אתחלתא דגאולה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי, חד צדדי, באופן כללי ואף לגבי ספר קול התור, ערבוב עם עקבות משיח.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי, חד צדדי, באופן כללי ואף לגבי ספר קול התור, ערבוב עם עקבות משיח. |
אתחלתא דגאולה (מארמית: התחלת הגאולה) הוא שלב חדש של התעוררות בתהליך הגאולה וביאת המשיח. המושג הרעיוני שאוב מן הגמרא. ומדובר בנקודה משמעותית, ובשלב הראשון בתהליך הגאולה המהווה תקופה השונה במובנים רבים מכל מה שקדם לה. מושג זה הוא בין הנושאים הנידונים ביותר במשנת תלמידי הגר"א.
מאפיינים של שלבי הגאולה
במקורות היהודיים, החל מן הגמרא, מופיעים מאפיינים רבים של שלבים שונים בגאולה. הבולטים בהם:
- כאשר ארץ ישראל "נותנת פירותיה בעין יפה"[1].
- ריבוי מלחמות בשנת השמיטה[2], ודווקא אחר שהתקיים סימנים מסויימים "כסדרן" בכל שנה מה6 שנים שקדמו לשנת השמיטה[3].
- קיבוץ גלויות - כדברי חז"ל (שמעוני הושע, תקיח): מה יציאתם ממצרים בששים רבוא וכניסתן לארץ בששים רבוא – כן לימות המשיח בששים רבוא[4].
- קשיים וסבל רב (עד שאחד האמוראים אומר: ”ייתי (המשיח) ולא אחמיניה” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד ב') – הלוואי שיבוא המשיח, אך איני רוצה לחיות אז)[5].
במקורות מאוחרים יותר מצוינים מאפיינים נוספים כרמזים לגאולה המתקרבת בתודעת העם:
ממתי מתחילה הגאולה
יש דעות שונות מתי תחילת תהליך הגאולה:
- האור החיים[8] [9], רמ"ד וואלי[10], וב'קול התור'[11] - מבואר שהגאולה התחילה בשנת ת"ק.
- תלמידי הגר"א בירושלים כתבו כבר בשנת התק"ף, כאשר הצליחו להתחיל לבנות קצת את ירושלים (כ-5,000 נפש) שהם נמצאים באתחלתא דגאולה[12].
- החל משנת ת"ר[13].
- הרב יהושע מקוטנא כתב (שו"ת ישועות מלכו יורה דעה, סו): "ואין ספק שהיא (מצות ישוב ארץ ישראל) מצווה גדולה כי הקיבוץ (חזרת עם ישראל לא"י) הוא אתחלתא דגאולה".
- המלבי"ם סבר כאשר יתנו אומות העולם רשות לעם ישראל לעלות לארץ ויהיה ישוב יהודי גדול בארץ מתחיל האתחלתא דגאולה[14].
- דעת רבי יואל טייטלבוים, הרבי מסאטמר[15], והרבי מליובאוויטש[16], כי לפני ביאת המשיח אין אתחלתא דגאולה בכלל.
- יש שראו בקום המדינה ראשית גאולה (כגון הרצי"ה קוק), הרב שך שלל גישה זו בטענה כי לא יתכן שתחילת הגאולה תהיה קשורה בחילול שבת ועקירת מצוות, בנוסף אמר כי בגאולה האמיתית גאולת הגוף תבוא יחד עם גאולת הנפש[17].
אתחלתא דגאולה – קמעא קמעא
כתב בספר קול התור (א,טו) בשם הגר"א: לדעת מראש כי אתחלתא דגאולה באה קמעא קמעא, מעט מעט, על פי חז"ל[18] כך היא גאולתם של ישראל: קמעא קמעא באה, כאיילת השחר. לכן כל פעולה של אתחלתא יש להתחיל אפילו במעט.
המדרש (לעיל) מבאר את הטעם: אנחנו נמצאים בעידן של חשכה, בעידן של גלות. העיניים שלנו, עדיין אינן מסוגלות לקלוט את האור. כשם שאם הייתה השמש עולה מתוך חשכה גמורה, ופתאום שמש – היא הייתה מסנוורת, לא היינו מסוגלים לראות. הקב"ה ברא כך את עולמו שהשמש תעלה קמעא קמעא? כדי שניתן יהיה להסתגל בתחילה לאור מועט ומצומצם יותר. כך כנסת ישראל צריכה להסתגל לגאולה ואז הגאולה באמת תהיה ניתנת לעיכול על ידינו.
מדוע גאולת מצרים לא הייתה באתחלתא של קמעא קמעא?
המהר"ל (גבורות ה', לה) מבאר: גאולת מצרים הייתה ניסית, לכן היא בחיפזון. גאולה אחרונה מתנהלת בדרך הטבע לכן היא לאט לאט. במקום אחר (נצח ישראל, מז) הוא מבאר: גאולת מצרים הייתה לשעה, וכל דבר שאינו קיים תמידי הוא עובר במהירות כי החיפזון מורה על דבר שהוא לשעה וירא שמא יעבור הזמן, לכך ממהר הזמן. אבל הגאולה האחרונה היא נצחית, לכך היא נבנית היטיב ולא בחיפזון.
הבני יששכר[19] מבאר: גאולת מצרים הייתה באתערותא דלעילא, ללא שום מעשה מצדנו, כי לא יכלו להתמהמה, שכבר נשתקעו במ"ט שערי טומאה. גאולה אחרונה היא באתערותא דלתתא - בידי אדם לזכות אותנו שיהיה לנו חלק בגאולה, לכן היא לאט לאט.
בגאולות קודמות
רמח"ל (במאמר הגאולה) והגר"א[20] כותבים כי לכל גאולה יש שני זמנים: פקידה (אתחלתא), זכירה (סיום הגאולה). בגאולת מצרים ובגאולת בבל, ובעתידה להגלות במהרה בימינו.
בגאולת מצרים: אתחלתא: משה רבנו מבשר על הגאולה, והעבודה פוסקת מר"ה. סיום הגאולה: קריעת ים סוף.
בגאולת בית שני: אתחלתא - כורש נותן רשות לעלות ולבנות, עולים ארבעים אלף יהודים, וכורש חוזר בו והם נשארים בארץ. סיום הגאולה - דריוש השני נותן רשות לעלות לא"י ולבנות את בית המקדש.
אתחלתא דגאולה בידי אדם
בשנות ה'ת"ר – הת"ש התחוללה מחלוקת גדולה בעם ישראל, כיצד תתחיל הגאולה? היו מגדולי ישראל שחשבו, כי גם תחילת הגאולה תגיע משמים, ואסור לנו לעשות מעשים גשמיים לעורר את הגאולה[21]. לעומת זאת הרב יהודה אלקלעי ועוד מגדולי ישראל סברו, שתחילת הגאולה תהיה על ידי השתדלות מצידנו[22].
הרב יהודה אלקלעי סבר שאם ח"ו ינסך ה' עלינו רוח תרדמה ולא נתעורר להיקבץ באגודה אחת לפקח ולהשגיח בעסק הקיבוץ לארץ ישראל עד שנת הת"ש, אזי יגיע הזמן שביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה יקבץ נדחנו אחד מעיר ושנים ממשפחה עם עני ודל מוכים ומעונים תמהים מרעות ותשים מצרות על אשר לא נתנו את כבוד לא־להי ישראל לשוב להסתופף בצלו בארץ ישראל (כמו שבסוף אירעה השואה).
אתחלתא דגאולה – לעניין הלכה
לאתחלתא דגאולה יש כמה השלכות הלכתיות:
א. מעת שהתחילה הפקידה/אתחלתא דגאולה, יש אומרים שחובה לעלות לארץ ישראל[23].
ב. הגמרא כותבת בנחרצות: ”תיפח עצמן של מחשבי קצין” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז עמוד ב'), אך רבים פירשו זאת כאזהרה כנגד קביעת תאריך מדויק לביאת המשיח, ולכן היו כאלו, והבולט שבהם היה הגר"א, שסברו כי מותר ואף רצוי לקבוע את העת שממנה מתחילה להתעורר הגאולה. כך, תלמידי הגר"א הצביעו על שנת ה'ת"ר כתחילת הגאולה. תלמידי הגר"א יצרו את המושג "אתחלתא דגאולה" ככינוי לתקופה הכוללת חלק מהמאפיינים בנ"ל, וסברו כי תקופתם אכן כזו. מנהיגים חסידיים רבים שקדמו לעליית תלמידי הגר"א, עלו אף הם לארץ מתוך אמונה בייחודה של התקופה מבחינה משיחית, אף שלא השתמשו במושג "אתחלתא דגאולה".
הגר"א אמר לתלמידיו[24], שעיקר האתחלתא תתחיל משנת ת"ר, על פי האמור בספר הזוהר שבשש מאות שנים לאלף השישי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעינות של החכמה למטה ויתוקן העולם וכו' להקים את כנסת ישראל מהעפר.
מלבי"ם כתב הגאולה תצמח לאט לאט (אתחלתא דגאולה), ואחד מהשלבים הראשונים יהיה ישוב בא"י ברישיון המלכות, קודם ביאת המשיח[25].
בנו של החפץ חיים הביא משמו: בשנת תר"ן כשהחלו לגרש את בני ישראל ממוסקבה, נתעוררה אז תנועה גדולה לארצנו הקדושה. באותו פרק קיבלתי מכתב מאבי ז"ל ובו הוא מעירני על ההתעוררות הגדולה בכל פינות עמנו לעלות לארצנו, ומשער כי הימים ימי עקבתא דמשיחא, וכי פקד ה' את עמו, ואפשר שהוא אתחלתא דקיבוץ גלויות, שהוא קודם ביאת המשיח (מכתבי החפץ חיים עמ' 44)[26].
רבי יוסף חיים זוננפלד חתום על מכתב הפותח בזה"ל: "אחד החזיונות מרהיבי הלב שבדורנו הוא בוודאי חזון היישוב הארצישראלי, ההולך ומתקדם בכל ערכיו בשנותיו האחרונות. שלומי אמוני ישראל וודאי צריכים לשמוח על החזון הנהדר שבו אנו רואים אתחלתא דגאולה"[27].
גם רבים רבים מתלמידי הגר"א כתבו כך בזמנם בשנת תקצ"ז, במכתב שכתבו לאחר שבנו את בית הכנסת מנחם ציון. (צילום כת"י של המכתב תלוי בכניסה לביה"כ החורבה)[28]. כך גם כתב האדמו"ר ממודז'יץ[29], הגאון ר' יהושע מקוטנא.
הרב יהודה אלקלעי האריך הרבה בספריו שמשנת ה'תר"פ מתחילה האתחלתא דגאולה, כמו שאמרו בגמרא[30] "ימות המשיח... ארבע מאות שנה", לפני האלף השביעי.
המשך חכמה ועוד רבים מגדולי ישראל ראו בהצהרת בלפור אתחלתא דגאולה/פקידה, כשם שבזמן בית שני הייתה הכרזת כורש נחשבת פקידה[31].
הערות שוליים
- ^ (בגמרא נאמר על כך – ”אין לך קץ מגולה מזה” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד א')).
- ^ בלשון הגמרא לא כתוב 'שמיטה', כך שניתן לפרשו על שבע שלפני ביאת בן דוד, ומוצאי שביעית הכוונה מוצאי אותם שבע השנים שקדמו לו, וכ"ה המשמעות בדברי רש"י מגילה יז: יעו"ש, ובספר בית יצחק מגילה שם, אך בדברי הגר"א בביאורו על הספרא דצניעותא דף כ. מבואר שהוא מוצאי שנת השמיטה דווקא, ואולם יתכן שחשבון השמיטה שם הוא על פי דרך פנימית.
- ^ סנהדרין צז, עמוד א, "ת"ר שבוע שבן דוד בא בו, שנה ראשונה מתקיים וכו' שניה וכו', אמר רב יוסף הא כמה שביעית דהוה כן ולא אתא, אמר אביי בששית קולות בשביעית מלחמות מי הוה, ועוד כסדרן מי הוה?". ועל אותה ברייתא אומרת הגמ' במגילה: והאמר מר בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא? מלחמה נמי [גם] אתחלתא דגאולה היא (רש"י במגילה יז, עמוד ב, ד"ה מתוך שעתידין ליגאל בשביעית).
- ^ על פי דברי הגר"א המובאים בספר בחר ה' בציון עמ' ק"ל.
- ^ מאפיין זה יותר שייך למושג עקבתא דמשיחא, ולא לאתחלתא דגאולה. ראה נחלת ה'נחלת ה' - אוסף עלונים.pdf, באתר Google Docs, עמ' 99.
- ^ ראו שו"ת ישועות מלכו ושו"ת דברי יואל.
- ^ ראו שו"ת ישועות מלכו יו"ד סימן סו. דברים דומים כתבו גם הרב קלישר והרב קוק.
- ^ ("אור החיים" ויקרא ו, ב): "כל הלילה - שהוא זמן הגלות הנמשל ללילה, עד הבקר - שיריק עלינו כבודו ואתא בקר, והזמן הוא אחר עבור ת"ק לאלף הששי. לפי מה שקדם לנו מדבריהם ז"ל (ב"ר יט, ח) "כי יומו של הקב"ה אלף שנה, ומהשכל, יהיו ת"ק ראשונה מדת לילה, ות"ק שניה מדת יום, והודיע ה' כי עד הבקר – כי כשיגמור ת"ק שנה בגלות .. יהיה העליה".
- ^ אור החיים(במדבר כו, כב) ..אמר [שהגלות היא] אלף וחמש מאות [שנה, דהיינו מתחילת האלף החמישי, עד אלף השישי שנת ת"ק].. וכיון שלא זכו יתחיל החשבון מאלף החמישי וחמש מאות מאלף השישי.. ויתחילו ניצוצי גילוי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום".
- ^ רבי משה דוד וואלי (ויקרא עמוד שכז) על הפסוק וזכרתי את בריתי יעקב וגו' (ויקרא כו, מב), שהגאולה במאה השישית של אלף השישי וכו'. ע"כ. ובספר הליקוטים לרמ"ד וואלי (עמוד תקלב): שהאלף השישי הוא כנגד היסוד, ולו משפט הגאולה באמצעיתו כו'. ע"כ. ושם (עמוד תשמא) שהחצי האלף השישי הוא ממש כנגד חצות היום של ערב שבת, וכל אותם הת"ק שנים צריך שיהיו ימות המשיח וכו'. ע"כ.
- ^ בקול התור להגר"א (פרק א' סימן ד'): עקבות משיחא [דהיינו אתחלתא דגאולה] בכללות, נפתחו תחלה בשעה הראשונה של בוקר יום הששי לשתיתאה, היינו שנת ת"ק לאלף הששי דנא. ומשעה לשעה מתקדמים העקבות מבחינות רבות. וכנודע כל שעה ארבעים ואחת שנה ושמונה חדשים.. ומהשעה השניה (היינו משנת תקמ"ב) נכנסה בחינתם של כל בית ישראל הן הכלל והן כל איש ואיש בישראל, בפקידה דמעליתא של משיחא דאתחלתא משיח בן יוסף.
- ^ לשון מכתבו של רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א: כי ב"ה כך עלתה בימינו אתחלתא דגאולה. הובא בספר השיבה לירושלים עמ' 28 ובעמוד שלאחריו צילום כתב היד. וראה עוד במכתב משנת תקצ"ז: כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה, להביאנו אל המנוחה ואל הנחלה. סימנא מילתא היא אתחלתא דגאולה. הובא במקור הנ"ל, וכן בספר מגנזי ירושלים ח"ב עמ' ב, באתר היברובוקס.
- ^ בספר קול התור כותב בשם רבו שהחל משנת ת"ר מתחיל האתחלתא דגאולה, כך גם כתב הרב אלקלעי, ונתן סימן לדבר 'בראשית' אותיות ת"ר אשיב, בשנת ת"ר אשיב את שבות יעקב.
- ^ במכתב לרבי צבי הירש קלישר: דבריו אמתים וכנים ויש לי כמה ראיות ע"ז מפשוטי הכתובים כפי פרושי, כי הגאולה תצמח לאט כשחר נכון מוצאו, הולך ואור עד נכון היום, ושתחילה יתישבו אנשים מבני ישראל בא"י ברשיון מלכי הארץ הישרים והחסידים. הובא בספר שיבת ציון ח"ב עמ' 3, באתר היברובוקס. וראה גם בפירוש המלבי"ם על מיכה ד, ח.
- ^ ויואל משה, מאמר שלוש שבועות, אות סט.
- ^ "אתחלתא דגאולה" בחב"דפדיה
- ^ מכתבים ומאמרים -מאמר "ממעשים שהארץ מקיאה לא יכולה לבא הגאולה".
- ^ ראה מדרש תנחומא לעיל, ירושלמי ברכות א, א, מדרש תהילים יח, לו. זוהר וישלח קע, א. קובץ קמעא. ובאריכות גדולה בספר 'קמעא קמעא', הרב חיים דרוקמן.
- ^ בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ח - מצות תאכל.
- ^ לכו נרננה.pdf (עמ' 98), באתר Google Docs, ראה עוד בספר אחרית כראשית, הרב אריה שפירא
- ^ הרבי מסאטמר, דברי יואל, פרשת בהעלותך ד"ה אמנם הדבר מובן. כבר סבו ר' משה טייטלבוים בעל הישמח משה, סבר כך שפירסם מכתב בשנת תקצ"ז (תקופת תלמידי הגר"א) שרעידת האדמה בצפת הוא משום שיצאו מהגלות לפני הזמן. אבל כל גדולי הדור כבר בזמנו חלקו על דבריו, ראה בספר בחר ה' בציון עמוד 114.
- ^ לכו נרננה.pdf (עמ' 4,34), באתר Google Docs
- ^ הגדרת מצוות ישוב ארץ ישראל.pdf, באתר Google Docs. מאידך ראה אגרות משה אבה"ע א, קב שלבני חוץ לארץ אין חובה לעלות לארץ ישראל.
- ^ נחלת ה', בחר ה' בציון.pdf (עמ' קכ"ז), באתר Google Docs, ראה גם קול התור
- ^ מתוך מכתב שכתב המלבי"ם לר' צבי קלישר, מובא בספר בחר ה' בציון בחר ה' בציון.pdf, באתר Google Docs עמ' 99. כך גם מספר הרב מימון בספרו (פרקי זכרונות) שבשנת תרל"ה הספיד המלבי"ם את הרב קלישר והרחיב בענין שאתחלתא דגאולה מגיעה בידי אדם.
- ^ בחר ה' בציון.pdf (עמ' 65), באתר Google Docs
- ^ נחלת ה' - אוסף עלונים.pdf (עמ' 275), באתר Google Docs
- ^ נחלת ה' - אוסף עלונים.pdf (עמ' 175), באתר Google Docs
- ^ נחלת ה' - אוסף עלונים.pdf (עמ' 290), באתר Google Docs
- ^ בפרק חלק (סנהדרין צט, א)
- ^ לכו נרננה.pdf (עמ' 15,68), באתר Google Docs
25584946אתחלתא דגאולה