בית החולים בפרדס כ"ץ
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תאריך סגירה | 1953 |
| גאוגרפיה | |
| מיקום | פרדס כ"ץ |
בית החולים בפרדס כ"ץ פעל בבני ברק, בשטח המוכר כמתחם מלב"ן (בין הרחובות פלמ"ח, אוסישקין וטרומפלדור) בשכונה פרדס כ"ץ. הוא הוקם בסוף יולי 1936 כבית חולים ממשלתי קטן למחלות מידבקות ובו 20 מיטות, ועד שנות ה-50 התרחב בהדרגה והפך לבית חולים ממשלתי כללי. ביוני 1953 מוזג לתוך בית החולים תל-השומר. הבניינים הועברו לרשות ארגון מלב"ן (מוסדות לטיפול בעולים נחשלים), שהפעיל בהם בית חולים לחולים כרוניים, אשר הוסב בהמשך לבית חולים גריאטרי. בשנות ה-70 הועבר לרשות משרד הבריאות, ובסוף שנות ה-90 נסגר.
בית החולים הממשלתי למחלות מידבקות
רקע
מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט הבריטי קיימה בשכונת עג'מי ביפו, כבר בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, בית חולים למחלות מידבקות. ב-1922 פעלה עיריית תל אביב להעסיק בו אחיות יהודיות ולהסדיר ביקורים של רופא עירוני, כדי שהמאושפזים היהודים לא ינותקו לחלוטין מסביבתם וממשפחותיהם.[1] למרות זאת, משפחות רבות נמנעו מאשפוז יקיריהן ביפו.[2]
דרישות להקמת בית חולים נוסף באזור יהודי עלו מתחילת שנות ה-30. הן גברו כאשר פרצו מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט, ואשפוז יהודים ביפו הערבית הפך למסובך ואף מסוכן.
הקמתו
מחלקת הבריאות הממשלתית נעתרה לדרישה, וביולי 1936 שכרה למטרה זו שני בתי מגורים בבעלותו של משה חיים כ"ץ. בית החולים, ובו 20 מיטות אשפוז, נפתח במבנים אלה אחרי הכנות שנמשכו ימים ספורים בלבד. מנהלו הראשון היה ד"ר רודולף רייטלר, שהועבר מבית החולים ביפו. תחילה הוגדר כמתקן זמני, ונועד לפעול רק עד להקמת בית חולים קבוע בתל ליטוינסקי.[3] בימיו הראשונים קלט חולים בטיפוס הבהרות בלבד.[4]
שלושה שבועות מאוחר יותר, ב-17 באוגוסט 1936, נרצחו ליד בית החולים הממשלתי ביפו תלמידות בית הספר לאחיות נחמה צדק ומרתה (מרים) פינק. חמישה חולים יהודים שעדיין היו מאושפזים בו הועברו למחרת לבית החולים החדש בפרדס כ"ץ.[5]
פעילותו
בית החולים הורחב, ובמאי 1937 היו בו 40 מיטות.[6] במהלך מלחמת העצמאות עבר מידי מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט לרשות מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי.[7] אחרי הקמת המדינה עבר לרשות משרד הבריאות.
בין השנים 1949–1952 ניהל את המחלקה הפנימית הפרופ' פנחס אפרתי.
ב-1951, במהלך מגפת שיתוק הילדים, הוקמה בבית החולים מחלקה מיוחדת בת 60 מיטות לטיפול בנפגעי המחלה בתנאי בידוד.[8]
ב-1953 הועבר בית החולים הצבאי בתל-השומר לרשות משרד הבריאות, והוחלט למזג לתוכו את בית החולים הירקון שפעל בצפון תל אביב, ואת בית החולים הממשלתי בפרדס כ"ץ.[9]
בית חולים של מלב"ן
מתחם בית החולים ובנייניו היו בבעלותו של חיים משה כ"ץ עד 1946, אז העביר אותם כעיזבון בחיים לרשות הקרן הקיימת לישראל.[10]. מ-1948 שכרה המדינה את המתחם מקופת חולים כללית. עם סגירת בית החולים הממשלתי, דרשה קופת חולים לסיים את השכירות ולקבל את המתחם לרשותה.[11]
למרות דרישה זו, העבירה המדינה את המתחם לרשות ארגון מלב"ן, שהפעיל בו בית חולים לחולים כרוניים בן 150 מיטות.[12] עד סוף 1954 צומצם היקפו ל-120 מיטות.[13] המוסד אימץ ופיתח שיטות חדשות לטיפול בחולים במחלות ממושכות, ושימש כמרכז אבחון למתן כל שרותי מלב"ן. מנהל בית החולים, עד פטירתו בנובמבר 1962, היה ד"ר מאיר ופסי, שניהל במקביל את בית החולים השיקומי של מלב"ן במחנה ישראל.[14]
ב-1960 ניהל מלב"ן משא ומתן על העברת בית החולים בפרדס כ"ץ לרשות העירייה.[15] ב-1961, עם פתיחת בית החולים איכילוב בתל אביב, הציעה הנהלת מלב"ן לסגור את בית החולים, שמנה אז 100 מיטות. נטען אז כי גם לחולים כרוניים עדיף אשפוז בבית חולים כללי, כי הבניינים אינם מתאימים לשמש כבית חולים, וכי אין להפלות עוד בין עולים חדשים, קהל היעד של מלב"ן, לבין שאר האוכלוסייה.[16]
בית חולים גריאטרי ממשלתי
בשנות ה-70 הועברו המוסדות הנותרים של מלב"ן, ביניהם בית החולים הגריאטרי בפרדס כ"ץ, לרשות משרד הבריאות. בית החולים פעל כבית חולים גריאטרי עד 1999, ואז מוזג לתוך המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר. ד"ר משה זלצר, מומחה לגריאטריה, ניהל את בית החולים הגריאטרי מאמצע שנות השישים עד סוף שנות השמונים.
הבניינים עמדו נטושים עד שנהרסו ב-2005.[17] ב-2012 הופקדה להתנגדויות תוכנית להקמת 222 יחידות דיור במתחם.[18]
קישורים חיצוניים
- בית חולים גריאטרי נטוש, פרדס כץ, כולל תצלומים של המתחם אחרי סגירת בית החולים, באתר האינטרנט אדריכלות נעלמת של שרון רז.
הערות שוליים
- ^ הד יפו - לתקונם של חולי הדבר, דואר היום, 7 בנובמבר 1922
- ^ מחלות מדבקות בת"א, דבר, 22 בדצמבר 1931
- ^ בית- חולים ממשלתי למחלות מדבקות מיוחד לתל-אביב ולמושבות, דבר, 28 ביולי 1936
- ^ דבר היום, דבר, 20 באוגוסט 1936
- ^ כשהגיעה הידיעה לתל-אביב..., דבר, 18 באוגוסט 1936
- ^ בבית החולים הממשלתי למחלות מדבקות, דבר, 24 במאי 1937
- ^ בית החולים בפרדס כץ לידי יהודים, דבר, 2 במרץ 1948
מיליון לא"י מעל התקציב לקיום שירותי הבריאות, על המשמר, 19 באפריל 1948 - ^ ליאור פרידמן, 60 שנה לפני שפעת החזירים תקפה את ישראל מגפת הפוליו. זיכרונות משעת חירום, באתר הארץ, 28.8.2009
- ^ בי"ח של אלף מיטות בתל השומר עובר לרשות המדינה, מעריב, 8 באפריל 1953
בית החולים "תל השומר" הועבר למשרד הבריאות, דבר, 21 באוגוסט 1953 - ^ דוד תדהר (עורך), "חיים משה כ"ץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 983
פרדס כ"ץ כעזבון בחיים לקה"ק, דבר, 27 בנובמבר 1946 - ^ קופ"ח תובעת החזרת בנייני ביה"ח בפרדס-כץ, על המשמר, 16 במאי 1955
- ^ הרחבת הטפול בנכים של מלב"ן, על המשמר, 4 ביוני 1953
- ^ תערוכה במלב"ן פרי עבודתם של מחלימים, חרות, 22 בדצמבר 1954
- ^ ד"ר מאיר ופסי, דבר, 27 בנובמבר 1962
- ^ דאגת עובדי "מלבן" ממגמת הצמצומים, דבר, 19 במאי 1960
- ^ ישעיהו אביעם, החולים יועברו, אך מה על העובדים?, מעריב, 5 בפברואר 1961
עובדי ביה"ח בפרדס-כץ מתנגדים לסגירת המוסד, דבר, 9 בפברואר 1961
ד"ר י. מרגולץ, מנהל האגף הרפואי במלב"ן, ההנהלה תדאג לעובדים, מעריב, 13 בפברואר 1961 - ^ נטוש - המאבק בשעון החול, מאת שרון רז, 7 באפריל 2007.
- ^ נמרוד בוסו, התחדשות בפרדס כ"ץ: הופקדה תוכנית לבניית 222 יחידות דיור בשכונה, באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2012
