דייוויד דינקינס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייוויד דינקינס
דייוויד דינקינס, 2007
דייוויד דינקינס, 2007
דייוויד דינקינס, 2007
לידה 10 ביולי 1927
פטירה 23 בנובמבר 2020 (בגיל 93)
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
ראש עיריית ניו יורק
1 בינואר 199031 בדצמבר 1993
(4 שנים)

דייוויד דינקינסאנגלית: David Dinkins;‏ 10 ביולי 192723 בנובמבר 2020) היה פוליטיקאי אמריקאי, האפרו-אמריקאי הראשון שנבחר לראשות עיריית ניו יורק (1 בינואר 199031 בדצמבר 1993).

קורות חייו

דינקינס נולד וגדל בעיירה טרנטון, ניו ג'רזי. אביו התגרש מאמו בשנת 1934 והתרחק ממשפחתו. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות בשנת 1945, וניסה להתגייס לחיל הנחתים, אבל נדחה על רקע אפליה גזעית, לאחר שנאמר לו שהמכסה השנתית שהוקצתה לשחורים מולאה. עקב כך נסע לבסיס מרוחק יותר, ושם הסכימו לגייסו. הוא נלחם בחזית בשלהי מלחמת העולם השנייה, וקיבל אות הצטיינות על שירותו.

לאחר השירות הצבאי למד מתמטיקה באוניברסיטת הווארד ובשנת 1950 סיים את לימודיו בהצטיינות. בשנת 1956 סיים תואר במשפטים בבית הספר למשפטים בברוקלין (אנ'), והחל קריירה משפטית ופוליטית.

בשנת 1966 נבחר למועצת העיר ניו יורק כנציג מחוז הארלם. בשנת 1971 ייסד, יחד עם פעילים אפרו-אמריקאים נוספים, רשת של תחנות רדיו שהשמיעו מוזיקה שחורה, וכן תוכנית חינוכית שסייעה לתלמידים במעמדות הנמוכים.

בשנת 1985 נבחר ליו"ר מחוז מנהטן, וב-1990 נבחר לראש עיריית ניו יורק. במהלך מסע הבחירות שלו קיבל דינקינס, בין השאר, ברכה מהרב מנחם מנדל שניאורסון. דינקינס החליף בתפקיד את אד קוץ', שכיהן שלוש קדנציות רצופות, וגבר גם על המועמד הרפובליקני רודולף ג'וליאני. הוא היה האפרו-אמריקאי הראשון שנבחר לראשות עיריית ניו יורק.

ראש עיריית ניו יורק

אחד הדברים הראשונים שעשה דינקינס כשנכנס לתפקיד היה תוכנית "עיר בטוחה", להפחתת רמת הפשע והאלימות ברחובות ניו יורק. התוכנית הוכתרה בהצלחה. שיעורי הפשע האלים בניו יורק, שהיו בעלייה מתמדת במשך 30 שנה, ירדו במהירות בזמן כהונתו של דינקינס, יותר מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה של ניו יורק, והמשיכו לרדת גם לאחר מכן. במסגרת התוכנית הוא הגדיל את כוח האדם של משטרת העיר ניו יורק ב-25%, וכן השיג תקציבים ללימודי ערב בבתי הספר בשכונות מצוקה, דבר שמנע מבני הנוער להסתובב ברחובות והקטין את מספר המצטרפים למעגל הפשע.

מאמר משנת 2009 בניו יורק טיימס סיכם את הישגיו העיקריים של דינקינס כראש עיר, בהם:

בחירתו של ראש עיר שחור עוררה בקרב תושבי ניו יורק תקווה לריסון המתחים הבין-גזעיים בעיר, אך תקוות אלה התבדו כאשר פרצו מהומות קראון הייטס בשנת 1991, בהן טיפל דינקינס באופן מהוסס, וכן מספר אירועי אפליה גזעית שבהם החרימו תושבי ניו יורק עסקים של מהגרים קוריאנים.

דינקינס ניסה גם לפתור את הגירעון הכספי הגדול שבו הייתה שרויה ניו יורק, שהוערך בכ-500 מיליון דולר. הוא העלה את המיסים העירוניים, דבר שגרם להפסד של כ-300,000 מקומות עבודה במגזר הפרטי. בתקופתו חלה גם עלייה במחירי הנפט גולמי והאטה כלכלית כלל-ארצית, ובמשך תקופה בשנת 1991 העירייה לא הייתה מסוגלת לשלם משכורות לעובדיה.

כל אלה גרמו להפסדו בבחירות של שנת 1993 לרודולף ג'וליאני.

קריירה מאוחרת

דינקינס היה פרופסור לענייני ציבור בבית הספר ליחסים בינלאומיים וציבוריים באוניברסיטת קולומביה.

הוא שידר תוכנית שבועית בתחנת רדיו בניו יורק, בה הוא שוחח עם מאזינים.

בשנת 2013 פרסם ספר אוטוביוגרפי על תקופתו כראש עיר.

דינקינס היה פעיל במספר ארגוני צדקה, בהם ארגון המעניק שירותי בריאות לילדים באזורי מצוקה, וארגון שנוסד על ידי נלסון מנדלה התומך בילדיהם של חולי איידס שחורים. בשנת 2013 נבחר להיות חבר מועצת המנהלים של "קרן הג'אז של אמריקה", התומכת בנגני ג'אז ובלוז אמריקאים, בהם כאלה ששרדו את הוריקן קתרינה.

ב-23 בנובמבר 2020, כחודש לאחר מות אשתו ג'ויס, מת דינקינס בגיל 93 מסיבות טבעיות בביתו שבאפר איסט סייד, מנהטן. הם הותירו אחריהם שני ילדים.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד דינקינס בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31098450דייוויד דינקינס