אלכסנדר פרידמן (אדריכל)
.jpg) | |
| אלכסנדר פרידמן, אדריכל | |
| לידה |
5 באפריל 1905 סיגט, טרנסילבניה |
|---|---|
| פטירה |
5 ביולי 1987 (בגיל 82) ירושלים |
| תקופת הפעילות | 1933–1987 (כ־54 שנים) |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות | בית הכנסת הגדול (ירושלים) |
| פרסים והוקרה | פרס יוסף פפרמן על הצטיינות בתחום הבנייה בירושלים |
אלכסנדר פרידמן (בהונגרית: Alexander Friedman; 5 באפריל 1905 – 5 ביולי 1987) היה אדריכל יהודי-הונגרי שחי ופעל בירושלים במאה ה-20. הוא היה אדריכל פורה ורב פעלים. הוא נחשב לאחד האדריכלים הבולטים בירושלים בתקופה זו, ועמד מאחורי תכנונם של מאות בתי כנסת, בתים פרטיים, מוסדות קהילה וחינוך בירושלים.
חייו
פרידמן נולד בעיר סיגט שנמצאת בחבל מרמרוש בטרנסילבניה למשפחה בת שמונה ילדים, אביו הרמן (צבי) פרידמן היה סוחר עצים ואמו תרזה, עקרת בית. אהבתו לציור הייתה ניכרת עוד כשהיה ילד ובשנת 1927 החליט לעזוב את ביתו ונסע ללמוד אדריכלות באוניברסיטת פדובה שבאיטליה. בשנת 1933 עלה לישראל והתיישב בירושלים. רוב משפחתו נספתה בשואה. שניים מאחיו עלו לישראל לאחר השואה, ואח נוסף חי ברוסיה.
בתחילת דרכו היה חייל בצבא הבריטי והצטרף לצוות המהנדסים שבנו את מצודות הטגארט בישראל, בסוריה ובלבנון. מ-1933 ועד תחילת שנות ה-60 עבד במשרד האדריכלים של האדריכל מאיר רובין, לאחר מכן סיים את השותפות ומאז עבד לבדו ואת רוב יצירותיו תכנן באופן עצמאי.
בשנת 1941 התחתן עם יונה ברנשטיין ובשנת 1951 נולד בנם יהודה פרידמן. נפטר בשנת 1987 בביתו משבץ מוחי.
סגנון בנייה
פרידמן בנה בסגנונות שונים. הרבה מהמבנים שתכנן בארץ הם בסגנון הבינלאומי. בכל הבניינים שבנה בירושלים הכניס תמיד אלמנטים חדשניים, שלא נראו בבניה של אותה התקופה. מתאפיין בבנייה מונומנטלית, איכות גבוהה של חומרים, הקפדה על פרטים וקווים סימטריים. אחד מסימני ההיכר שלו הוא נטייתו לשימוש באבן נסורה.
פרויקט הדגל שלו שעליו עמל שנים רבות הוא בית הכנסת הגדול שעל יד היכל שלמה בירושלים, שבנייתו הסתיימה בשנת 1982. יחד עם האדריכל מאיר רובין, הוא סייע בתכנון כמעט כל פרט בבית הכנסת החל מהמבנה עצמו וכלה בעיצוב הפנים - הנברשות, הכיסאות, ארון הקודש, בימת החזן, ועשרים חלונות ויטראז', עשרה בעזרת הגברים ועשרה בעזרת הנשים.
בשנת 1982 קיבל מעיריית ירושלים את פרס יוסף פפרמן על הצטיינות בתחום הבנייה בירושלים.
מבנים בולטים שתכנן
- בית הכנסת הגדול שעל יד היכל שלמה - אדריכלות ותכנון פנים.[1]
- בית הכנסת ישורון, נבנה בשותפות עם אד' מאיר רובין[2]
- היכל שלמה - אדריכלות ותכנון פנים, נבנה בשותפות עם אד' מאיר רובין[3][4]- 1958
- בית המעלות, נבנה בשותפות עם אד' מאיר רובין[5] - 1934 - 1936
- המוזיאון לאמנות האסלאם על שם ליאו אריה מאיר
- מלון המלכים בכיכר צרפת, נבנה בשותפות עם אד' מאיר רובין
- מלון הנשיא ברח' אחד העם,, נבנה בשותפות עם אד' מאיר רובין
- בית לשכת עורכי הדין בישראל, נבנה בשותפות עם אד' יצחק בלט
- בית חולים ליולדות משגב לדך, נבנה בשותפות עם אד' יצחק בלט
- בית הרצוג שהיה שנים רבות משכנו של הרב הראשי לישראל - 1938
- בית הנוער העברי
- בית חינוך עיוורים - בניית פביליונים, מרכז ספורט לעיוור, והתאמת המקום לתנאי פנימייה, נבנה בשותפות עם אד' מאיר רובין
- אגף במנזר רטיסבון, נבנה בשותפות עם אד' מאיר רובין
- ישיבת מרכז הרב
- בנין הכשרת הישוב ברחוב הלל
- אנדרטת הנופלים בשיירת הדסה, שכונת שיח' ג'ראח, 1968
- סניף בנק מזרחי טפחות ההיסטורי ברח' לילנבלום 48 בתל אביב[6]
- בית מגורים ברח' בן מימון - מקום מגוריו מאז 1959 ועד למותו.
- שיכון הרבנים - מבנה בשכונת רוממה בירושלים. יועד לשיכון רבנים פליטי שואה.
בניינים נוספים: בנין מכון אריאל ומכון אמ"ת ברחוב הפסגה, בניין ישיבה יוניברסיטי למרגלות רחוב עוזיאל, בית הכנסת תפארת ישראל ברח' שבטי ישראל, ישיבת פורת יוסף הסמוכה למתחם שנלר, בית נחום רקובר, בית משפחת עורך דין יגאל ארנון באבו תור, מלון המרכז - התאמת שלד בנין והפיכתו למלון, בניין מינהל מקרקעי ישראל ברחוב שמאי בשיתוף עם האדריכל מאיר רובין, בנין ישיבת בלז בזיכרון משה, שיפוץ שלוש וילות בימין משה ועוד.
-
חזית בניית המוזיאון לאמנות האסלאם -
בית המעלות בשנות ה-40 -
בית המעלות, 2017 -
מלון המלכים, כיכר צרפת -
בניין לשכת עורכי הדין בטלביה ירושלים -
בית הנוער העברי -
המבנה ברחוב לילינבלום בתל אביב בו שכן הסניף המרכזי של בנק מזרחי-טפחות -
אנדרטה ל-78 הנופלים בשיירת הדסה בשייח ג'ראח, בירושלים -
בניין ישיבת מרכז הרב -
בניין בית חולים משגב לדך במשכנו הנוכחי ברח' יחזקאל -
בית הכנסת ישורון בשנות ה-50
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת כתר, 1989
- דוד קרויאנקר, שכונות בירושלים - טלביה, קטמון והמושבה היוונית, הוצאת כתר, 2002
קישורים חיצוניים
- פרטים על אלכסנדר פרידמן בארכיון מאיר רובין, בספרייה הלאומית
- עידן סידי, דור כהן, תיק תיעוד - בית מקובר, סטודיו לשימור המורשת הבנויה, המחלקה לאדריכלות, בצלאל
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית מקובר מול בצלאל, באתר 'חלון אחורי', 19.7.2017
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית המעלות, באתר 'חלון אחורי', 1 באוגוסט 2017
הערות שוליים
36281227אלכסנדר פרידמן (אדריכל)