בית בוסל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית בוסל
בית בוסל, 2012
בית בוסל, 2012
מידע כללי
מיקום צפת
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1904
מידות
קומות 2
חזית אגף החדרים בתכנון האדריכל יעקב רכטר
מראה נוסף של המבנה

בית בּוּסֶל הוא מבנה מצפון-מזרח לעיר העתיקה של צפת במורד גן המצודה, ברחוב ירושלים. המבנה הוקם ב-1904 כבית חולים של המיסיון האנגלי ובין השנים 1943 ל-1984 פעל כבית הבראה של קופת חולים כללית על שם יוסף בוסל.

היסטוריה

בשנת 1867 רכשה החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים קרקע בצפת (בה פעלה כבר מאז רעידת האדמה בצפת תחנת מיסיון באופן לא רציף בסיוע לנפגעים), על מנת להקים בית חולים. את הקמת בית החולים יזם רופא החברה הלונדונית, וולטר הנרי אנדרסון, שפעל בצפת יחד עם בן -ציון פרידמן.[1] בית החולים, שתוכנן על ידי האדריכל גוטליב שומאכר, איש המושבה הגרמנית בחיפה, נחנך ב-1904 והציע טיפול רפואי חינם לבני כל הדתות. בית החולים של המיסיון האנגלי היה בית החולים היחיד בגליל (פרט לבית החולים הסקוטי בטבריה) עד להקמת בית החולים היהודי בצפת ביזמת הברון רוטשילד ובסיוע ההסתדרות הציונית הדסה ב-1912.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשו המיסיונרים הבריטים והמבנה שימש כבסיס צבאי ובו מפקדה אזורית, ארוות סוסים וקסרקטין למגורי חיילים, כולל טייסת גרמנית. ב-1919, לאחר המלחמה, שב המבנה לידי המיסיון ושימש כאכסניה לפליטים נוצרים מסוריה ולבנון. ב-1921 נפתח במקום בית ספר תיכון שהופעל על ידי המיסיון הסקוטי ונקרא "הקולג' הסקוטי", הסקוטים הוסיפו גם כנסייה למתחם.

עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 פונו האכסניה והקולג' לחיפה והמקום הפך למפקדת חיל הספר העבר-ירדני, עד 1942. באותה שנה רכשו זאב מתתיהו פרל ויהודה מייברג את המבנה מהמיסיון והעבירו אותו לקרן הקיימת ולקופת חולים של ההסתדרות שייסדה בו בית הבראה, בשל האוויר הצלול והנוף הנאה הנשקף ממנו וקראה אותו על שם איש דגניה יוסף בוסל. בית ההבראה נפתח ב-1943.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הפך המבנה, ששכן בכניסה לרובע היהודי, לעמדה של החי"ש ולאחר כיבוש צפת למפקדת חטיבת יפתח. לאחר 1949 שב לתפקודו כבית הבראה. ב-1963 הורחב הבניין ונוסף לו מבנה מודרניסטי בתכנונו של האדריכל יעקב רכטר. בשנת 1984 נסגר בית ההבראה עקב מצבה הקשה של קופת חולים ולאחר מכן שימש תקופה מסוימת כמרכז קליטה לעולי אתיופיה.

בשנות ה-2000 נקנה מתחם בית בוסל על ידי המכללה האקדמית צפת בהשקעה של 30 מיליון שקלים. המכללה מתכננת שימור ושיפוץ של המבנים במתחם וצירופם לקמפוס המכללה.[2]

בשנת 2015 נערכה תחרות אדריכלים לתכנון מחודש למתחם.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית בוסל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שמואל הר נוי, גלי גלעדי, 'סיפורם של בתי חולים היסטוריים בצפת', אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 119–126.
  2. ^ דוד הכהן, זקני צפת זוכרים: "בית בוסל" עובר מתיחת פנים, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2014


בתי חולים בישראל
בית החולים ביקור חולים
בית החולים ביקור חולים
בתי חולים כלליים לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בית_בוסל&oldid=1899171"