רבי יעקב (תנא)
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
| רבותיו | רבי מאיר |
| תלמידיו | רבי יהודה הנשיא |
| בני דורו | רבן שמעון בן גמליאל, רבי מאיר, רבי נתן, רבי שמעון, רבי יהודה. |
| אב | קרשי |
רבי יעקב בן קרשי היה תנא בדור הרביעי. נזכר בכל מקום בשם רבי יעקב, ופעמים בודדות בשם רבי יעקב בן קרשי (או בן קדושאי/קודשי, בגרסה אחרת). היה אחד מרבותיו של רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה[1].
ייחוסו
בתלמוד הבבלי[2] מובא בשם רב יוסף: ”אילמלי דרשיה 'אחר' להאי קרא כרבי יעקב בר ברתיה, לא חטא”[3]. לפי זה, רבי יעקב היה בן בתו של אלישע בן אבויה - החכם שכפר, המכונה "אחר". משפט זה מצוטט גם במקורות מאוחרים יותר[דרוש מקור].
אולם, במקומות אחרים מובאות עובדות שסותרות גמרא זו:
- בסיפור המקביל בתלמוד הירושלמי[4] כתוב: "ולא היה יודע שדרשה רבי יעקב לפנים ממנו" – רבי יעקב דרש זאת לפני זמנו של "אחר" – משמע שקדם לו! כאן גם לא מוזכר שהיה נכדו.
- בתלמוד הירושלמי[4] מסופר שבנותיו של אלישע בן אבויה ביקשו מרבי שיפרנסן. רבי סירב בתחילה מכיוון שהם היו בנותיו של "אחר", ורק לאחר שביקשו ש"יביט לתורתו (של אלישע בן אבויה) ולא למעשיו" - הסכים. לאחר קריאת מעשה זה, קשה להאמין שרבי יעקב רבו של רבי היה נכדו של אלישע בן אבויה, ואף על פי כן נתן רבי יחס כזה לדודותיו של רבו (ואולי אפילו לאמו). בתלמוד הבבלי[5] אף מובא ביטוי קשה יותר שאמר רבי לבנותיו של "אחר": "עדיין יש מזרעו בעולם?!". לפי זה רבי בכלל לא ידע שהיו לאלישע בן אבויה צאצאים, וממילא ברור שרבו לא היה ביניהם.
במפרשים הובאו כמה ניסיונות ליישב בין המקורות:
- את הסתירה הראשונה היה מי שיישב[6], על ידי ההסבר שרבי יעקב נכדו של אלישע דרש את הפסוק קודם שיצא "אחר" לתרבות רע. אברהם יהושע השל, בספרו תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, מהדורת קורן, עמ' 198, הציע שחל כאן שיבוש הגרסה המקורית "רבי עקיבא".
- יש המציעים[7] שיש טעות גרסה בדברי רב יוסף, והיה צריך לומר: "כרבי יעקב בר קרשי", ונוצר שיבוש ל"בר ברתיה". לפי זה, אין סיבה לומר שרבי יעקב היה נכדו של "אחר", ושתי הסתירות מתורצות. אכן, הגרסה שלפנינו מופיעה בשתי מסכתות בתלמוד הבבלי, והועתקה כך במקורות רבים אחר כך[דרוש מקור].
- רבי אברהם זכּות בספר יוחסין[8] הציע שמדובר על שני תנאים שונים שנקראו "רבי יעקב": רבי יעקב רבו של רבי, ורבי יעקב נכדו של "אחר", שעליו דיבר רב יוסף.
קורות חייו
רבי יעקב היה חברו של רבי מאיר ואף אמר הלכות בשמו[9]. חברים נוספים עמם למד וחלק, היו רבי נתן[10], רבי שמעון[11], רבי יהודה[12], ורבי יוסי בנו של רבי יהודה[13].
הוא היה רבו של רבי יהודה הנשיא מחבר המשנה, לו הוא מסר את הנוסחאות הנכונות של המשניות והברייתות. פעם אחת אף התגלעה ביניהם מחלוקת, אולם למעשה הורה רבי לנהוג כרבי יעקב רבו[14].
תלמידים נוספים שהביאו הלכות בשמו, היו רבי יהודה בן נקוסא[15] ואלעזר בן יהודה איש אבלים[16].
בתלמוד מסופר שרבי יעקב הציל את נשיא הסנהדרין רבן שמעון בן גמליאל מבושה. כשנודעה לו כוונתם של רבי מאיר ורבי נתן לשאול את רבן שמעון שאלה קשה ממסכת עוקצין, ולאחר שרבן שמעון לא ידע לענות - להדיחו מן הנשיאות, הלך רבי יעקב ולמד מסכת זו בקול כל הלילה מאחורי דירתו של רבן שמעון, וכך רמז לו להתכונן ל'מבחן'[17]. הצלחתו של רבן שמעון ב'מבחן' הביא בהמשך להוצאתם של רבי מאיר ורבי נתן מבית המדרש. הדעה הרווחת היא שמעשהו היה חיובי, אך יש שרואים זאת לשלילה כי בכך גרם כעס על שני חבריו, ולאי הזכרת שמם במשנה[18].
בספר הלכות גדולות מובא שלאחר המעשה הנ"ל, רבי מאיר פגש את רבי יעקב והקפיד עליו, ומחמת כך נפטר רבי יעקב[19].
מאמרותיו
- ”העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין”[20].
- ”שכר מצווה בהאי עלמא ליכא (אין שכר למצוות בעולם הזה אלא רק בעולם הבא)”[21].
- ”אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו”[22].
- ”שור חרש שוטה וקטן שנגח - רבי יעקב אומר משלם חצי נזק”[23].
- ”כל שאין לו אשה, שרוי בלא טובה, בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה...”[24]
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי יעקב (תנא)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 772-770, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י', הלכה ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קמ"ב עמוד א'
- ^ תרגום חופשי: אם אלישע בן אבויה לא היה דורש פסוק מסוים כרבי יעקב נכדו - לא היה יוצא לתרבות רעה
- ^ 4.0 4.1 תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו עמוד ב'
- ^ שו"ת הלכות קטנות ח"ב, רמט.
- ^ הרב אהרן הימן, "רבי יעקב (תנא)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 772-770, באתר היברובוקס
- ^ ספר יוחסין, מאמר ראשון; שם, אלף‑בית, רבי יעקב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"ב עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ט עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ד עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ג' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ה עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז' עמוד א', ותלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ה עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ח עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף כ"ח עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג עמוד א'
- ^ הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט, כתב עת תורה שבעל פה ל"א, תש"ן
- ^ הלכות גדולות, הלכות הוראות סימן נח, עמוד תרז
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ט"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ט עמוד ב'
- ^ בראשית רבה, פרשה יז, פיסקא ב'
33497924רבי יעקב (תנא)