בית הכנסת מנחם ציון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת מנחם ציון
בית הכנסת מבחוץ (2018)
בית הכנסת מבחוץ (2018)
מידע כללי
שימוש בית כנסת
כתובת רחוב היהודים (ירושלים) פינת רחוב לוחמי הרובע בתש"ח
מיקום העיר העתיקה ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסדים העדה האשכנזית
מידע על ההקמה
תאריך פתיחה רשמי כ"ח שבט התקצ"ז

בית הכנסת מנחם ציון הוא בית הכנסת הראשון בעת החדשה שנבנה על ידי העדה האשכנזית בירושלים. נמצא בשימוש עד ימינו.

היסטוריה

בשנת 1836 יצא ר' אברהם שלמה זלמן צורף למצרים ובעזרת הקונסולים של רוסיה ואוסטריה קיבל פירמאן (צו מלכותי) ממוחמד עלי באשא, שליט מצרים (ששלט באותה עת בארץ ישראל), אשר ציווה "כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את "דיר שיכנז", דהיינו:"חצר האשכנזים"[1], (לימים "החורבה" וסביבותיה), ולבנות בתוכה מעונות ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם"[2].

רבי יהוסף שווארץ בספרו "תבואות הארץ" כותב: "ביום י"ט אלול התחלנו לפנות האשפה והזבל ויחלו לבנות. עד פרשת וארא תקצ"ז נגמר בית המדרש וכבר יכולנו להתפלל בו ונחנכה ביום ההוא בשמחה גדולה: ברוך מציב גבולות אלמנה, ויקרא את שמו "מנחם ציון" או בפי העם "בית המדרש הישן". ויבנו עוד כל הבניינים והבתים הנחרבים והנהרסים אשר בכל החצר הגדול הזה"[3].

ר' ישעיה ברדקי התנגד לבניית בית הכנסת וחשש שבנייתו תגרום לזעם אצל הערבים שעדיין חשו שהעדה האשכנזית חייבת להם כסף מחובות העבר. בעידוד חותנו ר' ישראל משקלוב בנה ר' ישעיה ברדקי בית כנסת אחר בשם "סוכת שלום", והעדה התפלגה לשתי קבוצות.

קובץ:Menachem Zion2.jpg
שלט על בית הכנסת

בית הכנסת מנחם ציון נחנך בא' בשבט תקצ"ז ושימש כמרכז הקהילה עד בנייתו של בית הכנסת הגדול של חורבת יהודה החסיד בסמוך.

המקום לא נחרב במלחמת העצמאות ונותר בשממונו עד מלחמת ששת הימים. בשנת 1980 חזר בית הכנסת לשימוש מלא. הוכנס אליו ריהוט חדש, וארון קודש שהובא מקהילה יהודית באיטליה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על מצבתו של הראש"ז צורף נכתב – "אשר הציל נחלת האשכנזים מיד הישמעאלים והשתדל בבנינה ובפרט בבנין הבית המדרש הנקרא בשם מנחם ציון יע"א
  2. ^ המקור: רבי אברהם משה לונץ מצוטט אצל יעקב יערי-פולסקין, הגואל שבא לירושלים, תל אביב 1967, באתר פרויקט בן-יהודה.
  3. ^ עמוד תע"ב
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0