המרכז הקראי בירושלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז הקראי בירושלים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

מפת הרובע היהודי
חלל בית הכנסת ואחד מהחלונות הקבועים בתקרתו
הרב הראשי משה פירוז (משמאל) וסגן יו"ר המועצה העליונה, אלי אלטחן, בטקס חנוכת המוזיאון ב-2016

המרכז הקהלתי הקראי בירושלים הוא מרכז קראי השוכן ברחוב הקראים, מול שרידיו של בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי בירושלים. המבנה שוכן ב"חצר הקראים" שבה היו ממוקמים גם בור מים ומספר חדרי מגורים.

היסטוריה

לפי המסורת המצויה בידי הקראים, המבנה הוקם במאה ה-8, בידי ענן בן דוד, לאחר שעלה לירושלים מבבל[1]. חוקרים בני זמננו חולקים על מסורת זו, וסבורים לאור מאפייניו הפיזיים של המבנה כי הוא הוקם מאוחר יותר. חלקם סבורים כי הוא הוקם בראשית המאה ה-10, עת הגיעו ראשוני הקראים לירושלים, ואחרים סבורים כי הוקם עם חידוש הקהילה הקראית בירושלים לאחר כיבושה בידי צלאח א-דין ב-1187, במבנה מהתקופה הצלבנית. במלחמת העצמאות נפגעה החצר והבית נשדד אך לא נהרס, וקהילת הקראים ממצרים שילמה לערבי שהתגורר בעיר העתיקה תשלום קבוע עבור אחזקתו. לאחר מלחמת ששת הימים נבנתה החצר מחדש והמרכז שוקם ב-1977 ונחנך מחדש בשנת 1981.

המבנה

בית הכנסת שוכן מתחת לפני האדמה, ואור יום חודר אל אולם התפילה משני חלונות מכוסים בזכוכית הקבועים בתקרתו. לפי המסורת הקראית הותנתה בניית בית הכנסת בידי השליט המוסלמי בכך שלא יקבעו בו חלונות, כדי שקול התפילה לא ישמע מחוצה לו. תקרת בית הכנסת מקומרת והאולם נחלק על ידי שני עמודים מסיביים לשני חללים שבכל אחד מהם ארון קודש. הארון הדרומי מיועד לספרי תורה "רגילים", בעוד שבאחר שמור ספר תורה עתיק הכתוב על עור צבי, ואותו מוציאים המתפללים פעם אחת בלבד בשנה, בשמחת תורה. על קירות האולם חרוטות שש כתובות הקדשה עתיקות, מתוך 13 שנמצאו בו בשנת 1928 בידי האדריכל יעקב פינקרפלד.

מרכז מורשת

ב-22 בנובמבר 2016 נחנך בצמוד לבית הכנסת "מרכז מורשת בני מקרא"[2] המנציח את תולדות העדה הקראית, מנהגיה וזיקתה לירושלים. מרכז המורשת נבנה במשך כשלוש שנים על ידי הסטודיו לעיצוב "טוקאן" בסיוע כספי המדינה במטרה לשמר את מורשת הקראים בעיר. מרכז המורשת בנוי בחללי תצוגה הבנויים זה על גבי זה והמעבר ביניהם הוא דרך גרמי מדרגות קטנים עד לפתחו של בית הכנסת, שהוא שיאו של הביקור במקום. עיצוב מרכז המורשת באופן זה מדגיש את עומקו של בית הכנסת שהוא למעשה "קבור" מתחת לאדמה. על קירות חדר המדרגות רשומים פסוקי מקרא ובחלל נשמעת הקלטה של הפסוקים בטעמים הקראיים. חללי התצוגה כוללים חפצים, מסמכים, סרטונים והקלטות המספרים את סיפורה של העדה הקראית בארץ ובעולם. בקומה העליונה מקורן סרט קצר על אודות העדה ומנהגיה.

הקללה 

מקובל שהאור החיים קילל את המקום שלא יהיה בו מנין לתפלה, אחרי שהקראים הניחו את ספרי הרמב"ם מתחת מדרגות הכניסה בכדי להביע את כפירתם בתורה שבעל פה שהוא מסמל[דרוש מקור].

גלריית תמונות ממרכז המורשת

הווה

כיום בית הכנסת הקראי פעיל בחגים, במועדים ובחלק משבתות השנה.

מרכז המורשת פעיל בכל ימות השנה, למעט שבתות ומועדים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36742263בית הכנסת הקראי בירושלים