המרכז הרפואי הלל יפה
 | |
| בניין אשפוז ב | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים כללי בבעלות ממשלתית |
| אוניברסיטה | הטכניון |
| בעלים | מדינת ישראל |
| מנכ"ל | ד"ר מיקי דודקביץ |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1957 |
| שירותים | |
| מיטות | 515 |
| http://hy.health.gov.il | |
| גאוגרפיה | |
| מיקום | חדרה |
המרכז הרפואי הלל יפה הוא בית חולים ממשלתי השוכן במבואותיה המערביים של העיר חדרה, ומשרת אוכלוסייה של כ- 450 אלף תושבים, במרחב המשתרע מזכרון יעקב בצפון, עד נתניה בדרום, מחוף הים התיכון במערב ועד כפר קרע במזרח. המרכז נקרא על-שם ד"ר הלל יפה, רופא מושבות האזור בתקופת העלייה הראשונה. בשנת 2016 מונה המרכז הרפואי כ- 506 מיטות אשפוז בתקן.
היסטוריה
בימי המנדט
בשנת 1934 הוקם לראשונה בית חולים בחדרה שהיה קרוי בית חולים חדרה, שכלל 18 מיטות[1]. בית החולים הוקם על ידי ד"ר יוליוס יצחק רוזנבוש וד"ר צבי הושפטיין שעלה באותה שנה לארץ ישראל[2]. במהלך מלחמת העולם השנייה נתפס בית החולים על ידי הצבא הבריטי ותושבי חדרה נותרו ללא בית חולים[3]. בתחילת 1947 הוקם בבית החולים, ששוחרר על ידי הצבא, בית יולדות של קופת חולים כללית, שכלל 30 מיטות[4]. לאחר הקמת מדינת ישראל פעלו בחדרה להקמת בית חולים של אזור השומרון בעירם[5].
הקמת בית החולים
בשנת 1952 יזמה קופת חולים כללית הקמת בית חולים בשכונת בית אליעזר. היוזמה התעכבה, למרות תמיכת העירייה, בגלל התנגדות מסיבות ביטחוניות למיקום בשכונת בית אליעזר. לאחר זמן מה, הודיע מנכ"ל משרד הבריאות, שמעון בטיש, שבכוונת המדינה להקים בית חולים בעיר, והעירייה החליטה להעדיף את הצעת משרד הבריאות על פני זאת של קופת חולים[6]. בשנת 1954 החל משרד הבריאות בבניית מבנה לבית חולים בחדרה, אולם הבנייה הופסקה בראשיתה[7]. במקום זאת, החליטה העירייה על שדרוג בית החולים ליולדות של קופת חולים כללית. ראש העיר, יצחק וידרקר טען שהעיכוב היה בגלל שמשרד הבריאות חזר בו בגלל קשיים תקציביים, והפנייה לקופת חולים נבעה מחוסר ברירה. גורמים בימין טענו, לעומת זאת, שההקפאה נבעה מלחץ של קופת חולים כללית אשר בקשה שבית החולים באזור יוקם על ידה[8][6]. בסוף 1957 החליטה קופת חולים כללית לקחת על עצמה את בניית בית החולים לאור נסיגת הממשלה מכוונתה לבנות את בית החולים[9] ולהתחיל בבניית בית היולדות. מיד לאחר מכן הודיעה הממשלה, בפברואר 1958, שהיא תבנה את בית החולים ותכלול בו בית יולדות גדול[10]. לבסוף נחנך בית החולים במאי 1959, עת נחנך מחלקת הילדים ששוכן בצרפים שוודיים והונחה אבן פינה לבניין של מחלקת היולדות[11]. בית החולים נקרא על שם הרופא הלל יפה, כחלק ממגמה לקרוא לבתי חולים על שמות אנשי רפואה מההיסטוריה של העם היהודי.
התפתחות
בתחילת 1963 נחנכה מחלקת היולדות בה שולבו כל העובדים מבית היולדות של קופת חולים, שנסגר[12], וזמן לא רב לאחר מכן נחנך המבנה החדש של המחלקה שהוקם בשיתוף מפעל הפיס[13]. בסוף 1964 נחנכו המחלקה הכירורגית והמחלקה הפנימית, ובתחילת 1965 נפתחו מחלקה אורתופדית ומחלקת עיניים[14][15]. בסוף 1969 הופעלו בבית החולים שלוש מכונות דיאליזה[16]. בשנת 1970 הוקמה מלונית שנועדה לאפשר להורים לשהות בבית החולים ליד ילדיהם[17].
בנובמבר 1970 הונח אבן פינה למבנה חדש לבית החולים שיחליף את הצריפים[18] ומכרזים הוצאו בשנת 1972[19]. סולל בונה זכה במכרז והחל בבנייה בינואר 1973[20]. המבנה החדש נחנך באוגוסט 1980[21]. אולם מחלקת היולדות נותר בשנות ה-80 בבניין הישן שלא התאים לצרכים[22]. בשנת 2010 אוכלס בניין אשפוז ב' אליו הועברו המחלקות פנימית א' ו-ב', המערך הכירורגי, מחלקת הילדים ומלר"ד ילדים, מחלקת נשים והריון בסיכון, היחידה לא.א.ג, היחידה לכלי דם, היחידה להפריה חוץ גופית ומלר"ד נשים[23]. בין השנים 2011–2016 שופצו, שודרו וחודשו מבנים נוספים בבית החולים- ביניהם הספרייה הרפואית המדעית, מתחם חדרי הניתוח, הוקמה יחידה ל- MRI ויחידה לדימות שד כוללני, חודשו חדרי הלידה, מחלקת יולדות ומחלקת יילודים ועוד. כמו כן, נוספו מחלקות ויחידות חדשות בבית החולים, כגון מחלקה פנימית ד' (2010), יחידה אונקולוגית (2012), יחידה לגינקו-אונקולגיה (2015) ועוד.
- 1967 – נוסד בית-הספר האקדמי לסיעוד על-שם פט מתיוס
- 1970 עד 1975 – בית החולים הפך להיות המרכז הארצי להשתלות כליה, בראשותו של ד"ר ארווין יעקב, מנהל מחלקה כירורגית ב'.
- 1994 - בית החולים מוכר על ידי משרד הבריאות כמרכז טראומה אזורי.
- 2002 - נחנך בניין המכונים בו משתכנים המכון להתפתחות הילד, המכון הנפרולוגי (דיאליזה), המכון לנוירולוגיה, המכון לגסטרואנטרולוגיה, המכון לרפואה גרעינית, המכון להמטולוגיה והיחידה לכירורגית כלי דם.
- שנת 2010 - נפתח בניין אשפוז ב', מחלקות בית החולים מתרחבות.
- 2015 - נחנכים יחידה לטכנולוגית דימות MRI, ויחידה לדימות שד כוללני.
- 2016 - שיפוץ מחלקת יולדות וחדרי הלידה.
- 2020 - הקמת בניין חדש לטיפול בחולי קורונה.
ב-13 אוקטובר 2021 בית החולים נפל קורבן למתקפת סייבר מסוג כופרה, ששיתקה את מערכות המחשוב של בית החולים לימים רבים, ואילצה את צוות בית החולים לתפקד ללא מחשוב, תוך דחייה של ניתוחים אלקטיביים והפניית חולים לבתי חולים אחרים.[24]
המבנים
פעילות בית החולים מתפרסת על פני מספר מבנים:
- "המבנה המרכזי" שתוכנן על ידי האדריכל איליה בלזיצמן ונחנך ב-1980. מצפון למבנה זה, מול הכניסה לחדר המיון, מוצב פסלו של רפי קרסו, שהיה גם מנהל המחלקה לנוירולוגיה, מנהל המכון לרפואה משלימה, ומנהל מרפאת הכאב בבית החולים.
- "בניין המכונים" שתוכנן על ידי האדריכל אלכס שוחט.
- בניין אשפוז ב'. בו נמצאים כ- 286 מיטות. פתיחת בניין זה אפשרה לבית החולים להתרחב לכ- 495 מיטות. כמו כן, בעקבות פתיחת בניין אשפוז זה, אופשרה הרחבתן של מחלקות קיימות, וכן נפתחה מחלקה פנימית נוספת - מחלקה פנימית ד' ונוספו 3 חדרי ניתוח ל-8 הקיימים.
- בניין מחלקת יולדות - הבניין חודש ושופץ כמעט מהיסוד בשנת 2016 - כולל חדר לידה, מחלקת יולדות והתינוקייה.
הישגים וציוני דרך
- המכון גסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד - מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, משנת 1992 ועד לשנת 2014, פרופ' צבי פיירמן, היה שותף לפיתוח הגלולה האנדוסקופית.
- ד"ר ענת יפה, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה משנת 1998 עד היום - שותפה לפרויקט חינוך לבריאות ותזונה נכונה "טנא בריאות" בקרב העדה האתיופית.
- היחידה להפריה חוץ גופית הייתה הראשונה בישראל לקבל היתר ממשרד הבריאות לבצע את שיטת IVM - הבשלת ביצית חוץ גופית בתנאי ממעבדה. כמו כן היחידה הייתה הראשונה בישראל (בשנת 2014), שביצעה תרומה אנונימית של ביצית בהתאם לחוק תרומת ביציות בישראל.
- יחידת הצנתורים במכון הלב- בין הראשונים בישראל לעשות שימוש בצנתור תוך ורידי (החל ב-2007).
- דימות (רנטגן) - נחנך מכון MRI עם מכשיר ייעודי וצוות מקצועי.
- מלר״ד - בביקורו במרכז הרפואי הלל-יפה ביולי 2016 הצהיר שר הבריאות כי בתוך שנתיים יוקם מלר״ד ממוגן במבנה חדש.
הפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט
המרכז הרפואי הלל יפה מוכר להתמחות במרבית מחלקותיו ומומחיו נמנים עם סגל הפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה. מדי שנה מאושרות ומבוצעות במרכז הרפואי כ-60 עבודות מחקר באישור ועדת הלסינקי. המרכז הרפואי מקיים ימי עיון וכנסים מקצועיים ברמה הארצית וברמה הבינלאומית.
בית הספר האקדמי לסיעוד ע"ש פט מתיוס
ערך מורחב – בית הספר האקדמי לסיעוד, הלל יפה
בית הספר האקדמי לסיעוד ע"ש פט מתיוס שליד המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, נוסד ב-1967. הקורס הראשון בבית הספר נפתח בנובמבר אותה שנה, ומאז ועד היום הכשיר בית הספר מאות אחים ואחיות מוסמכים, המתפקדים במרכזי הבריאות השונים ברחבי הארץ, ביניהם עולים חדשים רבים. כיום לומדים בבית הספר כ-285 סטודנטים. מורי בית הספר כולם הם אנשי מקצוע מנוסים, בעלי הכשרה אקדמית גבוהה בתחומי הסיעוד, הרפואה, מקצועות הבריאות ומדעי החיים והחברה, אשר מלווים את התלמידים באופן אישי במהלך לימודיהם. בשנת 2000 סונף בית הספר לחוג לסיעוד בבית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב. סטודנטים המסיימים את תוכנית הלימודים האקדמית בהצלחה מקבלים תואר בוגר אוניברסיטת ת"א B.A בסיעוד, וזכאים לקבלת תעודת אח/ות מוסמך/ת לאחר הצלחה במבחן רישוי ממשלתי. בשנת 2009 הוענק לבית הספר תו תקן ISO 9001/2008 מטעם מכון התקנים הישראלי בתחום הכשרת סטודנטים למקצוע אח/ות מוסמך/ת ולקידום מקצוע הסיעוד. בבית הספר קיימות שלל תוכניות לימוד: תוכנית בוגר בסיעוד של אוניברסיטת תל אביב, תוכנית הסבת אקדמאים, תוכנית 7 יחידות ומרכז העשרה לאחים ואחיות מוסמכים. עד היום נוהל בית הספר על ידי ארבע מנהלות: 1967 עד 1975 גב' תמר אלשטיין, 2005 עד 1976 גב' נירה אשל, 2005 עד ספטמבר 2010 גב' גאולה בונשטיין, אוקטובר 2010 עד היום ד"ר מירב בן נתן.
מנהלי בית החולים
מ-1963 ניהל את בית החולים ד"ר אברהם פארי.[25]. מ-1965 ניהל את בית החולים ד"ר חיימוב[26]. בשנת 1974 מונה למנהל בית החולים ד"ר יהודה פלבניק[27]. בשנות ה-80 ניהל את בית החולים ד"ר שמואל משיח[28]. פרופ' מאיר אורן, כיהן בתפקיד מ-1989 עד 2015. משנת 2016 מנהל את בית החולים ד״ר מיקי דודקביץ, אשר היה המנהל בפועל מאז פרישתו של אורן.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הרפואי הלל יפה
הערות שוליים
- ^ חדרה מאז ועד היום, הצופה, 7 בפברואר 1941
- ^ דוד אשל, מתי נוסד בית היולדות בחדרה?, מעריב, 24 ביוני 1963
- ^ לשכת שחרור לחיילים, הצופה, 18 באפריל 1946
- ^ בית חולים ליולדות יוקם בחדרה, דבר, 7 בינואר 1947
- ^ נציגי חדרה תובעים עזרה להקמת בית חולים בשומרון, על המשמר, 22 בספטמבר 1949
- ^ 6.0 6.1 חיים פיקרש, הבעייה החולה של ביה"ח בחדרה, הצופה, 18 במרץ 1957
- ^ דורשים הקמת ביה"ח המחוזי בחדרה, דבר, 13 בספטמבר 1956
- ^ מרכז קו"ח של ההסתדרות נגד הקמת בית חולים בחדרה, חרות, 25 באוקטובר 1956
- ^ קופ"ח תקים בית חולים מרכזי במחוז השומרון, דבר, 11 בדצמבר 1957
- ^ תחודש בניית בי"ח בחדרה, מעריב, 5 בפברואר 1958
ישראל שיוו, מי יבנה את בית החולים בשומרון?, דבר, 18 בפברואר 1958 - ^ היום ייחנך בית החולים המחוזי על שם ד"ר הלל יפה בחדרה, דבר, 4 במאי 1959
נחנכה מח' הילדים בבית החולים בחדרה, דבר, 5 במאי 1959 - ^ בית היולדות לישובי השומרון ייפתח בחדרה בסוף השנה, דבר, 7 באוגוסט 1962
ש. סולר, סכסוכי עבודה עלולים לעכב פתיחת בית היולדות החדש, מעריב, 13 באוגוסט 1962
סיירו בבית החולים, מעריב, 27 בינואר 1963 - ^ יצחק וידרקר, עיר ובעיותיה, דבר, 12 בינואר 1962
בית היולדות החדש בחדרה ייפתח בסוף החודש, דבר, 11 במרץ 1963 - ^ שאול בני, בית החולים של חדרה מרחיב את שירותיו, חרות, 18 בנובמבר 1964
מפעלים חדשים ייחנכו בחדרה ביום העצמאות, דבר, 10 במרץ 1965 - ^ בית החולים ע"ש הילל יפה יחנך ב 14.9, מעריב, 2 בספטמבר 1965
- ^ חולה מחדרה תרם כליות מלאכותיות לביה"ח המקומי, מעריב, 6 באוקטובר 1969
- ^ אגף אישפוז מיוחד לילדים עם הוריהם בביה"ח הלל יפה, דבר, 25 בינואר 1970
כליה הועברה מהלל יפה והושתלה בתל השומר, דבר, 12 באפריל 1971 - ^ 400 מיטות יתווספו בביה"ח המחוזי בחדרה תוך 5 שנים, דבר, 19 בנובמבר 1970
- ^ מע"ץ דוחה פרסום מכרזים, דבר, 7 במרץ 1972
- ^ מע"צ תובעת החשת הבנייה בביה"ח הלל יפה, דבר, 5 בספטמבר 1973
- ^ נחנך הבניין המרכזי בבית החולים ע"ש הלל יפה, דבר, 28 באוגוסט 1980
- ^ יצחק בן חורין, עכברים וחתולים חוגגים בהלל יפה, מעריב, 13 ביוני 1985
- ^ דליה מזורי, ביה"ח הלל יפה חנך את בניין האשפוז החדש, באתר nrg, 1 בספטמבר 2010
- ^ טל שחף, "מתקפת הכופר בהלל יפה - אירוע מסכן חיי אדם", באתר ynet, 13 באוקטובר 2021;
אדיר ינקו, טל שחף, רענן בן צור, הלל יפה ימשיך במתכונת מצומצמת; משרד הבריאות: "מניחים שהרקע כלכלי", באתר ynet, 14 באוקטובר 2021;
ירון דורון, שבועיים אחרי תקיפת הסייבר: בביה"ח הלל יפה מתחילים להתאושש, באתר ישראל היום, 27 באוקטובר 2021;
ענת ג'ורג'י, "זה הגיע בבום. ברגע אחד כל המידע על החולים פשוט נעלם", באתר TheMarker, 29 באוקטובר 2021
- ^ יחיד וציבור, חרות, 3 ביולי 1963
- ^ נחנך ביה"ח הממשלתי בחדרה, הבוקר, 5 באוקטובר 1965
- ^ ע. פרי-פז, קיבוצניק - מנהל בית חולים, דבר, 11 באוגוסט 1977
- ^ דליה מזורי, בלי כסף - אין ניתוחים של השתלת פרק הברך, מעריב, 10 באוקטובר 1984
המרכז הרפואי הלל יפה32464139Q2777271