עמנואל פרופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

עמנואל פרופר, (18921976) היה רופא, קרדיולוג, מנהל בית החולים משגב לדך, בירושלים בין השנים 1935-1948.[1] עד פינוי העיר העתיקה ב- מלחמת העצמאות באביב 1948.

ביוגרפיה

רחוב הנביאים 62 – בית ד"ר עמנואל פרופר

פרופר נולד בברן שבשווייץ בשנת 1892 להורים ציוניים. אימו השתתפה בקונגרסים הציוניים וכתבה על חשיבות כינוס עם ישראל בארצו ההיסטורית. עמנואל למד רפואה והתמחה ברפואה פנימית וב קרדיולוגיה, ב- ציריך, קיימברידג', לונדון, ובמכון ע"ש לואי פסטר בפריז.

ארבעת אחיו עלו לארץ ישראל כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. פרופר עלה בשנת 1925.

פרופר התחתן עם השווייצרית יוהנה, ילידת כפר סמוך לאינטרלאקן. הזוג התגורר ברחוב הנביאים 62[2]. הזוג לא הצליח להביא ילדים לעולם. אימצו את ברברה. ב-15 במאי 1952 עולים חגי אבריאל, ברברה פרופר, דניאל הלל ועוד עשרה מחבריהם על הקרקע ומקימים את שדה בוקר. בסוף ספטמבר 1952 נרצחה ברברה על ידי קבוצת מסתננים בדואים, בגיל 22.[3][4]. על שמה נחל הרועה, ו"חניון הרועה", בכניסה לשדה בוקר.[5][6].

החל משנת 1935 ניהל ד"ר פרופר את בית החולים "משגב לדך" בעיר עתיקה בירושלים. בית חולים זה פעל במבנה שהוקם על ידי משפחת רוטשילד במחצית המאה ה-19 ושעבר לידי ועד העדה הספרדית.

עמנואל היה פעיל ב"רוטרי" ואף כהן בתפקיד הנשיא הגדול של ארגון "הבונים החופשיים" - "הלשכה הגדולה של פלשתינה" שנוסדה בשנת 1932.

תחביביו : מתמטיקה, פילוסופיה, היסטוריה, ובעיקר שענות. היה שען מעולה.

נפטר בשנת 1976, בשווייץ.

לאחר מותו, אשתו יוהנה מכרה את ביתם בירושלים וחזרה להתגורר עם אחיותיה בשווייץ.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30439914עמנואל פרופר