רבי יהושע בן אלם
| תלמידיו | 80 תלמידים |
|---|---|
רבי יהושע בן אלם[1] מוזכר בספר סדר הדורות כתנא אודותיו מסופר שחלם שיהיה בגן עדן על יד ננס הקצב שכיבד את הוריו בצורה מיוחדת. הוא אינו מוזכר במקורות החז"ליים.
העיד על עצמו שמיום שנולד היה ירא שמיים, עסק אך ורק בתורה, לא הלך ארבע אמות בלי ציצית ותפילין. היו לו 80 תלמידים.
מקור
הסיפור נזכר לראשונה בסדר הדורות לרבי יחיאל הלפרין[2] בשם 'ספר קטן מעשיות בדבור כבד את אביך'[3]. רבי אהרן היימן בספרו תולדות תנאים ואמוראים בחר שלא לצטט סיפור זה מחמת שלא נזכר במדרשי חז"ל[4]. רבי אליהו קפשאלי בספרו 'מאה שערים'[5] מספר סיפור זה כחלק מרצף סיפורים בנושא כיבוד הורים המלוקטים ממדרשי חז"ל ושם הוא מזכיר את התנא בשם רבי יהושע בן עולא ואת הקצב ללא שם אלא קצב פלוני, הוא מציין שראה כמה נוסחאות לסיפור זה ובחר בזו שנראית לו עיקרית. הסיפור הוזכר גם בבן איש חי[6]. רבי חיים קנייבסקי ציטט את המעשה בשם 'מדרש עשרת הדברות החדש'. [7]
השתלשלות האירועים
רבי יהושע בן אלם ישן פעם אחת ובחלומו נאמר לו ”שמח בלבבך, שאתה וננס הקצב, מושבו ומושבך בגן עדן וחלקו וחלקך שוין כאחד”. רבי יהושע התעורר משנתו ונבהל מדברי החלום, משום שהעיד על עצמו שכל ימיו, מאז שנולד היה ירא שמיים ועסק אך ורק בתורה ולא הלך ארבע אמות בלי ציצית ותפילין והעמיד שמונים תלמידים ואיך יתכן שבסופו של דבר לאחר כל עבודת ה' שלו בעולם הזה ישב בעולם הבא ביחד עם קצב.
רבי יהושע הודיע לתלמידיו שאינו מוכן להיכנס לבית המדרש עד שיוודע לו מי הוא אותו 'ננס הקצב'. הוא יצא לדרך יחד עם תלמידיו והם הסתובבו בערים השונות ושאלו בכל מקום האם כאן גר אותו ננס תוך שהם מזכירים אותו ואת שם אביו[8], עד שהגיעו לעיר שבה התגורר ננס הקצב.
כאשר רבי יהושע התחיל להתעניין היכן הקצב, אמרו לו האנשים שזה לא לכבודו, שהוא חסיד וצדיק, להתעניין אודות אדם שהוא במדרגה פחותה בהרבה ממנו, כששאל אותם מה מעשיו? הם השיבו לו שלא ישאל אודותיו כלום עד שיראה אותו. תושבי המקום שלחו שליחים אל ננס לקרוא לו לרבי יהושע, אך ננס לא האמין לדבריהם כיצד יתכן שרבי יהושע מתעניין בו ואמר ”מי אנכי ומי אבותי בישראל שרבי יהושע שואל אותי”, מחמת התמיהה הוא החליט שהם משקרים עליו ועושים ממנו צחוק. השליחים חזרו לרבי יהושע והשתמשו בהתנגדות של הקצב להוכיח לרבי יהושע כמה אינו ראוי, ”אמרו לו - אתה אור ישראל ואור עינינו עטרת ראשנו איך תשלחנו בשבילו הלא הוא לא רצה לילך עמנו”.
רבי יהושע משיב לאותם שליחים שלא ישב עד שילך בעצמו לראות את ננס הקצב, ומיד הוא הלך אליו. כאשר רבי יהושע הגיע אל הקצב, ”נפל ננס על פני רבי יהושע ואמר מה היום מיומיים שעטרת ישראל בא לפני עבדו?!”
רבי יהושע אמר לו שהוא מעוניין לדבר אתו, וכשננס הסכים, שאל אותו רבי יהושע מה מעשיו? ובמה הוא עוסק?[9] ננס השיב לו שהוא קצב ויש לו אבא ואמא זקנים שלא יכולים לעמוד על הרגליים וכל יום הוא הולך אליהם מלביש אותם, מאכיל אותם ורוחץ אותם בידיו.
כאשר רבי יהושע שמע את תשובתו הוא נעמד ונישק אותו בראש ואמר לו ”בני, אשריך ואשרי גורלך, מה טוב ומה נעים, ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך בגן עדן”.
קישורים חיצוניים
- רבי יחיאל היילפרין, "רבי יהושע בן אלם", סדר הדורות, חלק שני: סדר תנאים ואמוראים, מהדורת נפתלי משכיל-לאיתן, ווארשא תרמ"ב, באתר היברובוקס
הרב אייל עמרמי מספר על רבי יהושע בן אלם, סרטון באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ^ ראו אשכול אודות ניקוד שמו בפורום פרוג. רבי אליהו קפשאלי גורס את שמו רבי יהושע בן עולא.
- ^ סדר תנאים ואמוראים ערך רבי יהושע בן אלם.
- ^ מקורות נוספים ראו כאן בפורום אוצר החכמה.
- ^ הרב אהרן הימן, "רבי יהושע בן אלם", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמוד 621, באתר היברובוקס.
- ^ שער עה.
- ^ שנה שנייה, פתיחה לפרשת שופטים
- ^ ארחות יושר, ערך כבוד אב ואם. לשון ציון הגר"ח: "מבואר במדרש עשרת הדברות החדש מובא בסדר הדורות ונדפס בסוף תורה שלמה על יתרו". אמנם בתורה שלמה שם (עמ' 197) מובא לאחר מדרש עשרת הדברות, תחת הכותרת: "מעשים על עשרת הדברות" שתחתיה ההערה: ספר מעשיות קטן נדפס בוויניציא פירארו ובווירונא ומחדש ע"פ כת"י בשם מעשים על עשרת הדברות, או הגדה של שבועות, ע"י רי"ל הכהן מימון, ירושלים תרפ"ד. ראה גנזי שכטר ח"א צד 506.
- ^ אף על פי שבסיפור לא מסופר מה היה שם אביו, ככל הנראה דבר זה נאמר לו בחלום.
- ^ ככל הנראה שאלתו של רבי יהושע הייתה מפורטת יותר בנוגע לשכרו בעולם הבא, כפי שניתן להתרשם מתשובת ננס הקצב.