מנהרת הולנד
מנהרת הולנד (באנגלית: Holland Tunnel), שנקראה בעת הקמתה "מנהרת כלי הרכב של נהר ההדסון" (Hudson River Vehicular Tunnel) או מנהרת רחוב קנאל (Canal Street Tunnel) היא מנהרה שעוברת מתחת לנהר הדסון ומחברת בין האי מנהטן שבעיר ניו יורק לבין מדינת ניו ג'רזי.
הקמת המנהרה
עבודות הקמת המנהרה החלו ב-1920 והסתיימו ב-1927. המנהרה נקראה על שמו של קליפורד מילבורן הולנד (1883–1924), המהנדס הראשי של הפרויקט, שנפטר טרם השלמתו.
המנהרה הייתה המנהרה הראשונה המאווררת שנבנתה. מאווררים שקוטרם 24 מטרים דוחסים אוויר לתוך המנהרה דרך שרשרת צינורות, כדי למנוע הצטברות של פחמן חד-חמצני שנפלט מכלי הרכב שבמנהרה.
הקמת המנהרה הייתה יוזמה של ועדה משותפת של מדינות ניו ג'רזי וניו יורק משנת 1906. משיקולי עלות שקלה הוועדה בתחילה בניית גשר מעל הנהר, אולם לאחר בדיקה התברר כי גובה התמוכות של הגשר צריך להיות לפחות 60 מטרים על מנת למנוע הפרעה למעבר אוניות בנהר, ועל כן הוחלט לבנות מנהרה.
במהלך השנים שלאחר החלטת הוועדה הוכנו מספר תוכניות להקמת המנהרה. שתי התוכניות הראשונות הציעו הקמת מנהרה אחת ובה תנועת כלי רכב בשני מפלסים. האדריכל ג'ורג' וושינגטון גואת'לס הציע שכל מפלס ישמש לכיוון תנועה אחר ואילו חברת האדריכלים "ג'ייקוס ודייוויס" הציעה שהמפלס התחתון ישמש לתנועה איטית יותר, והעליון לתנועה מהירה.
המהנדס קליפורד מילבורן הולנד הציע להקים שתי מנהרות (שני צינורות) נפרדות, שבכל אחד שני נתיבים הנוסעים באותו כיוון, ותוכניתו היא שהתקבלה לבסוף. העבודות החלו באוקטובר 1920, אולם הולנד לא זכה לראות בהשלמת תוכניתו, והוא נפטר בשנת 1924 בעת ניתוח הוצאת שקדים. המהנדס מילטון ה. פרידמן החליף את הולנד בניהול הפרויקט, אולם גם הוא מת מספר חודשים מאוחר יותר, והוחלף על ידי אולה סינגסטאד.
עלות הקמת המנהרה הייתה 48 מיליון דולר אמריקאי. הבנייה נעשתה על ידי כריית מנהרה בלחץ גבוה על מנת למנוע ממי הנהר לחדור למנהרה שנכרתה בקרקע הבוצית. מסיבה זו יכלו העמלים על הקמת המנהרה לשהות במנהרה זמן קצר ביותר. בצאת העובדים מן המנהרה נאלצו לשהות בתאי לחץ בהם הורד הלחץ בהדרגה, על מנת למנוע שכרון מעמקים וחנק מבועות חנקן בדם. בשל נוהלי העבודה הזהירים לא נהרג אף עובד מסיבה זו, אם כי 13 עובדים נהרגו בתאונות עבודה שונות.
המנהרה נפתחה לקהל ב-13 בנובמבר 1927, וביומה הראשון עברו בה 51,694 כלי רכב ששילמו 50 סנט כל אחד.
בשנת 1931 עבר ניהול ואחזקת המנהרה ל-רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי. מאז הקמת המנהרה, ומעבר לעלות הקמתה, הושקעו בה $378,057,000.
החל ממועד פתיחתה נאסרה הנסיעה במנהרה על מרכבות רתומות לסוסים, ונמנע מהולכי רגל לחצות אותה (אף שהדבר לא נאסר מפורשות).
שריפת מנהרת הולנד
בשנת 1949, פרצה שריפה במשאית נושאת כימיקלים שנסעה במנהרה, ונגרם נזק למנהרה הדרומית. באירוע שנקרא שריפת מנהרת הולנד, איש לא נהרג, אולם 66 איש נפצעו והמנהרה ניזוקה בצורה קשה, ונדרשו $600,000 על מנת לשקמה.
אירועי ה-11 בספטמבר 2001
בעקבות פיגועי 11 בספטמבר נסגרה המנהרה למשך חודש והותר רק לרכב חירום לעבור בה. לאחר פתיחתה מחדש נאסר על כלי רכב שבהם נוהג נהג אחד לעבור במנהרה מחשש לפיגועי טרור. איסור זה בוטל ב-17 בנובמבר 2003. כמו כן נאסר על משאיות לעבור במנהרה והותקנו בה מתקנים המונעים שימוש במכשירי טלפון סלולריים.
נתונים
מנהרת הולנד הייתה המנהרה המאווררת הראשונה בעולם. המנהרה מורכבת מזוג מנהרות, שבכל אחת שני מסלולים. אורכה של המנהרה הצפונית 2.61 ק"מ ואורכה של המנהרה הדרומית 2.55 ק"מ. שתי המנהרות עוברות בקרקע הבוצית שמתחת לנהר ההדסון, בעומק מקסימלי של 28 מטרים מתחת לפני הנהר.
על פי רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, שהמנהרה תחת פיקוחה, עברו במנהרה בשנת 2002 15,764,000 כלי רכב, ובשנת 2004 33,926,000 כלי רכב.
קישורים חיצוניים
