אוצר התורה
| תחום | חינוך - יהודי |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1945–הווה (כ־80 שנה) |
אוצר התורה היא רשת חינוך יהודי אורתודוקסי שנוסדה בשנת 1945 בירושלים, במטרה לחנך ילדים יוצאי קהילות ספרדיות. סניפיה בישראל, מרוקו, איראן, צרפת.
ההיסטוריה
הרשת הקימה 29 בתי ספר בשטח המנדט הבריטי בישראל. ובהמשך העבירה את פעילותה למדינות מוסלמיות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. מייסדי הרשת במרוקו הרב אברהם קלמנוביץ שיסד את ישיבת מיר בברוקלין והרב רפאל עבו[1][2], בסיוע כספי של שלושה אישים בני הקהילה הסורית-חלבית בארץ ישראל ובתפוצות: יצחק שלום[3][4] מארצות הברית, יוסף שמאע מירושלים ועזרא טובל מארגנטינה[5].
בין היתר הפעילה הרשת 35 בתי ספר באיראן[6] עם כ-5,000 תלמידים, שני בתי ספר בסוריה הפעילים עד היום, ובית ספר בלוב שפעל לתקופה קצרה.
בצפון אפריקה - מרוקו
ערך מורחב – יהדות מרוקו#השכלה ותעסוקה
לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 חל שינוי ניכר במערכת החינוך היהודית במרוקו עם כניסת רשת בתי הספר כל ישראל חברים החילונית. בתי ספר אלה לימדו בשפה הצרפתית מקצועות כגון מתמטיקה, מדעים וספרות לצד מקצועות יהודיים כגון עברית והיסטוריה יהודית, ובכך התחרו בחינוך המסורתי שניתן בבתי הכנסת. מספר התלמידים בבתי הספר של כי"ח במרוקו היה גבוה מ-25,000 בשנות ה-50, כניסת בתי הספר של כל ישראל חברים למרוקו לוותה בביקורת מצד מספר רבנים וגורמים מסורתיים, שלא ראו בעין יפה את האופי הצרפתי-חילוני של בתי הספר וטענו שלא מספיק שעות מוקדשות לחינוך יהודי. עם זאת, היו רבנים במרוקו שבתחילה גילו פתיחות כלפי הארגון ותמכו בשילוב בין מערכת חינוך מודרנית ללימוד תורה. במסגרת המאבק בכי"ח, הוקמה רשת בתי הספר "אוצר התורה"[1].
במרוקו חינכה הרשת בין השנים 1947-1962 כ-10 אחוז מכלל הילדים היהודים בגיל החינוך. בעידוד מייסדי הרשת במרוקו הרב אברהם קלמנוביץ והרב רפאל עבו, הועברו אלפי תלמידים מצטיינים מבתי הספר במרוקו לישיבות ליטאיות באירופה ובארצות הברית, במטרה לשקם את עולם הישיבות שנחרב בשואה, על אף שכתוצאה מכך אולי נמנע פיתוחו של החינוך הדתי במרוקו.[7]
בנוסף לחינוך דתי וכללי, קיבלו תלמידי הרשת בחלק מהמדינות ארוחות חינם וטיפול רפואי. בעקבות הסדר שהושג עם רשת כל ישראל חברים ("אליאנס") החילונית, סיפקה אוצר התורה כ-10 שעות שבועיות של חינוך יהודי בבתי הספר של אליאנס באיראן. בנוסף, ביזמתו של שאול רייכמן, שחי באותה תקופה בטנג'יר לפני שהיגר לקנדה, הוקם בטנג'יר בית ספר להכשרת מורות. בין השנים 1959-1955 כיהן כמנכ"ל הרשת הרב זאב וולטנר מאנגליה.[8]
במהלך שנות ה-50 הצטמצם משמעותית מספר התלמידים הנרשמים לרשת, בעקבות גלי ההגירה של יהודים ממדינות מוסלמיות לישראל ולצרפת. בעקבות זאת הוקמו בתי ספר בצרפת; בשנת 1961 נפתח בית הספר הראשון בליון, שהפך בהמשך לעצמאי, ובשנת 1971 הוקמו בתי ספר בשני פרברי פריז, קרטיי וסרסל. בהמשך נפתחו בתי ספר גם בטולוז, במרסיי ובאנטוני.
נכון לשנת 2005, לומדים ב-15 מוסדות הרשת בצרפת כ-4,000 ילדים בני 5-17, מתוך סך כולל של כ-30 אלף ילדים שלומדים בבתי ספר יהודיים-צרפתיים. בתי הספר מקיימים הפרדה בין בנים לבנות ומשלבים לימודים תורניים וגישה אורתודוקסית, לצד פתיחות מסוימת ולימודים כלליים מתקדמים. ממשלת צרפת מממנת את המשכורות למורים המלמדים את מקצועות החול, בתמורה לפיקוח הדוק על תוכנית הלימודים הממלכתית. בנוסף נתמך הארגון מאז היווסדו על ידי הג'וינט, קהילות מקומיות ואנשים פרטיים.
בשנת 2012, במהלך פיגועי הירי שאירעו בדרום צרפת בידי צעיר מוסלמי, נרצחו מורה בבית הספר של הרשת בטולוז, הרב יונתן סנדלר, שני בניו ותלמידה נוספת. הרוצח הצהיר כי המניע למעשה הוא נקמת מות ילדים פלסטינים. בעקבות הפיגוע שונה שם בית הספר ל"אור התורה", לפי אמונה במסורת היהודית על סגולה שיש בשינוי שמו של אדם כדי לשנות את גורלו.
בוגרי אוצר התורה
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה יודאיקה, 12, עמ' 1537
קישורים חיצוניים
- אתר "אוצר התורה"
- רשת החינוך הצרפתית חרדית אוצר התורה: לא שוטרים של הקב"ה, באתר הארץ, מאי 2007
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 טולידאנו, רפאל ברוך בן גבריאל, קדוש וברוך, תש"פ, עמ' 143
- ↑ מוסף שבת קודש - תשעג 01 - בראשית, יתד נאמן, באתר אוצר החכמה
- ↑ נודב בנין נוה שלום בישיבת פוניבז' ובנו של יוסף אברהם שלום, שבכספו נבנתה ישיבת פורת יוסף
- ↑ טולידאנו, רפאל ברוך בן גבריאל, קדוש וברוך, תש"פ, עמ' 143- 144
- ↑ ספר זכרון, זכרון שלמה <לזכר ר' שלמה אלחרר>, באתר אוצר החכמה
- ↑ קשאני, ראובן, יהדות פרס ואנוסי משהד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ יעקב לופו, 'הצלת יהדות מאראקא לתורה', הוצאת תלמידים ממרוקו לישיבות ליטאיות אחר השואה, בתוך פעמים, 80 (תשנט) 112-128
- ↑ רפאל יעקב ישראל, מנוחת אהרן
