שער המוגרבים לפני בניית גשר המוגרבים, 1969שער המוגרבים, מבט מתוך הר הבית"מעלה המוגרבים", כבש העלייה הזמני־קבוע המוביל לשער המוגרבים
שער המוגרבים (מכונה גם: שער הרמב"ם וגם שער הלל[1]) הוא שער למתחם הר הבית, הנמצא בצידו הדרומי של הכותל המערבי. כיום, זהו השער היחיד משערי הר הבית שדרכו נכנסים להר מבקרים לא מוסלמים. השער כונה כך על שם שכונת המוגרבים, שנהרסה בעבודות להרחבת רחבת הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים.
כ־20 מטרים מתחת לשער נמצא מעבר חסום בשם שער ברקלי.
עוד בראשית ימי הביניים ביקרו בארץ ישראל עולי רגל מוסלמים מהמגרב.[2]
ההיסטוריון והגאוגרף מוג'יר א־דין ציין כי השכונה נוסדה בשנת 1193 על ידי בנו של צלאח א־דין, אל־אפדל איבן צלאח א־דין(אנ'), כהקדש (ווקף) עבור יוצאי המגרב. הוא ייסד שם מדרסה שנקראה "אל־אפדליה" על שמו, ועם השנים היא הפכה למסגד שייח' עיד, על שמו של אחד ממנהיגי העדה המוגרבית בן המאה ה־17. שייח' עיד נקבר בתוך המסגד, וזה הפך למוקד עלייה לרגל, בעיקר סופים. בחפירות שנערכו במקום בראשית המאה ה־21 זוהו שרידיו של השייח'. במאה ה־12 הרחיבו תורמים מוגרבים את הרובע. ב־1303 הוקמה בשבילם אכסניה מיוחדת שנקראה על שם אבו מידיאן ה"קדוש".[2] באותה שנה הוקמה בו גם הזאווייה המסמודית על ידי תורם מסמודי. ב־1320 הוקמה במקום זאווייה נוספת על ידי נכדו של המלומד הסופי שעיב אבו מדין. בשכונה התגוררו צאצאי המורים שגורשו מספרד ב־1491, וזכו בזכויות מיוחדות תמורת השמירה על הר הבית ומסגדיו.[3]
באוקטובר 2011 הודיע מהנדס עיריית ירושלים, שלמה אשכול, להנהלת הקרן למורשת הכותל על קיום סכנה מיידית לגשר, וחודשיים לאחר מכן שלח מכתב שני עם צו לסגירה מיידית של הגשר[7], באוגוסט של אותה שנה הקימה הקרן למורשת הכותל המערבי גשר עץ גדול כחלופה לגשר שנסגר[8], אך שבועיים לאחר מכן פורק הגשר לאחר לחצים מצד בית המלוכה הירדני שכעסו על העובדה שהוקם גשר ללא תיאום[9].
שער המוגרבים פתוח למבקרים בכול ימות השנה למעט ימי שישי ושבת וחגים מוסלמים.[10] עד שנת 2000 היה השער פתוח גם בשבתות. אחרי 3 שנים שההר היה סגור למבקרים (למעט מוסלמים), נפתח מחדש לחמישה ימים בלבד.[11]
.jpg)
ערך מורחב – הגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל
ניר חסון, גשר עץ הוקם בימים האחרונים בהר הבית כחלופה לגשר המוגרבים, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2014
