בית חולים ליולדות ונשים א. וה. קיבלסון

בית חולים ליולדות ונשים א. וה. קיבלסון (היה קרוי גם: בית היולדות ע"ש קיבלסון, בית היולדות קיבלסון) היה בית יולדות ברחוב בנימין 34 ברחובות. נוסד ב-1 במאי 1943 ופעל עד 1973.

היסטוריה

בית חולים פרטי ליולדות "ישע"

בית חולים פרטי ליולדות "ישע" הוקם ברחוב בנימין 34 ברחובות בסוף שנת 1935 על ידי ד"ר ישראל זילברג וד"ר וולף צוקרמן.

במכתב ששלח ד"ר זילברג למועצה המקומית, בנובמבר 1935, ביקש:

"...להמשיך לסלול את הכביש אשר עובר על יד בית החולים שלנו ברחוב בנימין. להווי ידוע לכם כי בית החולים יספק עזרה רפואית לחולים מהמושבה רחובות והסביבה הקרובה, הכביש הסלול יעזור להם להתקשר איתנו בשעת הצורך"

.

היוזמה של שני הרופאים לפתוח בית חולים ליולדות ברחובות, באה על רקע צפיפות גדולה ותנאים לא נוחים ששררו בבית החולים העירוני "הדסה" בתל אביב, ואיום כי ייסגר בפני יולדות בנות מושבות הדרום.

המרחק וזמן ההגעה מרחובות לתל אביב, בצד הסכנות שארבו בדרך, בימי מאורעות תרצ"ו, שכנעו נשים רבות לפנות לבית החולים ליולדות, ברחובות.

לא עבר זמן רב, ובית החולים החל לצבור גירעונות כספיים, הוצאות גבוהות להחזקת ביה"ח בצד הכנסות נמוכות, שמקורן היה בעיקר מהיולדות שילדו בביה"ח, בהיותו בית חולים פרטי לא קיבלו בעליו את תמיכתה הכספית של הממשלה, של מוסדות קופת חולים ושל המועצה המקומית. מצב זה הביא את בית החולים אל סף פשיטת רגל.

נראה שכבר ב-1938 העמידו הרופאים את בית החולים ליולדות למכירה, באמצעות חברת א.ז. אוסטרובסקי (סוכנות אוניות ולניהול נכסי דלא ניידי), וכמעט שהצליחו להוציא כוונתם לפועל.

בשנת 1938 נסגר בית החולים ליולדות ישע.

בין השנים תשנ"ו ותשס"ה שכנה במקום ישיבת מאור התלמוד.

"בית חולים ליולדות ונשים א. וה. קיבלסון"

חמש שנים לאחר שבית חולים פרטי ליולדות "ישע" נסגר, ביוזמה משותפת, של מרכז קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ושל יושב ראש המועצה ברחובות, הביאה לפתיחתו של "בית החולים ליולדות ונשים ע"ש א. וה' קיבלסון".

בית היולדות נפתח במבנה בו שכן בית החולים האזורי לשעת חירום, שפעל בימי מלחמת העולם השנייה, ברחוב בנימין 34. את המבנה שכרה המועצה בשנת 1941 מהרוי קיבלסון, שהיה בעליו, כדי להקים את בית החולים לשעת חירום, וניתנה לה הרשות להשכירו לאחרים.

בחוזה שכירות שנחתם בחודש אפריל 1943, בין השותפים ליוזמה, הותנה והוסכם בין המועצה לבין קופת חולים כללית כי הבניין בן שתי הקומות, ישמש לבניין בית החולים ליולדות, החל מה- 1 במאי 1943 ועד 31 במרץ 1946. דמי השכירות נקבעו על סך 25 לירה ארץ-ישראלית לחודש.

בשנת 1943, ד"ר דוד הוגו כהן פתח את בית החולים ליולדות ברחובות וכיהן בו כמנהלו הראשון עד שנת 1953.

לא ידוע מי היה מנהל ביה"ח ליולדות בין השנים 1958 - 1953, מועד בו נתמנה ד"ר זאב יונס (וולף) דים למנהלו. ד"ר דים ניהל את ביה"ח עד פטירתו באוקטובר 1967.

ההסכם שנחתם בין מועצת רחובות לבין קופת חולים של ההסתדרות

קופת חולים התחייבה לשמור על המבנה וניקיונו ולהחזירו למועצה באותו מצב בו קיבלה אותו, כולל האינסטלציה החשמלית המשמשת לאור, לקור ולחימום. ניתנה הרשות לקופ"ח להכניס שינויים במבנה, והמועצה מסרה לקופת חולים את כל הציוד שהיה בבית החולים לשעת חירום.

קופת חולים התחייבה לקבל יולדות הנשלחות מטעם הלשכה לעזרה סוציאלית שעל יד המועצה, במחיר 4 לירה ארץ-ישראלית ללידה ראשונה בכל חודש, ועלותן של לידות נוספות באותו חודש, יהיה במחיר העלות, וזאת רק בשנה הראשונה. בשנה השנייה והשלישית יקבע המחיר באופן יחסי למחיר העלות שיהיה בשנים אלו. במקרה שיולדת תהיה זקוקה לאשפוז, לאחר שבעה ימי לידה, המחיר לאשפוז יהיה 50% ממחיר העלות.

קופת חולים כללית הסכימה לקבל יולדות של קופת חולים עממית לפי מחירי העלות ולפי תנאים המקובלים בין שתי הקופות, וכן לקבל במידת האפשר יולדות שאינן משתייכות לאף אחת מקופות החולים, במחירים הנהוגים בבתי חולים ליולדות בארץ.

כשקרא ד"ר ראובן כצנלסון את החוזה שנחתם בין המועצה לבין קופת חולים של ההסתדרות, כעס על כך שלא שיתפו אותו בהכנת החוזה, וציין באירוניה, במכתבו ליו"ר המועצה המקומית כי סעיף 14 לפיו הסכימה קופ"ח של ההסתדרות לקבל- "יולדות של קופ"ח עממית לפי מחירי העלות ולפי התנאים המקובלים בין שתי הקופות" מיותר בהחלט, מפני שאינו מקנה זכויות לחברותינו. לפי "התנאים המקובלים" כיום סגורים 2 בתי חולים של קופת חולים בארץ – בית חולים בילינסון ו-בית חולים העמק בעפולה" בפני חברותינו הזקוקות למחלקת יולדות לרגל חוסר מיטות, וסיים את מכתבו- "חן חן בעד רצונכם הטוב לעזור לנו".

קופת חולים הסכימה כי במקרה של שעת חירום רשאית המועצה להשתמש בבית החולים מיד ועליה לפנות את בית החולים מיולדות ולא לקבל יולדות חדשות.

בית יולדות יחידי באזור מושבות יהודה ורחובות (עד 1953)

בית החולים ליולדות שירת את נשות רחובות והסביבה כי מעתה לא נדרשו עוד לנסוע לתל אביב, לבית החולים הדסה (תל אביב), כדי ללדת את ילדיהן.

בארכיון לתולדות רחובות (בריאות ורפואה - בית חולים אזורי למושבות יהודה, חקר וכתב: צביקה תדמור) נכתב: "בית החולים הדסה שירת במשך שנים את מושבות יהודה (רחובות, ראשון לציון, נס-ציונה, עקרון, באר יעקב, גדרה, שעריים). בינואר 1935 סירב הדסה לקבל חולים מסוגים שונים ממושבות יהודה. ב-1.4.1935 דרש בית החולים הדסה להכפיל את השתתפות המועצות המקומיות בהחזקת בית החולים העירוני ומ-1.4.1936 ייסגר עבורן בית החולים. ד"ר ראובן כצנלסון במכתבו ליו"ר המועצה ברחובות ב-1935 כותב:

חובה לגשת לפעולה תכופה בקשר עם מצב ההוספיטליזציה של המושבות. בית החולים העירוני ת"א במשך שנים רבות שירת באמונה את בני המושבות. לצערנו הולך ומשתנה היחס לבני המושבות". הקולונל ד"ר הרון וד"ר הרקנס, מנהלי מחלקת הבריאות של ממשלת א"י שנפגשו עם ד"ר ראובן כצנלסון, מנהל קופת חולים עממית למושבות, טענו שהשתתפות הממשלה בבית החולים העירוני ת"א היא 5000 לא"י והיא ניתנת רק עבור תושבי תל אביב אבל שליש מהמיטות תפוסות על ידי המושבות ובין המאושפזים, חולים קשים מאד בני המושבות, הקולונל ענה כי המושבות צריכות לדאוג לעצמן. בפגישה עם ישראל רוקח סגן ראש העיר תל אביב במרץ 1935 הוברר שבית החולים העירוני הדסה יישאר פתוח גם לעתיד לחולים הזקוקים לניתוחים ובדיקות מסובכות אולם בית החולים ייסגר באופן מוחלט בפני יולדות מבנות המושבות.

בית היולדות פעל במשך 30 שנים, עד שנת 1973.

לאחר הקמת בית החולים קפלן ברחובות ב-1953, עבר ד"ר כהן לבית החולים קפלן, פתח והיה למנהלה הראשון של מחלקת הנשים והיולדות של בית החולים.

עד שנת 1973 פעלו ברחובות שני בתי יולדות.

כיום נמצא במקום פנימיית בחורים של ישיבת מאור התלמוד.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29583732בית חולים ליולדות ונשים א. וה. קיבלסון