אגור בן יקה
אָגוּר בִּן יָקֶה הוא דמות מקראית, שדברי חכמתו נכללו בספר משלי.[1]
גזרון
- אגור ʾgwr היה גם כינויו של המקדש היהודי באלפנטינה (יב), המילה מופיעה גם בהוראה כללית של מקדש אל מצרי. [2].
זיהויו ותקופתו
פרק ל' בספר משלי פותח בכותרת:
דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל.
אגור בן[3] יקה המוזכר בתחילת הפסוק איננו ידוע ממקום אחר, וכן גם שני האישים שבסופו: איתיאל ואוכל. גם זיקתו של אגור אליהם איננה ברורה, מה פירוש המילים: "נאום הגבר לאיתיאל".
על פי דעה רווחת, "אגור בן יקה" הוא שם חכם בלתי ידוע שהיה מפורסם בימי המקרא.[4] רבי אברהם אבן עזרא קבע את זמנו לימי שלמה המלך, על פי הפסוק הפותח את ספר משלי: "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל",[5] ולדעתו שלמה שילב בספרו את מאמריו של חכם זה. לפי דעה אחרת מאמריו של אגור הוכללו בספר בימי חזקיהו המלך, ולא היה לו קשר לשלמה.[6] איתיאל ואוכל הם חכמים שלמדו את דברי חכמתו של אגור,[7] או לימדו אותו.[8]
המילה "המשא", שמובנה הפשוט: נבואה[9], נתפרשה על ידי מקצת המפרשים ככינוי לאגור, על שם היותו בן השבט "משא", מצאצאי ישמעאל,[10] או, בכיוון אחר לגמרי, עקב היותו מן הלויים המשוררים בבית המקדש.[11]
פרשנות חז"ל
חז"ל פירשו ש"אגור בן יקה" הוא כינוי לשלמה המלך עצמו. "אגור" - לשון אגירה וכינוס, בדומה לכינוי אחר של שלמה: "קהלת בן דוד".[12] "יקה" - לשון הקאה ופליטה. "אגור בן יקה", אפוא, הוא המכנס דברי חכמה ומלמדם לאחרים. כך נאמר במדרש:[13]
שלש שמות נקראו לו: ידידיה קהלת ושלמה. רבי יהושע בן לוי אמר: שבעה; אגור, בן יקה, למואל, איתיאל. אמר רבי שמואל בר נחמני: עיקר אוותינניה (=אותנטי) שלהם שלשה: ידידיה קהלת ושלמה. מודה רבי שמואל ברבי נחמן באילין ארבעתיה, אלא שנתכנה בהם והוצרכו להדרש. אגור - שאגר דברי תורה. יקה - שהקיא דברי תורה, כספל הזה שהוא מתמלא בין שעתו ומתפנה בין שעתו.
על פי דרכם, פירשו חז"ל את "איתיאל" ו"אוכל" כמתייחסים אף הם לשלמה המלך: האל אתי, ולכן אני יכול.[14] כמה מפרשים (כמו רבי יוסף קרא ורלב"ג) הלכו בעקבות חז"ל בעניין אגור, אך פירשו ש"איתיאל" ו"אוכל" הם שמות חכמים ששלמה המלך לימד אותם.
אגור ולמואל
הכותרת לפרק הבא במשלי (פרק ל"א) מציינת אף היא אישיות מהתנ"ך בלתי ידועה, למואל מלך משא:
דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ.
ההתלבטות בזיהוי האיש וזמנו והפתרונות שניתנו לה דומים, על פי כל שיטה פרשנית כעניינה, לאלו של אגור בן יקה. בהקשר שם, התואר "מלך" וכן תוכן ה"משא" מבססים את הכיוון הפרשני המייחס זאת לשלמה המלך, ויש לכך השלכה גם על הפרשנות ל"אגור בן יקה".
לקריאה נוספת
- אלכסנדר רופא, מלאכים במקרא, ירושלים, כרמל, 2002, עמ' 61-55.
קישורים חיצוניים
- ג' פרדריק מק'קרדי, לואיס גינצברג, "אגור בן יקה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ספר משלי, פרק ל'
- ^ Dictionary of the North-west Semitic inscriptions / by J. Hoftijzer and K. Jongeling Leiden : E.J. Brill .1995 עמ' 9
- ^ "בִּן" הוא "בֶּן", כמו "יהושע בִּן נון".
- ^ פירוש רבינו סעדיה גאון, רבי אברהם אבן עזרא, הגר"א, מלבי"ם, וזוהי הדעה המקובלת בין חוקרי המקרא בעת החדשה.
- ^ ראו גם משלי פרק י פסוק א ופרק כה פסוק א
- ^ מלבי"ם, על פי ספר משלי, פרק כ"ה, פסוק א' ותלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד ב'.
- ^ רבי אברהם אבן עזרא ומלבי"ם
- ^ רבינו סעדיה גאון. לדעתו "נאום הגבר לאיתיאל" פירושו - נאומו של איתיאל.
- ^ כמו בספר חבקוק, פרק א', פסוק א', ועוד רבים
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"ד
- ^ מלבי"ם, על פי ספר דברי הימים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ב.
- ^ מגילת קהלת, פרק א', פסוק א'
- ^ במדבר רבה, פרשה י', פסקה ד'
ראו גם מדרש משלי, שם. תנחומא וארא סימן ב. ספרי דברים פיסקא שכב. - ^ ראו פירוש רש"י ובהרחבה במדרש במדבר רבה שם, בהקשר לתוכן דברי "למואל" בתחילת פרק לא.
29676764אגור בן יקה