ניו יורק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ניו-יורק (עיר))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר ניו יורק שבארצות הברית. אם התכוונתם למדינת ניו יורק בה שוכנת העיר, ראו ניו יורק (מדינה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ניו יורק (פירושונים).
המונח "ניו יורק סיטי" מפנה לכאן. לערך העוסק בקבוצת הכדורגל המשחקת בליגת ה-MLS, ראו ניו יורק סיטי (כדורגל).
ניו יורק
New York City
סמל ניו יורק
מלמעלה בכיוון השעון: מנהטן, כיכר טיימס, יוניספרה, גשר ברוקלין, מטה האומות המאוחדות, פסל החירות
מלמעלה בכיוון השעון: מנהטן, כיכר טיימס, יוניספרה, גשר ברוקלין, מטה האומות המאוחדות, פסל החירות
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מדינה ניו יורק (מדינה)ניו יורק (מדינה) ניו יורק
ראש העיר אריק אדמס (המפלגה הדמוקרטית)
רבעים (מחוזות) בעיר מנהטן (ניו יורק), ברוקלין (קינגס), קווינס, הברונקס וסטטן איילנד (ריצ'מונד).
מחוזות הקונגרס: ה-5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16 וה-17.
תאריך ייסוד 1624[1]
שטח 789 קמ"ר
גובה 10 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 8,804,190[2] (2020)
 ‑ במטרופולין 20,140,470 (2020)
 ‑ צפיפות 11,232.13 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 40°43′00″N 74°00′00″W / 40.7166666666667°N 74°W / 40.7166666666667; -74
אזור זמן UTC -5
www.nyc.gov
דמוגרפיה
אוכלוסייה לפי גזעים
26.98%היספנים ולטינים (מכל מוצא גזעי)
מבנה המשפחות
משקי בית 3,021,588
משפחות עם ילדים מתחת
לגיל 18 		29.7%
אחוז הזוגות הנשואים 37.2%
אחוז האימהות החד הוריות 19.1%
גודלה של משפחה ממוצעת 3.32
אוכלוסייה לפי גילאים
מתחת לגיל 18 24.2%
גילאים 18 - 24 10.0%
גילאים 25 - 44 32.9%
גילאים 45 - 64 21.2%
מעל גיל 65 7%
גיל ממוצע 34
אוכלוסייה לפי מגדר (על כל 100 נשים יש:)
יחס הנשים לגברים 90
יחס מעל גיל 18 85.9
אוכלוסייה לפי הכנסה (דולרים לשנה)
הכנסה חציונית לבית אב 38,293
הכנסה חציונית למשפחה 41,887
הכנסה לנפש 22,407
שיעור האוכלוסייה מתחת לקו העוני
שיעור כללי 21.2%
שיעור המשפחות 18.5%
שיעור האוכלוסייה
מתחת לגיל 18 		30.0%
שיעור האוכלוסייה
מעל לגיל 65 		17.8%
הכנסה לפי מגדר ($ בשנה)
הכנסה חציונית לגברים 37,435
הכנסה חציונית לנשים 22,402

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית. שטחה העירוני הוא אחד מן הגדולים בעולם. כינויה של העיר הוא "התפוח הגדול". כבר למעלה ממאה שנים מהווה ניו יורק מרכז מסחרי וכלכלי מהגדולים בעולם. העיר מדורגת כעיר עולם מסוג אלפא (היא ולונדון הן היחידות המוגדרות כאלפא ++), בשל השפעתה העולמית על התקשורת, הפוליטיקה, הכלכלה, החינוך, הבידור, התרבות, האמנות והאופנה.

העיר היא מרכז לפעילות בינלאומית, ושוכן בה מטהו של ארגון האומות המאוחדות. ראש עיריית ניו יורק מתחילת 2022 הוא אריק אדמס.

העיר ניו יורק מורכבת מחמישה רבעים: הברונקס, ברוקלין, מנהטן, קווינס וסטטן איילנד. אוכלוסיית העיר מגוונת מבחינה אתנית, נכון לשנת 2020 ניו יורק מונה 8.8 מיליון, המשתכנים בשטח של 1,214 קילומטר רבוע.

רבות משכונות העיר ומאתריה ידועים ברחבי העולם. פסל החירות קידם את פניהם של מיליוני המהגרים בבואם לאמריקה בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. וול סטריט, השוכן במנהטן תחתית, מהווה מרכז פיננסי עולמי מאז סוף מלחמת העולם השנייה ומשכנה של הבורסה לניירות ערך. בעיר שוכנים כמה מהבניינים הגבוהים בעולם, כמו מגדל החירות והאמפייר סטייט, וכן שכנו בה מגדלי התאומים, שנהרסו בפיגועי 11 בספטמבר 2001.

ניו יורק היא מקום היווסדן של תנועות תרבות אמריקאיות רבות, כמו תנועת הספרות והאמנות הידועה בשם "הרנסאנס של הארלם", סגנון הציור האקספרסיוניסטי המופשט (שידוע גם כאסכולת ניו יורק), והסגנונות המוזיקליים היפ הופ, פאנק וסלסה. 36 אחוזים מאוכלוסייתה נולדו מחוץ לארצות הברית, ובשנת 2005 דוברו בה כמעט 170 שפות שונות. הרכבת התחתית של ניו יורק פועלת 24 שעות ביממה, רחובותיה סואנים בהולכי רגל ובמכוניות והיא מכונה "העיר שאינה ישנה לעולם".

היסטוריה

תוכנית קסטלו המתארת את מנהטן תחתית ב-1660, בזמן שהייתה חלק מניו אמסטרדם. הצפון בצד ימין.

באזור בו ממוקמת כיום העיר ניו יורק חיו כ-5,000 אנשי קהילת הלנאפי. בשנת 1524 הגיע לאזור ג'ובאני דה וראצאנו, חוקר איטלקי ששירת תחת הכתר הצרפתי. דה וראצאנו כינה את המקום "נובל אנגולם" (צרפתית: Nouvelle Angoulême - אנגולם החדשה). ההתיישבות האירופאית באזור החלה בשנת 1614, עם הקמת מושבת סחר הפרוות ההולנדית בדרומו של האי מנהטן, שלימים נקראה הולנד החדשה.

על פי המתיישבים האירופאים, בשנת 1624 רכש המושל הקולוניאלי ההולנדי פטר מינואי את האי מנהטן משבט הלנאפי בתמורה לחרוזי זכוכית. ב-1664 כבשו האנגלים את המושבה ושינו את שמה ל"ניו יורק", על שם ג'יימס השני, הדוכס האנגלי של יורק ואלבאני. בסופה של המלחמה האנגלו–הולנדית השנייה נמסרה הולנד החדשה לאנגלים. ב-1700, אוכלוסיית שבט הלנאפי הצטמצמה ל-200 איש.[3]

ניו יורק התפתחה כנמל סחר בזמן השלטון האנגלי. ובשנת 1754, הוקמה בה אוניברסיטת קולומביה באישורו של המלך ג'ורג' השני.

העיר נודעה כזירה לסדרת קרבות גדולים שנערכו במערכה על ניו יורק במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית. הקונגרס הקונטיננטלי התכנס בעיר ניו יורק, וב-1789 הושבע הנשיא הראשון של ארצות הברית, ג'ורג' וושינגטון, בהיכל הפדרלי שבוול סטריט.[4] במאה ה-19, עוצבה העיר מחדש בגלל גל ההגירה הבלתי נפסק ובגלל הפיתוחים. הצעת פיתוח בעלת חזון, תוכנית חברי הוועדה (1811), הרחיבה את רשת רחובות העיר כך שתכלול בתוכה את כל האי מנהטן, וב-1819 נפתחה תעלת אירי שחיברה את הנמל האטלנטי למרחבים החקלאיים של פנים צפון אמריקה. ב-1835 עקפה ניו יורק את פילדלפיה כעיר הגדולה ביותר בארצות הברית כולה. ב-1857 פעלו ידוענים רבים כשדולה להקמת הסנטרל פארק, שהפך לפארק העירוני הראשון שהוקם בארצות הברית. אוכלוסייה שחורה גדולה התקיימה במנהטן, וכמו כן גם בברוקלין. עד שנת 1827 עוד הוחזקו עבדים שחורים בניו יורק, אך במהלך שנות השלושים של המאה, הפכה ניו יורק למרכז בין-גזעי שפעל לביטול העבדות בצפון.

הכעס על הגיוס הצבאי במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית (1861–1865) הוביל למהומות הגיוס בניו יורק, אחת מהתקריות החמורות של איבוד אמון הציבור בהיסטוריה האמריקנית. בשנת 1898, נוצרה העיר ניו יורק המודרנית עם ביסוסם של רובע ברוקלין, שעד אז היה עיר עצמאית, מחוז ניו יורק (שכלל חלקים מהברונקס), מחוז ריצ'מונד, וחלקו המערבי של רובע קווינס.[5] פתיחתה של הרכבת התחתית בניו יורק בשנת 1904 עזרה לחבר את חלקי העיר החדשה. לאורך חציה הראשון של המאה ה-20, העיר הפכה למרכז עולמי לתעשייה, מסחר, ותקשורת. אך למרות זאת, להתפתחות זו היה מחיר. בשנת 1904, אוניית הקיטור "גנרל סלוקום" עלתה בלהבות הנהר המזרחי, ואיתה 1,021 נוסעיה. בשנת 1911, נשרף מפעל תעשייתי בעיר ו-146 פועלים נהרגו. בעקבות האסון גדל "איחוד עובדי הטקסטיל הבינלאומי", וסטנדרטי הבטיחות במפעלים עלו.

מרכז מנהטן, בעיר ניו יורק ממרכז רוקפלר, 1932

בשנות ה-20 הפכה ניו יורק ליעדם של אפרו-אמריקאים רבים במהלך ההגירה הגדולה מהדרום. ב-1916, ניו יורק הייתה לביתה של התפוצה השחורה העירונית הגדולה ביותר בצפון. הרנסאנס הארלם שגשג במהלך תקופת האיסור, ביחד עם הצמיחה הכלכלית הגדולה שהגביהה את קו הרקיע של ניו יורק, עם בנייתם של גורדי שחקים רבים. בשנת 1948 ניו יורק הפכה לעיר המאוכלסת ביותר בעולם, לאחר שעקפה את לונדון, שהייתה כזו למשך מעל למאה שנה. השנים הקשות של השפל הגדול הובילו לבחירתו של פיורלו לה גוארדיה כראש העיר, ולנפילתה של המפלגה הדמוקרטית (שכונתה טמאני הול) לאחר 80 שנות שליטה פוליטית בעיר.

חיילים אמריקאים רבים שהשתחררו בתום מלחמת העולם השנייה וכן מהגרים רבים מאירופה שהגיעו בתום המלחמה הביאו לצמיחה כלכלית מהירה של העיר, ובניית שכונות חדשות במזרחה (בעיקר ברובע קווינס). הפיתוח הכלכלי הרב, והיותה של העיר אחת מהערים הגדולות היחידות בעולם שלא נפגעו במלחמה הביאו להפיכתה למרכז הכלכלה העולמית. בחירתה למיקום מטה האומות המאוחדות הדגישה את השפעתה הרבה של העיר, בתחום הפוליטיקה והכלכלה ואף בתחום האמנות.[6]

מגדלי התאומים עולים בלהבות

בשנות ה-60 וה-70, הביאו מיתון כלכלי ובעיות כלכליות לעליה בפשיעה ובמתח הבין גזעי. מצבה הכלכלי של העיר החל להשתפר בשנות ה-80, והפשיעה ירדה משמעותית הן בשל מדיניות עיריית ניו יורק וראש העיר החל משנת 1994 רודולף ג'וליאני, והן בשל השיפור במצב הכלכלי.

ב-11 בספטמבר 2001 נהרגו כ־3,000 בני אדם בפיגוע טרור שהביא לנפילתם של מגדלי התאומים. תשעה עשר טרוריסטים מארגון אל-קאעידה, רובם סעודים, חטפו ארבעה מטוסי נוסעים גדולים. שניים מהם רוסקו אל תוך מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו יורק ומוטטו אותם. היה זה פיגוע הטרור הגדול ביותר מאז ומעולם. כיום נבנה במקום הפיגוע מגדל גבוה ממדים שהוקדש לזכרם של הקורבנות.

ב-17 בספטמבר 2011 החלו הפגנות המוניות ברחובות ניו יורק כחלק מהמחאה החברתית אשר קיבלה את השם כיבוש וול סטריט. ההפגנות קמו במחאה על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית ועל התנהלותם של מקבלי ההחלטות. נכון לאמצע אוקטובר התרחבה הפעילות והיא מתקיימת בערים רבות נוספות, כמו וושינגטון, שיקגו ובוסטון, וזוכה לסיקור נרחב בתקשורת האמריקאית.

באוקטובר 2012 העיר שותקה למשך מספר יממות עקב פגיעת הוריקן סנדי, שהביאה לשיתוק הבורסה של ניו יורק, מערכת התחבורה של העיר: הרכבת התחתית של ניו יורק, האוטובוסים ונמלי התעופה חדלו מפעילות עם ביטולן של כ-18,000 טיסות מכל רחבי העולם אל העיר ניו יורק. הפעילות אל העיר הושבה בהדרגה עם חלוף הסערה.

במרץ 2020 התפרץ בעיר נגיף הקורונה. נכון ל-9 באפריל העיר היא מוקד ההתפרצות במדינת ניו יורק שהיא מוקד ההתפרצות הגדול ביותר בארצות הברית ובעולם כולו. מערכות הבריאות של העיר התקשו לעמוד בעומסי החולים והמתים הרבים בעיר ובחומרי הציוד החמורים שהורגשו בכל רחבי ארצות הברית והעולם.

גאוגרפיה

תמונת לוויין של העיר ניו יורק

ניו יורק ממוקמת בצפון-מזרחה של ארצות הברית, בדרום-מזרחה של מדינת ניו יורק, בערך באמצע הדרך שבין וושינגטון ובוסטון. מיקומה של העיר על אגנו של נהר ההדסון, אשר נשפך לנמל טבעי, ומשם לאוקיינוס האטלנטי, עזר לעיר להתפתח כעיר מסחר. רובה של העיר בנוי על שלושה איים, מנהטן, סטטן איילנד ולונג איילנד, מה שהופך כל חלקת אדמה לנדירה, ומעודד את צפיפות האוכלוסייה.

טופוגרפיה

העיר ניו יורק ממוקמת בדרום-מזרח מדינת ניו יורק, על קבוצת איים לחוף האוקיינוס האטלנטי. העיר נבנתה על שלושה איים עיקריים - מנהטן, סטטן איילנד ולונג איילנד (האי הארוך), וכן, בעיקר רובע הברונקס, על היבשה.

נהר ההדסון העובר ממערב לעיר הוא למעשה נהר גאות המפריד בין מדינת ניו יורק לניו ג'רזי.

מבנה האיים שעליהם נמצאת ניו יורק שונה בידי בני אדם שיבשו חלקים מן הים על מנת להגדיל את שטחי חלקו הדרומי של האי מנהטן.

שטח העיר הוא 1,214.4 קמ"ר מתוכם 785.6 קמ"ר הם שטחי יבשה, ו-428.8 קמ"ר הם מקווי מים (35.31%).[7]

אקלים

ערך מורחב – אקלים העיר ניו יורק

שינויי הטמפרטורות בניו יורק קיצוניים. בחורף שלג מכסה את העיר, ויכול להגיע לגובה של 30 ס"מ. כמות השלגים השנתית נעה בין 63.5 ס"מ ל-88.9 ס"מ.[8] באביב הטמפרטורות משתנות בין 15–30 מעלות צלזיוס. הקיץ חם מאוד ולח והטמפרטורות נעות בין 26–32 מעלות צלזיוס, ואף קרה שהטמפרטורות עלו ל-38 מעלות צלזיוס.

אם בשל התחממות כדור הארץ יעלו פני הים, יוצפו חלקים גדולים מהעיר.

מזג האוויר בעיר ניו יורק[9]
חודש ינו' פבר' מרץ אפר' מאי יוני יולי אוג' ספט' אוק' נוב' דצמ' שנתי
טמפרטורות שיא, F°
(C°) 		70
(21) 		72
(22) 		80
(27) 		87
(31) 		91
(36) 		100
(38) 		102
(39) 		100
(38) 		99
(37) 		85
(29) 		81
(27) 		70
(21) 		70
(30)
טמפרטורות גבוהות ממוצעות, F°
(C°) 		36
(2) 		40
(4) 		48
(9) 		58
(14) 		68
(20) 		77
(25) 		83
(28) 		84
(27) 		74
(23) 		63
(17) 		52
(11) 		42
(6) 		60
(15)
טמפרטורות נמוכות ממוצעות, F°
(C°) 		23
(-5) 		24
(-4) 		32
(-1) 		42
(6) 		53
(12) 		63
(17) 		68
(20) 		66
(19) 		58
(14) 		47
(8) 		38
(3) 		28
(-2) 		47
(8)
טמפרטורות שיא נמוכות, F°
(C°) 		-4
(-20) 		-3
(-19) 		5
(-20) 		18
(-8) 		34
(1) 		44
(7) 		49
(9) 		47
(8) 		38
(3) 		27
(-3) 		14
(-10) 		5
(-18) 		23
(-6)
כמות משקעים, אינצ'ים
(מ"מ) 		3.7
(94) 		2.9
(75) 		4.0
(104) 		4.0
(103) 		4.5
(114) 		3.4
(88) 		4.1
(106) 		4.0
(103) 		4.0
(103) 		3.5
(89) 		4.0
(102) 		3.8
(98) 		46.7
(1,124)

שלטון מקומי

מאז איחוד רובעי העיר בשנת 1898 מנוהלת העיר על ידי עירייה אחת מרכזית בראש עיר חזק-מועצה. בראשה ניצב ראש עיר הנבחר על ידי תושבי העיר. ראש העיר הנוכחי הוא אריק אדמס. ראש העיר ומועצת העיר בת 51 החברים, נבחרים אחת לארבע שנים.[10] בעבר ראש העיר וחברי המועצה היו רשאים להיבחר לשתי תקופות כהונה בלבד עם אפשרות הארכה לכהונה שלישית. החל מ-2010, בעקבות כישלון הקמפיין שאותו הוביל ראש העירייה מייקל בלומברג, לא יכולים ראש העיר וחברי המועצה להיבחר לכהונה שלישית ותקופת הכהונה מוגבלת לשנתיים בלבד. לעיר ניו יורק מרכז עתיד שמטרתו השפעה על העתיד העירוני באמצעות מחקר והשפעה על מדיניות ציבורית.

רבעים בעיר

ערך מורחב – רובעי ניו יורק

Click to Shrink Back
סטטן איילנדברוקליןמנהטןקווינסקווינסקווינסקווינסנמל התעופה ג'ון פ. קנדינמל התעופה לה גוארדיההברונקסהברונקס
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏
רובעי ניו יורק. למידע נוסף על רובע, לחצו עליו.

העיר בנויה מחמישה רבעים, שכל אחד מהם הוא גם מחוז במדינת ניו יורק.
הערה: מספרי התושבים מעודכנים לשנת 2020:[11]

  • מנהטן - Manhattan, עם אוכלוסייה בת כ־1.69 מיליון תושבים.
  • הברונקס - Bronx, עם אוכלוסייה בת כ־1.47 מיליון תושבים.
  • ברוקלין - Brooklyn, עם אוכלוסייה בת כ־2.73 מיליון תושבים.
  • קווינס - Queens, עם אוכלוסייה בת כ־2.40 מיליון תושבים.
  • סטטן איילנד - Staten Island, עם אוכלוסייה בת כ־495,000 תושבים.

סך כל האוכלוסייה בעיר ניו יורק נכון לנתוני מפקד האוכלוסין שנערך ב-2020 היא כ־8,804,190 תושבים.

ראשי עיריית ניו יורק מאז איחוד רבעי העיר

דמוגרפיה

לפי גודל האוכלוסייה, ניו יורק היא העיר הגדולה ביותר בארצות הברית והשנייה בגודלה בצפון אמריקה, אחרי מקסיקו סיטי. בסקר שנערך בשנת 2000 עלה כי בעיר ניו יורק 8,008,278 תושבים, 3,021,588 משקי בית ו-1,852,233 משפחות. צפיפות האוכלוסין היא 10,194.2 נפשות/לקמ"ר. מעריכים כי מספר תושבי העיר יגיע ל-9.5 מיליון תושבים עד שנת 2030.[12]

מספר התושבים בעיר גדל במיליון בין השנים 1940 ו-2000. ב-39 ממדינות ארצות הברית מספר התושבים קטן מזה שבניו יורק. מספר התושבים בעיר כפול ממספר התושבים בעיר השנייה בגודלה בארצות הברית - לוס אנג'לס ופי 27 יותר תושבים מאשר בעיר השנייה בגודלה במדינת ניו יורק - באפלו. אילו היה כל אחד מרבעי העיר ניו יורק עיר עצמאית, הייתה ברוקלין העיר השלישית בגודלה בארצות הברית, קווינס - הרביעית, מנהטן - השישית, ברונקס - התשיעית, וסטטן איילנד - ה-42 בגודלה מבין ערי ארצות הברית. בעיר ניו יורק התגוררו בשנת 2011 כ-1,086,000 יהודים,[13] נתון ההופך את העיר ניו יורק לעיר עם מספר היהודים הגבוה בעולם.

מבט השוואתי על אוכלוסיית ניו יורק
מפקד 2000 העיר ניו יורק ניו יורק ארצות הברית
סך כל האוכלוסייה 8,008,278 18,976,457 281,421,906
אחוז שינוי בין 1990 ל-2000 +9.4% +5.5% +13.1%
צפיפות אוכלוסין 10,198 נפשות/לקמ"ר 155 נפשות/לקמ"ר 31 נפשות/לקמ"ר
הכנסה חציונית לבית אב (1999) $38,293 $43,393 $41,994
בעלי תואר אוניברסיטאי 27% 27% 29%
נולדו מחוץ לארצות הברית 36% 20% 11%
לבנים 45% 68% 75%
לבנים (שאינם היספנים) 37% 62% 67%
שחורים 28% 16% 12%
היספנים (לבנים או שחורים) 27% 15% 11%
אסייתים 10% 6% 4%

השכלה

מכללות ואוניברסיטאות

בעיר ניו יורק פועלים מעל 120 מוסדות להשכלה גבוהה וביניהם מערכת האוניברסיטאות של אוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY) - האוניברסיטה העירונית הגדולה ביותר בארצות הברית. לאוניברסיטת העיר ניו יורק מבנים בכל חמשת הרבעים של העיר.

בעיר מצויות גם אוניברסיטת קולומביה, ואוניברסיטת ניו יורק המפורסמות, וכן קולג' בארנארד, אוניברסיטת פורדהאם, אוניברסיטת ישיבה, אוניברסיטת פייס, אוניברסיטת סנט ג'ונס וקולג' קופר יוניון.

העיר ידועה במוסדות מחקר בתחומי הרפואה ומדעי החיים, ובהם אוניברסיטת רוקפלר והמכללה הרפואית וייל קורנל וכן מרכז מחקר הסרטן סלואון קייטרינג הנחשבים למובילי המחקר הרפואי בעולם. בתי החולים בעיר משמשים אף הם כמוסדות מחקר רפואיים מן הדרגה הראשונה. הידוע בהם הוא המרכז הרפואי מאונט סיני.

בעיר פועל גם בית הספר ג'וליארד - מבתי הספר למוזיקה הידועים בעולם.

בתי ספר

בעיר ניו יורק קיים מערך החינוך הציבורי הגדול ביותר בארצות הברית. למעלה ממיליון תלמידים לומדים ב-1,200 בתי הספר בעיר. כמו כן בעיר כ-1,000 בתי ספר פרטיים (הן חילוניים והן דתיים).

הנוף העירוני

קו הרקיע של ניו יורק

ערך מורחב – גורדי שחקים בניו יורק
מראה ניו יורק
מראה ניו יורק בערב
מראה מידטאון מנהטן בלילה, כפי שנראה מניו ג'רזי

לעיר ניו יורק יש אחד מקווי הרקיע הידועים בעולם. בשל הצפיפות בעיר ובשל עלות הקרקע הגבוהה התפתחה העיר במרכזה לגובה, ובעיר נבנו מספר גדול מאוד של בנייני מגורים ועסקים גבוהים. למעשה מהווה קו הרקיע של ניו יורק שלושה קווי רקיע - קו הרקיע של מידטאון מנהטן (מרכז מנהטן), קו הרקיע של דאונטאון מנהטן וקו הרקיע של דאונטאון ברוקלין.

באזור מידטאון (מרכז) מנהטן מצויים כמה מהבניינים הידועים בעולם - בניין אמפייר סטייט, בניין קרייזלר ומרכז רוקפלר. באזור דאונטאון מנהטן היו מצויים בעבר מגדלי התאומים אשר נהרסו בפיגועי 11 בספטמבר. כיום נמצא במקום מגדל החירות ואתר הנצחה בשם Ground Zero.

לעיר ניו יורק יש היסטוריה של בנייה לגובה. בעיר עשרה בניינים שונים, אשר כל אחד מהם החזיק בתואר "הבניין הגבוה בעולם" במועד זה או אחר בהיסטוריה. חלקם נהרסו במהלך השנים. הבניין הראשון שנשא תואר זה היה בניין ניו יורק העולמי שנבנה ב-1890. לאחר מכן החזיקה העיר ניו יורק בתואר "העיר עם הבניין הגבוה בעולם" במשך 75 שנים רצופות - בניין פארק רו נשא בתואר החל משנת 1899, ומרכז הסחר העולמי 1 נשא בתואר עד שנת 1974 עת נבנה בשיקגו מגדל סירס.

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גורדי שחקים בניו יורק

תרבות

אודיטוריום המטרופוליטן אופרה במרכז לינקולן.

בעיר ניו יורק פועלים מוסדות תרבות רבים, והיא מהווה מרכז תרבותי עבור ארצות הברית כולה. כמרכז ספרותי ואינטלקטואלי פעלו בה החל מהמאה העשרים האינטלקטואלים של ניו יורק, ביניהם סול בלו, חנה ארנדט, סוזן סונטג ורבים אחרים. כמו כן, החלה לפעול בעיר תנועת הרנסאנס של הארלם אשר מהווה קנון של יצירות השחורים בארצות הברית. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הפכה העיר למרכז הג'אז, ובשנות ה-50 למרכז האקספרסיוניזם המופשט באמנות. בעיר נמצאים כמה מן המוזיאונים החשובים בעולם, בהם מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) והמוזיאון האמריקאי לידיעת הטבע וכמה מהתזמורות החשובות, בהן הפילהרמונית של ניו יורק.

בידור ואמנויות הבמה

בעיר ניו יורק פועלים למעלה מ-2,000 מוסדות תרבות ואמנות ולמעלה מ-500 גלריות לאמנות.[14] ראשיתם של מוסדות התרבות בעיר, בתרומות של תעשיינים עשירים אשר תרמו במהלך המאה ה-19 כספים להקמת מוסדות, כגון קרנגי הול ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות שהפכו למוסדות תרבות בינלאומיים. המצאת החשמל הביאה להקמת תיאטראות רבים במפגש הרחובות ברודוויי ו-42, ואלה פיתחו את סגנון מחזות הזמר.

מרכז לינקולן הכולל את המטרופוליטן אופרה, האופרה של ניו יורק, הפילהרמונית של ניו יורק, הבלט של העיר ניו יורק, תיאטרון ויויאן בומונט, בית הספר ג'וליארד למוזיקה ואת אולם אליס טולי הוא מרכז אמנויות הבמה הגדול ביותר בארצות הברית.

מיזם בימת הקיץ בסנטרל פארק הפיק למעלה מ-750 מחזות ואופרות לתושבי העיר הנערכות בלא תשלום תחת כיפת השמיים בסנטרל פארק ובאתרים אחרים בעיר.[15]

תעשיית הקולנוע בעיר ניו יורק מפותחת ביותר, והעיר מהווה מרכז הפקת הסרטים השני בגודלו בארצות הברית (אחרי הוליווד).

תיירות

ניו יורק - מראה מהמעבורת לסטטן איילנד

ענף התיירות מהווה ענף כלכלי מרכזי בעיר, ומבקרים בה למעלה מ-40 מיליון תיירים מדי שנה. מספר התיירים עלה בהדרגה מ-33 מיליון תיירים בשנת 1998 לכ-51 מיליון תיירים בשנת 2011.[16] אתרי התיירות העיקריים בניו יורק כוללים את בניין האמפייר סטייט, פסל החירות, אליס איילנד, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מוזיאון הילדים היהודי השוכן במרכז שכונת קראון הייטס, מרכז רוקפלר, כיכר טיימס, התיאטראות של ברודוויי ועוד. כ-25 מיליון תיירים מבקרים מדי שנה בסנטרל פארק.[17] בנוסף, פסטיבל הסרטים טרייבקה הוא אחד מאירועי התרבות המתויירים ביותר בעיר.

תרבות המזון בעיר כוללת סוגי מזון שונים ומגוונים, וזאת בשל המהגרים הרבים שעברו דרך העיר ומתגוררים בה, וכן רמות מזון שונות - החל מכ-4,000 דוכני מזון הפועלים ברחבי העיר והמוכרים נקניקיות, פלאפל, תירס חם, וקבב, וכלה במסעדות היוקרה היקרות ביותר בארצות הברית. בעיר כ-113 קמ"ר של שטחי פארקים וכ-22 ק"מ של חופים ציבוריים.[18]

מבטא

לחלק מתושבי ניו יורק היה מבטא (דיאלקט) ייחודי הנקרא מבטא ניו יורקי או "מבטא ברוקלינאי". מבטא זה הוא אחד המבטאים המוכרים והמאוזכרים ביותר בתרבות (יחד עם "המבטא הדרומי"). מקורו של מבטא זה בשפתם של מהגרים יהודים שהיגרו לארצות הברית בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 והתיישבו בניו יורק. יהודים אלה, שהיו בני המעמד התחתון, שילבו בשפתם ביטויים ביידיש, והמבטא מושפע משפה זו.

אחד המאפיינים של מבטא זה הוא היעדר הצליל "ר", כך למשל שם העיר מבוטא "ניו יוק" (New Yawk), "כאן" (באנגלית: "here" - "היר") יהגה "היה" (hiə) והפארק המרכזי בעיר יכונה "סנטוול פאאק" (pɔːk).

מאפיין נוסף הוא הארכת תנועת החוֹלָם, כך המילה "לדבר" (באנגלית "talk" - טוק") תהגה "טווק" והמילה קפה (באנגלית "coffee" "קוֹפי") תהגה "קווֹפי".

שילוב שני מאפיינים אלה יביא להגיית המילה "גירל" (girl - נערה) בצורה "גוֹייל", ו"ניו ג'רזי" תיקרא "ניו ג'ויזי".

מבטא זה הונצח בסדרה "הכל נשאר במשפחה" בה דמותו של ארצ'י בנקר דיברה במבטא זה.

כיום השימוש במבטא זה הולך ופוחת.[19][20]

תקשורת

העיר ניו יורק נחשבת למרכז עולמי בתחום הטלוויזיה, הפרסום, המוזיקה והעיתונאות. העיר מהווה את צרכן ויצרן התקשורת הגדול ביותר בארצות הברית.[21] בעיר פועלים ענקי התקשורת טיים וורנר, הרסט וויאקום. כמו כן שמונה מעשר חברות הפרסום הגדולות בעולם ממוקמות בניו יורק.[22]

שנים משלושת העיתונים העיקריים של ארצות הברית מודפסים בניו יורק: הוול סטריט ג'ורנל והניו יורק טיימס. עיתונים נוספים היוצאים לאור בעיר הם הדיילי ניוז, הניו יורק פוסט (שנוסד בשנת 1801 על ידי אלכסנדר המילטון), וכן 270 עיתונים נוספים בהם עיתונים אתניים רבים בשפות שונות.[23] "אל דיאריו לה פרנסה" הוא היומון הספרדי הגדול ביותר בניו יורק, והוותיק בארצות הברית.[24] כמו כן יוצא לאור בהארלם ה"ניו יורק אמסטרדם ניוז" - עיתון אפריקאי אמריקאי, והוילג' ווייס שיוצא לאור בגריניץ' וילג' שנחשב לעיתון אלטרנטיבי.

תעשיית הטלוויזיה של ניו יורק היוותה גורם מרכזי בפיתוחה הכללי של העיר. בעיר פועלות ארבע רשתות אמריקאיות עיקריות: ABC, CBS, NBC ופוקס, וכן רשתות הכבלים HBO, MTV, שואוטיים וקומדי סנטרל. נכון לשנת 2005, פעלו בעיר למעלה מ-100 תחנות טלוויזיה בכבלים.[25]

כלכלה

הבורסה של ניו יורק בוול סטריט - הבורסה המשפיעה ביותר בעולם.

העיר ניו יורק מהווה מרכז כלכלי בינלאומי, והמהווה למעשה אחד משלושת המרכזים הכלליים הגדולים בעולם (יחד עם טוקיו ולונדון). העיר מהווה מרכז בתחומי הביטוח, התקשורות, הפיננסים והנדל"ן בארצות הברית. התוצר הגולמי של אזור העיר ניו יורק מוערך ב-952.6 מיליארד דולרים, בשנת 2005, והעיר ניו יורק מהווה על כן את המרכז הכלכלי הגדול ביותר בארצות הברית.[26]

האזורים הכלכליים של העיר מתרכזים בדרום האי מנהטן (אזור וול סטריט) ואזור מידטאון מנהטן - ובאזורים אלה מצויים ריכוזי גורדי שחקים הגדולים בעולם.

השירותים הפיננסיים הפועלים בעיר מהווים 33% מהמעסיקים של העיר.[27]

תעשיית הנדל"ן מהווה אף היא גורם בר השפעה בכלכלת העיר, ותעשיית הטלוויזיה והסרטים הפועלת בעיר היא השנייה בגודלה בארצות הברית.[28]

תחום התעשייה היווה בעבר מרכיב תעסוקתי מרכזי, אולם החל משנות ה-80 יורד חלקו של מרכיב זה בכלכלה העירונית. תחומי התעשייה העיקריים של העיר הם תחומי הביגוד, הכימיקלים, תעשיית המתכת, הרהיטים והמזון המוכן.[29] בתחום המזון מועסקים כ-19,000 עובדים, מהם רבים הם מהגרים שאינם דוברי אנגלית. המחזור של תחום המזון בניו יורק מגיע ל-5 מיליארד דולרים בשנה.[30] מוצר המזון הייחודי המוביל של העיר ניו יורק הוא השוקולד - העיר מייצאת שוקולד בשווי 234 מיליון דולרים מדי שנה.

תיירות

הלוגו הרשמי אשר עוצב בידי מילטון גלייזר לטובת קידום תיירות העיר

I Love New York (מעוצב כ-I ❤ NY) הוא סלוגן, לוגו ושיר שהם הבסיס לקמפיין פרסומי שפותח על ידי חברת השיווק וולס, ריץ', גרין בניהולה של מרי וולס לורנס,[31] מאז שנת 1977, במטרה לקדם את התיירות במדינת ניו יורק[32] בכלל ובעיר ניו יורק בפרט, אשר היו אז במשבר תיירותי. הלוגו מכניס למדינת ניו יורק 30 מיליון דולר בכל שנה. עם יציאתו החלו חנויות מזכרות בעיר למכור מגוון מוצרים מעוטרים בלוגו המפורסם, החל מכוסות קפה ועד חולצות וכובעים.[33]

ליגת ברודוויי (אנ') דיווחה שהופעות ברחוב ברודוויי מכרו כרטיסים בשווי כולל של כ-1.27 מיליארד דולר בשנים 2013-2014, עלייה של 11.4% מ-1.139 מיליארד דולר בעונת 2012–2013. מספר התיירים בעיר בשנת 2021 עמד על כ-32.9 מיליון, כשמתוכם 30.2 מבקרים מקומיים (אמריקאים) וכ-2.7 מבקרים בינלאומיים[34].

שנה סה"כ

מבקרים (במיליונים)

מבקרים מקומיים מבקרים בינלאומיים סך הוצאות

מבקרים (במיליארדי דולרים)

1991 29.1 23.6 5.5 10.1
1995 28.5 23.1 5.4 11.7
1998 33.1 27.1 6.0 14.7
1999 36.4 29.8 6.6 15.6
2000 36.2 29.4 6.8 17.0
2001 35.2 29.5 5.7 15.1
2002 35.3 30.2 5.1 14.1
2003 37.8 33.0 4.8 18.5
2004 39.9 33.8 6.2 21.3
2005 42.6 35.8 6.8 24.3
2006 43.8 36.5 7.3 26.2
2007 46.0 37.1 8.8 30.0
2008 47.1 37.6 9.5 32.0
2009 45.8 37.0 8.8 28.2
2010 48.8 39.1 9.7 31.5
2011 50.9 40.3 10.3 34.5
2012 51.5 40.9 10.6 36.9
2013 53 41.7 11.3 38.8
2014 54.4 42.5 11.9 41.2
2015 55.9 43.2 12.7 42.3
2016 60.5 47.8 12.7 43.0
2017 62.8 49.7 13.1 44.2
2018 65.2 51.6 13.5 44.0
2019[34] 66.6 53.1 13.5 47.4
2020[34] 22.3 19.9 2.4 12.8
2021[34] 32.9 30.2 2.7

תחבורה

ערך מורחב – תחבורה בניו יורק
שדה התעופה הבינלאומי קנדי
הרכבת התחתית של ניו יורק

מרבית תושבי העיר ניו יורק משתמשים בתחבורה הציבורית - ולמעשה אחד מכל שלושה מהמשתמשים בתחבורה ציבורית בארצות הברית, מתגורר בעיר ניו יורק.[35] 66% ממספר המשתמשים בקווי הרכבת ברחבי ארצות הברית - הם תושבי הפרוורים של ניו יורק המשתמשים בקווי הרכבת כדי להגיע לעבודתם (וממשיכים, לרוב, את דרכם למקום עבודתם תוך שימוש במערכת התחבורה הציבורית של העיר ניו יורק). בכך שונה העיר ניו יורק באופן משמעותי מייתר חלקי ארצות הברית, שבהם 90% מהעובדים מגיעים למקומות עבודתם במכונית פרטית. ניו יורק היא העיר היחידה מבין ערי ארצות הברית שבה מחצית משקי הבית אינם מחזיקים בבעלותם מכונית, וברובע מנהטן, ל-75% ממשקי הבית אין כלי רכב בבעלותם (הממוצע בארצות הברית הוא 8%).

מערכת הרכבת התחתית של ניו יורק היא הגדולה בעולם במספר תחנותיה (468 תחנות), והשלישית בגודלה בעולם במספר נוסעיה (למעלה ממיליארד נוסעים בכל שנה). מערכת זו ייחודית בכך שהיא פועלת 24 שעות ביממה (בחלק מהקווים), בניגוד לרכבות תחתיות אחרות בעולם הפועלות רק חלק משעות היום (כגון לונדון, פריז, וושינגטון וטוקיו).

ישנן כ-12,000 מוניות בניו יורק, הידועות בצבען הצהוב.[36] בעיר ניו יורק פועלת מערכת האוטובוסים ומערכת הרכבות הגדולה ביותר בצפון אמריקה. מערכת קווי הרכבות מקשרת את העיר לפרבריה (בשלוש מדינות נפרדות: קונטיקט, ניו יורק וניו ג'רזי) ומשתרעת על פני 20 קווי רכבת נפרדים בהם כ-250 תחנות.[37][38] קווי הרכבת יוצאים משתי התחנות הרכבת העמוסות ביותר בארצות הברית: גרנד סנטרל ותחנת פן.[39][40] תחנה אחרת, שידועה דווקא בשל עיצובה הייחודי, היא תחנת מרכז הסחר העולמי במנהטן תחתית.

העיר ניו יורק מהווה את השער האווירי המרכזי של ארצות הברית,[41] ופועלים בעיר שלושה שדות תעופה עיקריים: נמל התעופה הבין-לאומי קנדי, נמל התעופה הבין-לאומי ניוארק ליברטי ונמל התעופה לה גוארדיה. ישנן תוכניות להקמת נמל תעופה בינלאומי נוסף: נמל התעופה הבינלאומי סטיוארט. 100 מיליון נוסעים עוברים דרך שדות תעופה אלה מדי שנה.[42] שדות התעופה מנוהלים על ידי רשות הנמלים של ניו יורק. כרבע מהנוסעים היוצאים מארצות הברית עוברים דרך שדות התעופה קנדי וניוארק.[43] אחוז המשתמשים באופניים או הולכים ברגל מבין תושבי ניו יורק הוא הגבוה ביותר בארצות הברית. מדי יום נוסעים כ-120,000 נוסעים באופניהם, ו-21% מתושבי ניו יורק נוסעים באופניהם או הולכים ברגל לעבודתם (הממוצע הארצי בארצות הברית הוא 8%).[44][45]

מערכת נרחבת של כבישים ומנהרות מקשרת את העיר לסביבתה, אולם עומסי התנועה רבים, ופקקי התנועה יכולים להימשך מספר שעות. גשר ג'ורג' וושינגטון נחשב לגשר העמוס בעולם במספר כלי הרכב העוברים בו.[46]

אתרים בעיר ניו יורק

מגדל החירות
פסל החירות. אחד מסמליה של העיר ניו יורק

אתרי תיירות עיקריים

מוזיאונים

למוזיאונים נוספים ראו: מוזיאוני העיר ניו יורק.

פארקים וגנים בוטניים

ערך מורחב – פארקים וגנים בעיר ניו יורק
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארקים בניו יורק בוויקישיתוף

מבנים בעלי חשיבות

בתי כנסת

אתרים יהודיים

גשרים

מנהרות

שדות תעופה

אולמות מופעים

מוסדות השכלה

360° פנורמה של ניו יורק

פנורמה של ניו יורק.

ערים תאומות

לעיר ניו יורק יש 11 ערים תאומות:[47]

ראו גם

עיינו גם בפורטל

פורטל ניו יורק הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות העיר ניו יורק. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בניו יורק על כל רובדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.


קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ניו יורק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניו יורק

הערות שוליים

  1. ^ (כניו אמסטרדם), 1674 (כניו יורק)
  2. ^ "QuickFacts: New York city, New York". U.S. Census Bureau. נבדק ב-2021-08-17.
  3. ^ ציר זמן של ההיסטוריה של ניו יורק, באתר ג'ותהם סנטר
  4. ^ נאום ההשבעה של ג'ורג' וושינגטון
  5. ^ סעיף החוק שאפשר את איחוד הרבעים, וההיסטוריה של איחוד הרבעים
  6. ^ סרט תעודה של רשת PBS על הפיכת ניו יורק למרכז אמנות עולמי(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  7. ^ שימושי קרקע בעיר ניו יורק(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  8. ^ אקלים העיר ניו יורק
  9. ^ נתוני מזג אוויר בעיר ניו יורק
  10. ^ אתר מועצת העיר
  11. ^ "A Story Map: 2020 Census Demographic Data Map Viewer". US Census Bureau. נבדק ב-12 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ עיריית ניו יורק - הערכות דמוגרפיות(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  13. ^ Jewish Community Study of New York: 2011, UJA-Federation of New York
  14. ^ תרבות בניו יורק
  15. ^ מיזם בימת הקיץ(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  16. ^ נתונים סטטיסטיים של תיירים בניו יורק
  17. ^ נתוני מבקרים בסנטרל פארק(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  18. ^ הודעה לעיתונות של עיריית ניו יורק בדבר השטחים הציבוריים בעיר
  19. ^ "האם המבטא הניו יווקי בסכנת הכחדה? כתבה של הניו יורק טיימס.
  20. ^ הניו יורק טיימס, ילידי ניו יורק מנסים נואשות להיפטר מהמבטא המקומי, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2010
  21. ^ כתבה בעיתון טמפה ביי
  22. ^ עשר חברות הפרסום הגדולות בעולם
  23. ^ עיתונות אתנית בניו יורק(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  24. ^ מידע על עיתונות ספרדית בניו יורק
  25. ^ אתר עיריית ניו יורק - נתוני תקשורת לשנת 2005(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  26. ^ השוואה בתוצרים גולמיים של אזורים מטרופוליניים בארצות הברית.(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  27. ^ נתוני תעסוקה בניו יורק
  28. ^ אתר עיריית ניו יורק - נתונים סטטיסטיים על תעשיית הסרטים בעיר.(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  29. ^ אתר עיריית ניו יורק - נתוני תעשייה
  30. ^ אתר עיריית ניו יורק - נתונים על תחום המזון
  31. ^ Jessica Swanda, Famous Advertisers in History: Mary Wells Lawrence - Jessica Swanda - Medium, Medium, ‏במרץ 2018
  32. ^ "I Love New York Logo". New York State Library - New York State Education Department.
  33. ^ Kidd, Chip (1 בספטמבר 2003). "An Interview with Milton Glaser". Believer Magazine.
  34. ^ 34.0 34.1 34.2 34.3 MYS, NYC Travel & Tourism Outlook
  35. ^ אתר רשות התחבורה המטרופולינית של ניו יורק(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  36. ^ אתר עיריית ניו יורק - מידע על המוניות בניו יורק.
  37. ^ קווי הרכבת של לונג איילנד
  38. ^ קווי הרכבת של NJ Transit(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  39. ^ אתר תחנת גרנד סנטרל
  40. ^ מידע על קווי אמטרק
  41. ^ אתר משרד התחבורה של ארצות הברית
  42. ^ דוח רשות הנמלים של ניו יורק - נתוני שדות התעופה(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  43. ^ דוח רשות הנמלים של ניו יורק - נתוני תנועה אווירית.(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)
  44. ^ כתבה ב-Gotham Gazette
  45. ^ סקר כלי תחבורה שערך משרד התחבורה האמריקאי בשנת 2001.
  46. ^ כתבה על גילו של הגשר בטיימס הרלד
  47. ^ ערים שותפות, אתר עיריית ניו יורק(הקישור אינו פעיל, 14 באפריל 2017)


הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים
20,000,000+ שאנגחאי • בייג'ינג • סאו פאולו • דלהי קו הרקיע של שאנגחאי
10,000,000+ קראצ'י • לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • צ'נגדו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • סוג'ואו
5,000,000+ סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו יורק • בנגלור • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שניאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • ריו דה ז'ניירו • פושאן • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שאנטואו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • סינגפור • יאנגון • לואנדה
הערים הגדולות של ארצות הברית
אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2021[אוכלוסין 1]
דירוג שם מדינה אוכלוסייה דירוג שם מדינה אוכלוסייה
ניו יורק
ניו יורק
לוס אנג'לס
לוס אנג'לס
1 ניו יורק ניו יורק 8,467,513 11 אוסטין טקסס 964,177 שיקגו
שיקגו
יוסטון
יוסטון
2 לוס אנג'לס קליפורניה 3,849,297 12 ג'קסונוויל פלורידה 954,614
3 שיקגו אילינוי 2,696,555 13 פורט וורת' טקסס 935,508
4 יוסטון טקסס 2,288,250 14 קולומבוס אוהיו 906,528
5 פיניקס אריזונה 1,624,569 15 אינדיאנפוליס אינדיאנה 882,039
6 פילדלפיה פנסילבניה 1,576,251 16 שארלוט קרוליינה הצפונית 879,709
7 סן אנטוניו טקסס 1,451,853 17 סן פרנסיסקו קליפורניה 815,201
8 סן דייגו קליפורניה 1,381,611 18 סיאטל וושינגטון 733,919
9 דאלאס טקסס 1,288,457 19 דנוור קולורדו 711,463
10 סן חוזה קליפורניה 983,489 20 אוקלהומה סיטי אוקלהומה 687,725


מדינת ניו יורק
בירת המדינה אולבני
אזורים גאוגרפיים אגמי האצבעות • פארק אדירונדק • הרי קטסקיל • לונג איילנד • אפסטייט ניו יורק • מערב מדינת ניו יורק • עמק ההדסון • עמק מוהוק • רכס שאוואנגונק
היישובים הגדולים ביותר ניו יורק סיטי • באפלו • יונקרס • רוצ'סטר • סירקיוז • אולבני • ניו רושל • מאונט ורנון • סקנקטדי • יוטיקה • וייט פליינס • טרוי • ניאגרה פולס • בינגהמטון • רומא • לונג ביץ' • פוקיפסי • נורת' טונאוונדה • ג'יימסטאון • אית'קה
נושאים נוספים מחוזות • סמלים • היסטוריה • דמוגרפיה • יהדות ניו יורק
ראשי עיריית ניו יורק (מאז איחוד הרבעים לעיר בשנת 1898)
רוברט ואן ויק (1898–1901) • סת' לואו (1902–1903) • ג'ורג' מק'קלן (1904–1909) • ויליאם גיינור (1910–1913) • ארדולף קליין (1913) • ג'ון מיטשל (1914–1917) • ג'ון היילן (1918–1925) • ויליאם ט. קולינס (1925) • ג'ימי ווקר (1926–1932) • ג'וזף מקי (1932) • ג'ון פ. אובריין (1933) • פיורלו לה גוארדיה (1934–1945) • ויליאם אודוויר (1946–1950) • וינסנט אימפליטרי (1950–1953) • רוברט פ. וגנר הבן (1954–1965) • ג'ון לינדזי (1966–1973) • אברהם בים (1974–1977) • אד קוץ' (1978–1989) • דייוויד דינקינס (1990–1993) • רודי ג'וליאני (1994–2001) • מייקל בלומברג (2002–2013) • ביל דה בלאזיו (2014–2021) • אריק אדמס (2022–)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36933064ניו יורק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ניו_יורק&oldid=2659725"