עדה (דמות מקראית)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עָדָה היא אישיות מהתנ"ך המופיעה בספר בראשית, פרק ד', אשתו של למך בן מתושאל ואמם של יבל ויובל.

למך שר לנשותיו, עדה וצִלָּה: "עדה וצלה שמען קולי, נשי למך, האזנה אמרתי: כי איש הרגתי לפצעי, וילד לחבורתי. כי שבעתיים יוקם קין, ולמך, שבעים ושבעה" (ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ג).

רש"י, בעקבות בראשית רבה, מסביר מדוע היו ללמך שתי נשים: "כך היה דרכן של דור המבול, אחת לפריה ורבייה ואחת לתשמיש. זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה". על עדה מוסיף רש"י: "היא של פריה ורבייה, ועל שם שמגונה עליו ומוסרת מאצלו. עדה תרגום של סורה".

עם זאת, גם לצלה נולדו שני ילדים, תובל קין ונעמה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0