אל תען כסיל כאיולתו

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ הוא ביטוי מקראי, שמקורו בספר משלי. הביטוי מדריך את האדם להימנע מלהשיב על דברים שנאמרים לו על ידי אדם טיפש. ההוראה שבביטוי זה אינה מוחלטת ואינה תקפה בכל מצב. בפסוק העוקב בספר משלי מובאת הוראה סותרת: עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ. משום סתירה זו הועלתה הצעה אצל חז"ל לגנוז את ספר משלי. בספרות חז"ל ובין פרשני המקרא נאמרו כמה הסברים להבחנה בין המצבים בהם יש לענות לדברי הכסיל לבין המצבים בהם אין לענות לו.

הסתירה המקראית ודרכים ליישובה

בשני פסוקים עוקבים בספר משלי מובאות שתי הנחיות סותרות, ולכל הנחיה נימוק:

• ההנחיה: ”אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ” והנימוק: ”פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה”
• ההנחיה: ”עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ” והנימוק: ”פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו”.

בתלמוד הבבלי מובא שבין היתר בשל סתירה זו ביקשו חכמים לגנוז את ספר משלי: ”ואף ספר משלי בקשו לגנוז, שהיו דבריו סותרין זה את זה... ומאי דבריו סותרים זה את זה - כתיב: 'אל תען כסיל כאולתו', וכתיב 'ענה כסיל כאולתו'”.

דרכים ליישוב הסתירה

המקור	מתי אין לענות	מתי יש לענות	הסבר
תלמוד בבלי	במילי דעלמא	בדברי תורה	בדברי תורה יש להשיב וללמד, ואילו בדברים בטלים של העולם הזה רשאי שלא להשיב
מדרש משלי	במקום שמכירים אותו ואותך	במקום שאין מכירים אתכם	במקום שמכירים אתכם עלולים לומר עליך שאתה נושא ונותן עם הכסילים. במקום שאין מכירים אתכם עלולים לחשוב שאילו לא הייתה אמת בדבריו של הכסיל לא היית שותק לו
רבי אברהם אבן עזרא והרלב"ג	כשהסכל מחרף אותך	כשטועה הסכל בדברי חכמה	לא ראוי לחוש לשגעונותיו של סכל, אבל להחכים את בני האדם ולהסיר אותם מטעות זה דבר נחוץ

קישורים חיצוניים

• לענות או לא לענות?
• פרופ' יהודה איזנברג, ענה כסיל כאוולתו, באתר דעת
• הרב דוד כוכב, ענה כסיל כאיולתו, באתר פורטל הדף היומי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35591797אל תען כסיל כאיולתו