תחנת מרכז הסחר העולמי

תחנת מרכז הסחר העולמי
World Trade Center Transportation Hub
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה	4 במרץ 2016
מיקום
מיקום	דרום מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
אתרים סמוכים	מרכז הסחר העולמי החדש, גראונד זירו
מידע על התחנה
סוג התחנה	תחנת קצה
שם המערכת	Port Authority Trans-Hudson
בעלים	רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי
רציפים	4
קווים העוברים בתחנה	ניוארק - מרכז הסחר העולמי, הובוקן - מרכז הסחר העולמי
נוסעים בשנה	12 מיליון (2006)

תחנת מרכז הסחר העולמי (באנגלית: World Trade Center Transportation Hub, נקראת בקיצור World Trade Center) היא תחנת רכבת תחתית במנהטן שבניו יורק. התחנה מהווה תחנת קצה לשרות הרכבת התחתית PATH (ראשי תיבות של Port Authority Trans-Hudson - חוצה-ההדסון של רשות הנמלים), ומקשרת את דרום מנהטן לניוארק ולהובוקן. התחנה, כמו מערכת PATH כולה, שייכת לרשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי ומתופעלת על ידה. התחנה צמודה למרכז הסחר העולמי החדש, במנהטן תחתית. מבנה התחנה הנוכחי, שנפתח במרס 2016, תוכנן על ידי האדריכל הספרדי הנודע סנטיאגו קלטרווה ומהווה נקודת ציון עירונית ויזואלית חשובה. העלות הגבוהה של בנייתה - מעל 4 מיליארד דולר - הופך אותה לתחנת הרכבת היקרה בעולם.

היסטוריה

טרמינל ההדסון

התחנה נפתחה לראשונה בשנת 1909 תחת השם "טרמינל ההדסון" על שם נהר ההדסון הסמוך. מיד עם פתיחתה זכתה התחנה להצלחה עצומה: בשנת 1914 עברו בתחנה מעל ל-30 מיליון נוסעים, וב-1925 הוכפל המספר. עם התפשטות הרכב הפרטי ובניית הגשרים והמנהרות החוצים נהר ההדסון, צנח מספר הנוסעים בתחנה, שב-1927 הגיע לשיא של 113 מיליון, לקרוב ל-26 מיליון בשנת 1958. מדינת ניו ג'רזי, הבעלים והגוף המתפעל של התחנה, היה מעוניין למסור אותה לרשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי. בתחילה סירבה הרשות, אך לאחר מכן הועלה רעיון בניית מרכז הסחר העולמי במיקום צמוד לתחנה, והרשות הסכימה להעברת האחריות אליה.

תחנת מרכז הסחר העולמי

עם בניית מרכז הסחר העולמי בשנות השישים, נבנתה תחנה תחנת רכבת חדשה בצמידות לטרמינל ההדסון הישן, שנהרס. את התחנה, שנחנכה בשנת 1971, שירתה מערכת מסילתית חדשה, קרובה יותר לרכבת תחתית מאשר לרכבת כבדה, שהופעלה על ידי רשות הנמלים ונקראה PATH. בתחנה החדשה עברו כ-85 מיליון נוסעים בשנה.

לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001 ונפילתם של מגדלי התאומים, נהרסה התחנה והושבתה. ב-2003 הוקמה באותו מקום תחנה זמנית, שהשתמשה בחלקים שלא נפגעו מהתחנה הישנה. בתחנה הזמנית הוצבו קירות אמנות ופסיפס לזכר קרבנות הפיגועים ולציון הגדולה והחוסן של העיר ניו יורק.

התחנה החדשה והמחלוקת סביבה

עם פתיחת התחנה הזמנית הוצגו התוכניות לבניית התחנה החדשה, שלא נכללה בתוכנית האב המקורית שערך האדריכל דניאל ליבסקינד לשיקום דרום מנהטן אחרי אסון התאומים. ב-2005 ניתן האישור לתוכנית מטעם רשות הנמלים. מתכנן התחנה הוא האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה, מתכנן גשר המיתרים בירושלים. תג המחיר הגבוה יחסית של התחנה - 2.2 מיליארד דולר, עורר ביקורת בקרב פקידים ועיתונאים כאחד. זאת במיוחד לאור חשיבותה המשנית יחסית במערך התחבורה בניו יורק - מקום 18 במספר הנוסעים בהשוואה לשאר תחנות הרכבת התחתית בעיר. ביקורת נוספת שהתעוררה היא על עיצובה הייחודי של התחנה, שזכתה לכינויים כמו "ציפור מרוסקת" ו"הדינוזאור". ככל שעבר הזמן גברה הביקורת, גם על אי העמידה בלוחות הזמנים - התחנה אמורה הייתה להיפתח בשנת 2009, וגם על מחירה הגבוה, שלבסוף עלה על 4 מיליארד דולר. מחיר זה הפך אותה לתחנת הרכבת היקרה בעולם.

ב-4 במרס 2016 נחנכה התחנה החדשה, תחת השם "World Trade Center Transportation Hub" - "מרכז התחבורה של מרכז הסחר העולמי".

גם לאחר חנוכת התחנה המשיך הדיון אודותיה. המבקרים הצביעו על המחיר הגבוה לעומת החשיבות התחבורתית המשנית, ועל צורתה השנויה במחלוקת. אחרים טענו שמבנה התחנה והימשכות הבנייה שלה לא עודדו את שיקום דרום מנהטן. מנגד, יש הטוענים כי הביקורת על התקציב הבזבזני ביחס לחשיבות התחבורתית מפספסת את המשמעות של הפרויקט - בין מגדלי הזכוכית הפשוטים של מרכז הסחר העולמי החדש, לבין האנדרטה הלאומית לפיגועי 11 בספטמבר המאופקת מבחינה צורנית, המבנה החדש הוא שיהיה, לדעתם, המחווה האדריכלית המונומנטלית לאסון התאומים. הוא האייקון שיקנה מחדש זהות לאזור כולו, והוא זה שימשוך את מאות אלפי התושבים והתיירים הפוקדים את דרום מנהטן מדי יום^[1]. אחרים ראו בתחנה החדשה אחת מתחנות הרכבת היפות בעולם, והשוו אותה לתחנת גרנד סנטרל הניו יורקית הקלאסית.