המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל
 | |
| בניין הכניסה הראשי לבית החולים וחדר המיון | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים פסיכיאטרי |
| אוניברסיטה | הפקולטה לרפואה של הטכניון |
| בעלים | מדינת ישראל |
| מנכ"ל | ד"ר פולאקביץ יעקב אבא |
| היסטוריה | |
| שמות קודמים | המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 7 |
| מיטות | 228 |
| http://www.tiratcarmel-med.org.il/ | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | האלה 17, טירת כרמל |
| מיקום | טירת כרמל |
המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל, בעבר נקרא המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, הוא בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי הממוקם בטירת כרמל. המרכז מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה.
היסטוריה
במרץ 1957 אמר שר הבריאות ישראל ברזילי שמבנה בית החולים בעכו אינו מתאים לתפקידו, אולם לא ניתן לסגור את בית החולים ללא הקמת בית חולים אחר, ושהדבר דורש כסף רב[1]. בנובמבר 1957 הודיע שר הבריאות שמשרדו פועל להקים בית חולים אזורי גדול לחולי נפש בצפון הארץ[2]. רעיונות שונים עלו למיקום בית החולים, בהם צפת, נצרת, מצפון לכפר העבודה מזרע, בסמוך למע'אר ועל הר הכרמל. ד"ר זיגפריד פליגלמן, שהיה אז הפסיכיאטר המחוזי במחוז חיפה והצפון, ניסה לקדם את הקמת בית החולים על הר הכרמל, אולם בשל התנגדות התושבים בסביבה, הרעיון לא צלח[3]. בספטמבר 1962 התלבטו במשרד הבריאות האם לבנות את בית החולים בחיפה, כך שימצא בקרבת בית חולים רמב"ם, או בעכו, בסמוך למקום בו היה בית החולים בכלא עכו, באופן שיקל לקלוט את עובדיו[4]. בסוף אוקטובר 1962 הודיע יצחק רפאל, סגן שר הבריאות, שבית החולים יוקם בעכו[5]. במאי 1963 הודיעו במשרד הבריאות שאותר מגרש בחיפה להקמת בית החולים[6]. בתחילת יולי 1963 הודיע רפאל שיוקמו שני בתי חולים שבכל אחד 250 מיטות, אחד בעכו ואחד בדרום חיפה בדרך לטירת כרמל[7]. ב-20 באוקטובר 1963 הונח אבן פינה לבית החולים בחיפה, ליד כפר זמיר[8].
בשנת 1965 שונה התוכנית לבית החולים. קיבולת בית החולים הוגדל ל-400 מיטות אשפוז ומיקומו עבר דרומה אל טירת כרמל[9][10]. בשנת 1969 בעת הצגת תוכנית אב לפיתוח האשפוז הפסיכיאטרי של משרד הבריאות אושרו כבר תוכניות הבניה של בית החולים[11]. בית החולים תוכנן על ידי אבא אלחנני בצורה של כפר נופש או שכונת מגורים קטנה, עם חדרי מלאכה, תרבות ובידור, מרכז מסחרי קטן ובית כנסת[12][13]. הקמת בית החולים עוררה מחלוקת בטירת כרמל בין תומכים שהדגישו את מקומות העבודה הרבים שיספק בית החולים, למתנגדים שחששו בתווית שלילית על היישוב[14]. בתחילת 1971 הודיע סגן מנכ"ל משרד הבריאות שעומדים להתחיל בבנייה, לאחר שהתנגדות המועצה המקומית הוסרה[15]. במרץ 1972 פורסם בעיתנות "עתה עומדים להוציא מכרזים לבנייה" של בית החולים[16] ובהמשך החודש פורסם שבית החולים נמצא בבנייה[17].
הקמת בית החולים הושלמה במאי 1978[18] והיא נפתחה רשמית בתחילת ספטמבר 1978 בנוכחות שר הבריאות. בית החולים יועד לקלוט את החולים בבית החולים בעכו, אולם העברת החולים עוכבה על ידי צוות בית החולים בעכו, שחשש לפיטוריו עם סיגרת בית החולים בעכו[19]. בנובמבר 1979 טען מנכ"ל משרד הבריאות שמיטות בבית החולים נותרות ריקות בגלל מחסור בתקנים לעובדים, ושחולים המפונים מבית החולים בעכו מועברים לבתי חולים פרטיים[20].
בעקבות שישה מקרי התאבדות בבית החולים, הוקמה בשנת 1981 ועדת חקירה שמצאה בבית החולים ליקויים מנהליים. בעקבות זאת, הציעו במשרד הבריאות למנהל בית החולים, מריוס ארדרייך, לעבור לתפקיד אחר[21]. בסוף שנת 1981 עמד תקן בית החולים על בין 240–270 חולים[22]. בשנת 1984 לא ניתנו טיפולים מסוימים לחולים בהיעדר רופא מרדים בבית החולים[23].
בתחילת שנות ה-2000, בהתאם למדיניות מנהל בית החולים, ד"ר שניידמן, שחולי נפש צריכים להשתקם בקהילה ולא באשפוז, נסגרו שלוש מחלקות בבית החולים[24].
בשנת 2008 התוכנית "כלבוטק" חשפה מקרי התעללות במטופלים במקום. בשנת 2014 שונה שם בית החולים במטרה להדגיש את היותו של בית החולים בית חולים אזורי לכל אזור חיפה, ולמתגו מחדש כנותנת רמת שירות גבוהה יותר[25].
בשנת 2015 נפתח בבית החולים חדר מיון חדש[26].
בשנת 2021 נרצחה קטינה שהייתה מטופלת בבית החולים. אח שעבד בבית החולים וקיים קשר עם המטופלת נעצר בחשד לרצח. בעקבות הרצח והקשר האסור בין מטפל בבית החולים למטופלת הוחלט להקים וועדה שתחקור את התנהלות בית החולים.[27]
שירותים
בית החולים מעניק שירותי אשפוז לאוכלוסיית צפון ישראל, כחצי מיליון אנשים, מחיפה והקריות ועד חדרה. המטרה המרכזית של בית החולים היא שיפור בריאותם הנפשית ותפקודם של החולים, לצד התייחסות וסיוע למשפחותיהם. הטיפול ניתן במסגרת שבע מחלקות, חלקן סגורות וחלקן פתוחות, בהן מאושפזים נפגעי נפש בוגרים, נוער (במחלקה נפרדת) וקשישים (מחלקה פסיכוגריאטרית). בנוסף, ניתנים בו שירותי אשפוז יום לחלק מהחולים, הכוללים טיפול יום לנוער, טיפול יום תעסוקתי, מרפאה לילדים ונוער, מרפאה למבוגרים ומרפאה לקשישים. בבית החולים קיימת גם יחידה לדיור זמני – היחידה למגורים טיפוליים אינטנסיביים, בה מתגוררים מטופלים עם מאפייני תפקוד ופוטנציאל שיקומי להתקדמות למגורים מחוץ לגבולות האשפוז.
במתחם בית החולים פועל בית ספר לחינוך מיוחד בשם "מאור", בו לומדים בני נוער המאושפזים במחלקת הנוער של בית החולים או באשפוז יום. מסגרת בית הספר משלבת טיפול נפשי, לימודים על פי תוכנית משרד החינוך והכנה תעסוקתית. הפעילויות הטיפוליות לנוער כוללות גם עבודה התנדבותית בפינת חי ובחממה שבשטח בית החולים.
בית החולים מעניק שירותים במסגרת הקהילה, בשלוחות במתכונת מרפאה, הממוקמות ביישובים טירת כרמל, קריית חיים, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, קריית אתא, קריית טבעון, נשר, דלית אל-כרמל, עוספיה, בתחנה לטיפול בילדים ונוער בהדר הכרמל בחיפה ובבית המעצר "קישון" לשם בדיקות עצירים עם צו הסתכלות פסיכיאטרית.
בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה של הטכניון, ומשמש כמרכז מחקר, הוראה והתמחות בפסיכיאטריה לרופאים מתמחים ולסטודנטים לרפואה. בנוסף לכך, המרכז מהווה מוקד להתנסויות, התמחויות ופרקטיקום קליני לסטודנטים בתחומי הסיעוד, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, ריפוי בעיסוק, דרמה-תרפיה וטיפול באמנות, מטעם אוניברסיטת חיפה ומוסדות אקדמאיים אחרים בצפון.
בית החולים שם דגש על גינון ואסתטיקה של המתחם הפיזי וזוכה מדי שנה ב"כוכבי יופי". ב-2010 זכה ב"דגל היופי" מטעם המועצה לישראל יפה בתחרות "בית חולים נאה בישראל יפה".
בשנות ה-80 עבדו חלק מהחולים בבית החולים בבסיסי צה"ל בסביבה[28].
מנהלים
עם הקמתו מונה למנהל בית החולים, ד"ר מריוס ארדרייך, שהיה מנהל בית החולים בעכו. באמצע שנות ה-80 כיהנה כמנהלת בית החולים ד"ר קטיה פילוסוף[29]. ד"ר מיכאל שניידמן כיהן כמנהל בית החולים במשך 14 שנים, עד צאתו לפנסיה בשנת 2006[30]. בשנים 2006–2008 ניהל את בית החולים ד"ר אלכסנדר גרינשפון. מסוף 2008 מכהן כמנהל בית החולים, ד"ר יעקב פולאקביץ[31].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל- המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, בפורטל "פסיכיאטר"
נעם ברקן, סערת נפש, באתר "ידיעות אחרונות", 9 בדצמבר 2021
הערות שוליים
- ^ מבצר עכו אינו מתאים לבי"ח לחולי רוח, חרות, 12 במרץ 1957
- ^ בי"ח לחולי נפש יוקם בצפון הארץ, למרחב, 5 בנובמבר 1957
- ^ יפעת רוזנמן, יעקב מרגולין, אליעזר ויצטום, בית החולים לחולי נפש בעכו כמשל, עיונים בתקומת ישראל, כרך 25, 2015, עמודים 280-281
- ^ טרם הוחלט היכן להקים ביה"ח החדש לחולי נפש, למרחב, 21 בספטמבר 1962
- ^ בית החולים לחולי נפש בצפון הארץ יוקם בעכו, הצופה, 31 באוקטובר 1962
- ^ בי"ח חדש לחולי נפש בחיפה, למרחב, 21 במאי 1963
- ^ בי"ח כללי ומרכז אזורי לבריאות הנפש יוקמו בחיפה, למרחב, 8 ביולי 1963
- ^ אבן פינה־לבית־חולים לחולי נפש נורתה בחיפה, הצופה, 24 באוקטובר 1963
- ^ מאיר הראובני, הרבה רופאים - מעט בתי חולים, למרחב, 4 באוקטובר 1965
- ^ שפעת, עכברים ושאר פגעים, על המשמר, 12 בדצמבר 1968
- ^ אושרה תכנית אב לפיתוח האישפוז הפסיכיאטרי עד 1980, דבר, 17 באפריל 1969
- ^ בית־חולים פסיכיאטרי ייבנה בטירת־הכרמל, דבר, 24 בפברואר 1971
- ^ בית־חולים חדיש לחולי־נפש ייבנה בטירת־הכרמל, על המשמר, 20 בינואר 1969
- ^ בי"ח לחולי נפש יוקם בטירת כרמל, הצופה, 9 בפברואר 1969
- ^ שמעון פינס, חולי־נפש בין חומות מעופשות, דבר, 7 באפריל 1971
- ^ דוד ליפקין, מע"ץ דוחה פרסום מכרזים בגלל אי־הענות הקבלנים, דבר, 7 במרץ 1972
- ^ שמעון פינס, 240 מיטות נוספו בגית־החולים לחולי נפש בבת ים, דבר, 24 במרץ 1972
- ^ אריאלה ראובני, בית חולים פסיכיאטרי חדש בחיפה, דבר, 9 במאי 1978
- ^ אריאלה ראובני, בית שירחיב את דעתם של חולי־נפש, דבר, 8 בספטמבר 1978
- ^ פיקוח נפש דוחה קיצוץ, מעריב, 21 בנובמבר 1979
- ^ משרד הבריאות הציע למנהל בי"ח טירת כרמל להתפטר, מעריב, 4 באוקטובר 1981
- ^ אריאלה ראובני, משרד־הבריאות יבחן המצב בבית החולים בטירת כרמל, דבר, 9 בדצמבר 1981
- ^ ראובן בן צבי, נמנע טיפול מחולי נפש בשל העדר מרדימים, מעריב, 15 ביולי 1984
- ^ ברוריה אתר, בית חולים זה לא בית, באתר הארץ, 27 ביולי 2003
- ^ המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל – אותה הגברת בשינוי האדרת, כאן ישראל, 11 בספטמבר 2014
- ^ נפתח חדר המיון החדש והמשודרג במרכז הרפואי לבריאות הנפש טירת כרמל., אתר חי פה, 17 במאי 2015
- ^ https://www.kan.org.il/item/?itemid=114375
- ^ חטיבת מאיה, מעריב, 14 בינואר 1987
- ^ דליה מזורי, עצירים נשלחים לאשפוז כפוי, מעריב, 27 בפברואר 1986
ראובן בן צבי, מרפאות לבריאות הנפש בטירת־הכרמל סגורות; "יתכנו מעשי יאוש של חולים", מעריב, 31 בינואר 1988 - ^ שיהיה לבריאות: הפתולוג הראשי פרופ' היס קיבל 58 אלף ש' ב-2005, באתר גלובס, 28 במרץ 2007
- ^ סוגיות בתחום בריאות הנפש, עמוד 597, דוח שנתי 60ב לשנת 2009 ולחשבונות שנת הכספים 2008, אתר מבקר המדינה
34629511המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל