ראש עיריית ניו יורק

ראש עיריית ניו יורק
	אריק אדמס
איוש נוכחי	אריק אדמס
תאריך כניסה לתפקיד	1 בינואר 2022
דרכי מינוי	נבחר בבחירות ישירות על ידי תושבי העיר
תחום שיפוט	ניו יורק
מעון	מעון גרסיה (Gracie Mansion)
מושב המשרה	בניין העירייה של ניו יורק
משך כהונה קצוב	קדנציה בת 4 שנים
ייסוד המשרה	1665
איוש ראשון	תומאס וילט
	http://www1.nyc.gov/office-of-the-mayor

ראש עיריית ניו יורק הוא בעל המשרה העומד בראש הרשות המבצעת של הגוף הממשלי של ניו יורק (New York City's government). ראש העירייה נבחר בבחירות ישירות וכלליות וזכאי לשתי כהונות רצופות בנות ארבע שנים כל אחת (מספר הכהונות הוגבל ב-2010, עד אז ניתן היה להגדיל את מספר הכהונות לשלוש).^[1] תקציב עיריית ניו יורק הוא הגבוה מבין התקציבים המוניציפליים בארצות הברית^[2] והיא משרתת את מערכת החינוך הציבורית הגדולה ביותר ובה למעלה ממיליון תלמידים. משרדו של ראש עיריית ניו יורק הוא בבניין העירייה של ניו יורק ומשכן השרד שלו נמצא במעון גרייסי (Gracie Mansion), הפתוח בחלקו לציבור.^[3]

תפקידי ראש העירייה

העיר מתנהלת במודל ראש עיר חזק-מועצה, כאשר מועצת העיר ניו יורק מחזיקה בסמכויות החקיקה ומורכבת מנציגים הנבחרים ברובעי הבחירה השונים בעיר. ראש העירייה אחראי על כל השירותים הציבוריים בעיר ואחראי על אכיפת החוקים הפדרליים וחוקי מדינת ניו יורק בתחומי העיר. ראש העירייה ממנה מספר רב של פקידים, בהם נציבים לתחומי העיסוק הראשיים (משטרת העיר ניו יורק, מחלקת הכבאות של העיר ניו יורק, דיור ציבורי, חינוך ובריאות) ושופטים במערכת השיפוט הפלילי העירונית.

לפי החוק יכול ראש העירייה למנות עד שבעה סגנים, שמספרם ותחומי אחריותם אינם מוגדרים בחוק, אלא נקבעים לפי הצורך. איש מן הסגנים אינו מחליף אוטומטית את ראש העיר בהיעדרותו או נבצרותו.

ראש העירייה מכהן בתוקף תפקידו כחבר מועצה בגופים רבים בעיר, בהם המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, הגנים הבוטניים של ברוקלין, קרנגי הול, מרכז לינקולן, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מוזיאון המורשת היהודית, ספריית העיר ניו יורק, האנדרטה הלאומית והמוזיאון לפיגועי 11 בספטמבר, מוזיאון קווינס לאמנות ועוד.

היסטוריית התפקיד

בשנת 1665 מינה מושל מדינת ניו יורק, ריצ'רד ניקולס (אנ') את תומאס וילט (אנ') לתפקיד ראש העיר ניו יורק. מאז ועד שנת 1821 היה התפקיד ממונה בעל סמכויות מוגבלות. ב-1783 העביר המושל את המינוי לוועדת מינויים, בה הייתה לו שליטה רבה. בשנת 1821 הועברה הבחירה בראש העירייה לוועידת אלקטורים של מועצת העיר וב-1834 הפך התפקיד לנבחר בבחירות ישירות וכלליות. קורניליוס ואן וייק לורנס, מן המפלגה הדמוקרטית, היה הראשון שנבחר בבחירות אלה. עד 1898 כללה העיר רק את מנהטן ומאז היא כוללת את הרבעים ברוקלין, הברונקס, קווינס וסטטן איילנד.

בשנת 1942 העביר פיורלו לה גוארדיה את המעון הרשמי למעון גרסיה והוא אף היה הראשון שמינה לו סגן. תקופת הכהונה שלו הייתה הארוכה ביותר, 12 שנים (שלוש כהונות מלאות של 4 שנים; 1934–1945), שיא אותו הוא חולק עם ראשי העירייה רוברט פ. וגנר הבן (1954–1965), אד קוץ' (1978–1989) ומייקל בלומברג (2002–2013).

מעולם לא כיהנה בניו יורק ראשת עיר (אשה) ודייוויד דינקינס (1990–1993) היה היחיד שלא היה לבן-עור, עם זאת כיהנו בעיר ראשי עיר ממוצא איטלקי, אירי ומלאום יהודי. במסגרת המפלגה הדמוקרטית פעלה במשך כמאה שנה (מאמצע המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20) קבוצה שכונתה "קבוצת טמאני הול" (על שם מקום ההתכנסות המקורי שלהם, Tammany Hall). קבוצה זו פעלה לקידומם של מועמדים צאצאי מהגרים (בפרט אירים-קתולים) לכהונת ראש העיר מטעם המפלגה הדמוקרטית, בהסתמך על היותה של העיר יעד הגירה מרכזי. לעיתים נבחר ראש עיר מטעם המפלגה הרפובליקנית, שנתמך על ידי דמוקרטים שהתנגדו לקבוצה זו. הקבוצה פורקה לאחר האשמות בשחיתות שלטונית.^[4]