רבי שמואל מרציאנו

רבי שמואל מרציאנו
לידה	1881
פטירה	25 ביוני 1962 (בגיל 81 בערך)

ערך זה עוסק ברב מרוקאי. אם התכוונתם לחבר מועצת ירושלים, ראו שמואל מרציאנו (פוליטיקאי).

רבי שמואל מרציאנו דלחימר (ה'תרמ"א – כ"ו בניסן ה'תשכ"ב) היה דיין, פוסק הלכה ורב הערים תאוריאת ואל ג'דידה במרוקו. מחבר הספר "ויען שמואל".

קורות חייו

נולד בדבדו בשנת ה'תרמ"א (1880) לרבי משה מרציאנו ואסתר.

בילדותו למד אצל רבי דוד מרציאנו, ובבחרותו התקבל לישיבתו של רבי דוד הכהן סקלי, בה למד עד שרבי דוד הכהן התקבל לרבנות באוראן והישיבה נסגרה. לאחר מכן עבר לישיבתו של רבי אברהם הכהן צבאן ורבי יוסף הכהן צבאן^[1].

בשנת ה'תרס"א (1900) נישא לאסתר, בתו של ראש הישיבה רבי יוסף הכהן צבאן. כאשר התמנה רבי אברהם הכהן צבאן לרבנות העיר מליליא, נסגרה הישיבה, ובני הישיבה עברו ללמוד תחת רבי שלמה מרציאנו^[2].

רבנות העיר תאוריאת

בשנת ה'תרע"ח נקרא לשמש כרב בעיר תאוריאת שרוב תושביה היו יוצאי העיר דבדו.

בימיו הראשונים נתקל בבעיות הלכתיות הנוגעות לטהרה, אשר נבעו מהיעדר מקווה בעיר ואילוץ בני העיר ללכת ולטבול בנהר מרוחק. ניסיונותיו לתקן תקנות הנוגעות לזמן הטבילה נכשלו, ולכך החליט לשפץ את המקווה בעיר. ראשי הקהל לא ראו את החשיבות בכך, אך הוא איים כי אם לא ייבנה מקווה בעיר, הוא יתפטר מתפקידו כרב העיר. אחר חיפוש הוא מצא מקום סמוך לעיר שהחלו לבנות בו מקווה טהרה, פנה לראש הקהל בדרישה להמשיך את בניית מקווה הטהרה, וטען כי הכספים שמיועדים לשיפוץ בית הקברות צריכים לשמש לשיפוץ מקווה הטהרה, לפי שראוי לתקן קודם את הנולדים ולאחר מכן את הנפטרים. אך ניסיונותיו לא עלו וראשי הקהל לא נעתרו לדרישה. בסופו של דבר מצא חצר פרטית בקצה העיר עם תשתית מוכנה לבניית מקווה, בבעלות משותפת של רבי שלמה הכהן זאגורי שגר באוג'דא, ואחיו רבי יהודה שגר במקום. הוא פנה אליהם בבקשה להפוך את המקום למקווה ציבורי, והם הסכימו מיד בשמחה וללא דרישת תמורה כלל, ואף שלמו מכיסם כדי לשפץ ולהתאים את המקום לשימוש הציבור כולו. לימים שיבחם וברכם על מעשיהם אלו, בהקדמה לספרו ויען שמואל^[2].

רבנות העיירה אוטאט

שימש כרב העיר במשך 12 שנה, עד שנוצרו סכסוכים בין תושבי העיר, ובני משפחתו שגרו בכפר אוטאט אל חאג' קראוהו ואילצוהו ללכת עמם לזמן מה. אשתו שהייתה חולנית וחלשה במשך מספר שנים, התפללה בקברו של רבי אברהם מכלוף באוטאט ומיד לאחר מכן הבריאה. מסיבה זו החליט להישאר באוטאט וכיהן כרב העיירה במשך חמש שנים. באוטאט פגש במנהג חריג לברך שהחיינו על דג הנקרא בערבות "שבאל", והביא למנהג סמוכות בספרו^[3].

באותם ימים חלה בנו בכורו אברהם, ונפטר בשבת – כ"ו באלול ה'תרצ"ג, בגיל עשרים וארבע. הוא נקבר יום וחצי אחר פטירתו, בשל סופת גשמים שהתרחשה באותו ערב ובשל עיכובים בירוקרטיים מטעם המושל הצרפתי בדבדו.

בעקבות האסון הכבד והאבל ששרר על בני המשפחה, החליט לעבור למקום חברת תלמידי חכמים. בהתאם להחלטתו, עבר בשנת ה'תרצ"ה למקנאס, שם התערה בין תלמידי החכמים אך לא רצה לקבל שכר על לימודיו או לכהן במשרה כשלהי ולהשתכר ממנה. כאשר נאלץ לדאוג לפרנסתו ופרנסת משפחתו, החל לעסוק מעט במסחר מספר שעות ביום וכך התפרנס. במקנאס שהה שש שנים עד לשנת ה'תש"א.

רבנות בעיר מאזאגאן

בשנת ה'תש"א פנו אליו ראשי הקהל בעיר מאזאגאן בקשה לכהן כרב העיר. אחר הפעלת לחצים ובקשה מיוחדת שנשלחה אליו מגיסו - רבי שלמה הכהן צבאן, הוא נעתר לבקשה, העתיק את מגוריו למאזאגאן והתמנה לרב העיר. במהלך שעות היום נהג לשבת בישיבת רבי שלמה הכהן בעיר.

סופר בית הדין בקזבלנקה

כעבור זמן מה ^{[דרושה הבהרה]} פנו אליו מבית הדין הגדול בקזבלנקה שישמש כסופר בית הדין, והוא עבר עם משפחתו לקזבלנקה. שם התגורר עשר שנים, בהן עסק בגיטין, שטרות, צוואות והלוואות, וכל ספק שנתקל בו נהג לעיין בספרי ההלכה ולברר את הדין, ולרשום לעצמו. את רישומיו הגיש להגהה בפני חברי בית הדין שיסכימו עמו לנכתב, ורבים מכתבי יד אלו הופיעו לימים בספרו. כמו כן רבים מכתבי יד אלו צוטטו בכתבי רבי שלמה הכהן צבאן^[4].

בשנת ה'תשט"ו חלה מאוד ונשקף חשש לחייו. הוא נזקק לעבור ניתוח יקר, ובני המשפחה התגייסו עבורו והניתוח עבר בהצלחה. כעבור שנה חלתה אשתו אסתר, ובט"ו מרחשון התשט"ז נפטרה ונקברה בקזבלנקה^[5].

מזה זמן רב החזיק בשאיפה לעלות לארץ ישראל וראה ביישוב החדש אתחלתא דגאולה (ייתכן וזו הסיבה שעבר לקזבלנקה מלכתחילה), ובעקבות פטירת אשתו החל לפעול בעניין ופנה לסוכנות בבקשה לקבל רישיון לעלות ארצה. בתחילה סירבו לו אך בנו משה שעלה לארץ כבר בשנת 1937 התחייב שהוא ידאג לטפל בו בארץ ולשלם את הוצאות הנסיעה, לבסוף קיבל אישור עלייה.

ימיו בארץ ישראל והוצאת ספרו

בשנת ה'תשי"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר לוד, שם עם הגיעו התמנה לרב קהילה^{[דרושה הבהרה]}.

בשנת ה'תשי"ט הוציא לאור בירושלים את ספר "ויען שמואל" ובו חידושים בהלכה ובתנ"ך. הספר זכה להסכמותיהם של הרבנים יעקב משה טולידאנו, מאיר ועקנין, שלום משאש, יעקב ברדוגו, רפאל קוק, יצחק אביחצירא ועוד. רבי שלמה הכהן זאגורי כתב שיר לכבוד המחבר, הובא בהקדמה לספר "ויען שמואל".

נפטר ביום כ"ו בניסן ה'תשכ"ב - 1962 ונקבר בלוד^[6].

הותיר אחריו שבעה ילדים: אברהם (נפטר בחייו), חיים, סעדיה, משה, סוזאן, סעודה ושימי.

כיכר הרב שמואל מרציאנו בירושלים (סמוך למכללת אמונה) קרויה על שמו.

קישורים חיצוניים

360, באתר "החכם היומי"
ספר ויען שמואל, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

^ עדות המחבר בהקדמה לספרו שו"ת ויען שמואל, עמ' 12
^ ^2.0 ^2.1 עדות המחבר בהקדמה לספרו שו"ת ויען שמואל, עמ' 13
^ ויען שמואל סימן י"א, עמ' ז'
^ אליהו רפאל מרציאנו, דבדו עיר הכהנים, הוצאת הספרייה הספרדית, ירושלים תשע"ב
^ הקדמה לספר ויען שמואל, עמ' 18
^ חכם שמואל מרציאנו, באתר החכם היומי

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35354046שמואל מרציאנו

[1] עדות המחבר בהקדמה לספרו שו"ת ויען שמואל, עמ' 12

[:0-2] 2.0 ^2.1 עדות המחבר בהקדמה לספרו שו"ת ויען שמואל, עמ' 13

[3] ויען שמואל סימן י"א, עמ' ז'

[4] אליהו רפאל מרציאנו, דבדו עיר הכהנים, הוצאת הספרייה הספרדית, ירושלים תשע"ב

[5] הקדמה לספר ויען שמואל, עמ' 18

[6] חכם שמואל מרציאנו, באתר החכם היומי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

רבני מרוקו
רבני אסואירה	רבי אברהם רפאל קורייאט • רבי חיים פינטו (מרוקו) • רבי אהרן בן חסין • רבי משה ויזגאן
רבני דבדו	רבי שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר) • רבי שלמה הכהן צבאן • רבי דוד הכהן סקלי • רבי אברהם בן סוסאן • רבי אברהם הכהן צבאן • רבי שמואל מרציאנו
רבני מקנס	רבי יעקב טולידאנו (מהרי"ט) • רבי חיים טולידאנו • רבי משה טולידאנו • רבי יקותיאל בירדוגו • רבי יעקב בירדוגו (השופריה דיעקב) • רבי רפאל בירדוגו • רבי משה מאימראן • רבי פתחיה מרדכי בירדוגו • רבי מימון בירדוגו • רבי יוסף בירדוגו (מקנס) • רבי יהודה טולידאנו • רבי שמואל עמאר • רבי חיים משאש • רבי חיים בירדוגו • רבי שלום עמאר • רבי יעקב טולידאנו (בן יוסף) • רבי יעקב טולידאנו (קהלת יעקב) • רבי יהושע בירדוגו • רבי יצחק סבאג • רבי רפאל ברוך טולידאנו • רבי ברוך אברהם טולידאנו • רבי יוסף משאש
רבני מרקש	רבי יצחק קורייאט (הראשון) • רבי מאיר דלויה • רבי יצחק דלויה (המאה ה-17) • רבי שלמה עמאר (מרקש) • רבי אברהם אזולאי (מרקש) • רבי יוסף אוסעדון • רבי דוד בן מאמאן • רבי יעקב פינטו • רבי אברהם קורקוס • רבי יצחק חרוש • רבי אברהם פינטו • רבי שלמה אסבאג • רבי מוסא בן דוד וחיון • רבי שלמה אוזנקוט • רבי משה אסבאג • רבי אברהם פינטו (הקטן) • רבי משה רוזיליו (הראשון) • רבי דוד חיים צבאח • רבי רפאל מסעוד אבן מוחא • רבי אלעזר חזן • רבי יעקב בטאן • רבי שלמה אסבאג (השני) • רבי מרדכי הצרפתי • רבי רפאל יוסף חרוש • רבי שלמה אבן חיים • רבי דוד שלוש • רבי יעקב דהאן • רבי אלעזר הלוי • רבי אברהם אביטבול • רבי מכלוף אבוחצירא • רבי יהושע מאמאן
רבני פאס	רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי אברהם אדרוטיל • רבי שלמה אבן מלך • רבי חיים גאגין • רבי שמואל חאגיז • רבי יוסף אלמושנינו • רבי יהודה עוזיאל (השני) • רבי אהרן אבן חיים • רבי ישעיה בקיש • רבי שמואל אבן דנאן (השלישי) • רבי שאול שמואל סירירו • רבי וידאל הצרפתי (הצוף דבש) • רבי יעקב אבן דנאן • רבי יצחק הצרפתי השני (פאס) • רבי וידאל הצרפתי (השלישי) • רבי מנחם סירירו • רבי שמואל הצרפתי • רבי יהודה בן עטר • רבי יעקב אבן צור • רבי שמואל אבן אלבאז • רבי אליהו הצרפתי • רבי רפאל עובד אבן צור • רבי יהודה בן עטר (השני) • רבי רפאל אהרן מונסונייגו • רבי ידידיה מונסוניגו • רבי יצחק אבן דנאן • רבי וידאל הצרפתי (החמישי) • רבי משה אבן דנאן • רבי שלמה אבן דנאן • הרב אהרן בוטבול • רבי יוסף בן נאיים • רבי חיים דוד סירירו •
רבני צפרו	רבי שאול ישועה אביטבול • רבי שלמה אביטבול • רבי עמור אביטבול • רבי יהודה אלבז • רבי רפאל משה אלבאז • רבי אבא אלבז • רבי אלישע אפריאט • רבי ישועה שמעון חיים עובדיה • רבי דוד עובדיה
רבני קזבלנקה	רבי משה מאיר חי אליקים • רבי חיים דוד בן סוסאן • רבי שלום משאש • רבי משה מלכה • רבי רחמים בן עמארה • רבי חיים רפאל שושנה • רבי יצחק חזן • רבי שמעון ברוך אוחיון
רבני רבאט וסלא	רבי חיים בן עטר (הראשון) • רבי שמואל די אבילה • רבי אליעזר די אבילה • רבי חיים בן עטר • רבי חיים טולידאנו (סאלי) • רבי יוסף אלמאליח • רבי יוסף בירדוגו (רבאט) • רבי רפאל אנקווה • רבי חיים רפאל עטייא • רבי חיים יקותיאל בירדוגו • רבי דוד צבאח • רבי מיכאל יששכר אנקווה • רבי שאול אבן דנאן • רבי מימון אוחיון
רבני מחוז תאפילאלת	רבי מסעוד אבוחצירא • רבי יעקב אבוחצירא • רבי דוד אבוחצירא • רבי משה תורג'מן
רבני תטואן והאזור הספרדי	רבי יעקב הלוי (בית יעקב) • רבי יעקב מארג'י • רבי חסדאי אלמושנינו • רבי מנחם עטיאה • רבי יעקב אבן מלכא • רבי אפרים מונסונייגו • רבי יצחק קורייאט (השני) • רבי יצחק בן וואליד • רבי שמואל נהון • רבי מרדכי בן ג'ו • רבי יעקב כלפון • רבי רפאל חיים משה בן נאים • רבי יהודה ליאון כלפון
רבנים נוספים	רבי כליפא בן מלכא • רבי מכלוף אוחיון • רבי יחייה בן הראש (קניטרא) • רבי רפאל הצרפתי • רבי אברהם דוד ריווח