רבי אליהו קפשאלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אליהו קפשאלי
לידה 1490
הרקליון, כרתים
פטירה 1555 (בגיל 65 בערך)
רבותיו רבי ישראל מפירושא, דודו רבי מנחם בן שמואל דלמדיגו
חיבוריו סדר אליהו זוטא, מאה שערים, נועם וחובלים

רבי אליהו קפשאלי בן אלקנה (1490, הרקליון, כרתים - נפטר בסביבות 1555), היה החכם האחרון במשפחת קפשאלי, והנודע שבהם. נותרו ממנו כתבים רבים; אחד מהם הוא 'סדר אליהו זוטא', שבו הוא מתאר את הלכי הרוח באזור בו חי לאורך מספר שנים. רבי אליהו חתום גם על חלק מתקנות קנדיאה, ונמנה עם עורכי התקנות.

קורות חייו

נולד בקנדיה שבאי כרתים לרבי אבא אלקנה[1] שהיה מתלמידי מהר"י מינץ בפדובה.

בכתביו אין אנו מוצאים רמז לשנת הולדתו, אך מתוך כתביו ניתן לשער זאת: בספרו 'סדר אליהו זוטא' נכתב על אירוח אנשים שגורשו מספרד על ידי אביו ושם כותב אליהו: ”וזה היה בערב ט' באב משנת הרנ"ג”; בהתייחס לכך שיצא ללמוד בפדובה בגיל 25, יוצא שנולד בשנת רמ"ה בערך.

בילדותו למד תורה מפי אביו, ואחר כך נשלח ללמוד בישיבת פדובה המפורסמת, אליה הגיע ביום כ"ז בכסלו ה'רס"ט. מספר ימים לאחר הגעתו נפטר ראש הישיבה מהר"י מינץ, ובנו רבי אברהם מונה לכהן תחתיו. את עיקר תורתו קיבל מפי רבי ישראל מפירושא (רבי ישראל ב"ר יחיאל אשכנזי)[2], שהיה תלמיד חבר של מהר"י מינץ.

בשלב מסוים כשהתקרבו צבאות גרמניה לעיר[3], עבר לוונציה, שם המשיך ללמוד מפי רבי ישראל מפירושא, ומפי אחי אמו, רבי מנחם בן שמואל דלמדיגו. בשנת ה'רע"ד עזב את ונציה וחזר למקום הולדתו קנדיה, שם התמנה לראש הקהל. בשנת ה'רפ"ח מונה לכהן כרב הכולל של כל קהילות קנדיה, ותיקן תקנות חשובות. רבי אליהו לא היה נוטל שכר עבור משרתו, והיה מחלק מכספו למטרות צדקה ולפדיון שבויים.

רבי אליהו קפשאלי היה בעל השכלה כללית רחבה, והוא החזיק ברשותו ספרייה גדולה וענפה בה היו בין השאר כתבי יד יהודיים נדירים. במהלך השנים הכתבים התגלגלו[4], וכיום הם מצויים בספריית הוותיקן ברומא, שם הם מהווים את אחד האוספים החשובים ביותר של כתבי יד יהודיים. בין השאר מצוי שם כתב יד עתיק ומפורסם של הספרא עם ניקוד בבלי.

חיבוריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "הר"ר אלקנה קאפסאלי מקנדיא", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמוד רמ, באתר HebrewBooks, אות תתלז
  2. ^ ראו עליו: אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, באתר היברובוקס
  3. ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס
  4. ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס שבעקבות מלחמה באי כרתים ירד מנכסיו והוזקק למכור את חלק מספריו, ומתאר שם כיצד התגלגלו לספריית הוותיקן
  5. ^ נודע גם בשם "זאבים טורפים את בנימין".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0