יצחק יהלום שעוני

יצחק שעוני - 1925

יצחק יהלום שעוני (1 באוקטובר 1887 - 25 במאי 1974) היה מאנשי העלייה השנייה. עבד במושבות יהודה ובגליל עד שהתיישב במטולה שם עסק בחקלאות ובפעילות ציבורית וכיהן כראש המועצה.

ביוגרפיה

ילדותו

יצחק נולד ב-1887 כיצחק דיאמנט, בעיירה סוקולוב פודלסקי שבפולין לאברהם דיאמנט וינטה לבית שוסטר. אביו עבד כצבעי וכפועל בניין. ב-1891 עברה המשפחה לעיירה שדליץ בתקווה למצוא תעסוקה לאבי המשפחה. ב-1897, לאור גידול המשפחה, החליטו ההורים לעבור לוורשה. בכל התקופה למד יצחק בחדר ובתלמוד תורה. ב-1898 מאס יצחק בלימודים והוריו שלחוהו ללמוד שענות. לאחר שנה וחצי של הכשרה החל יצחק לעבוד בבית חרושת לשעונים אולם בעקבות שביתה שערכו הפועלים במפעל כדי לשפר את תנאי העסקתם נסגר המפעל.

בתקופת עבודתו במפעל נחשף יצחק לרעיון הציוני ואף הצטרף, כחבר, לתנועת התחיה (תנועה ציונית) שכללה חברים מהתנועות פועלי ציון והפועל הצעיר. התנועה ניסתה לשלב פעילות ציונית ופעילות סוציאליסטית לטובת מעמד הפועלים. כדי לא לפגוע בבני משפחתו עזב יצחק את בית הוריו ושכר דירה בורשה.

המאסר

במסגרת פעילותו של יצחק לטובת פועלי מפעלים הוא נתפס ברחובות ורשה, על ידי המשטרה, כשהוא נושא מסמך של דרישות לשיפור תנאי העבודה של פועלי מפעלים. הוא הוכה והושם בבית הסוהר המרכזי של העיר. בחיפוש של המשטרה בכליו נמצאו מכתבים מרשיעים שכתב למשפחתו ולחבריו. מכיוון שסירב להסגיר את שותפיו לתנועה נשלח לגלות על גבול פינלנד. בדרכו שהה בבתי כלא בפטרבורג, שליסלבורג והולונייץ. מייד עם הגיעם לכפר היעד החלו הגולים לתכנן את בריחתם. יצחק, שהיה מראשוני הבורחים, עבר את הגבול לפינלנד, הגיע לתחנת רכבת ועל על רכבת לורשה.

העלייה ארצה

מאחר שיצחק היה עדיין בגדר "מבוקש" הוא החליט ב-1907 לעלות ארצה. את דרכו עשה דרך גרמניה, וינה, טריאסטה ויפו. לאחר שהות קצרה ביפו עבר לרחובות שם עבד ביקב. בהמשך עבר לפתח תקווה שם עבד בייצור סיד עד שנפגע מכוויות בעיניו ונאלץ להפסיק.

תקופת חדרה

לאחר שעיניו החלימו פגש את שמואל הפטר וזה הציע לו לעבור לחדרה שם החל לעבוד בייבוש ביצות ונטיעת פרדסים בשטחים שרכש יהושע חנקין. לאחר זמן מה חלה בקדחת אך המשיך לעבוד עד שמצבו החמיר והרופא ציווה עליו לחזור לפתח תקווה.

תקופת רחובות/גדרה

לאחר שהבריא מהקדחת החליט יצחק לעבור לגדרה שם החל לעבוד בחקלאות אצל האיכר לייבוביץ. אחרי 8 חודשים נאלץ יצחק לעזוב את גדרה בעקבות סכסוך עם פועלים ערבים במהלכו נדקר אחד הפועלים הערבים.

תקופת העבודה בגליל

לאחר עזיבת גדרה הוצע ליצחק לעבור לחוות כנרת שם עבד בחקלאות תמורת שכר חודשי. עקב תנאי העבודה שבתו יצחק וחבריו והנהלת החווה החליטה לסגור את החווה. יצחק וחבריו המפוטרים הקימו חברה לעבודת קבלניות עד שקיבלו הצעה מפרנץ אופנהיימר להתיישב בקואופרציה במרחביה. לאחר תקופת עבודה במרחביה קיבל יצחק הצעה מחיים מרגליות קלווריסקי לעבור למטולה וב-1912 עבר, עם גיסו ברוך צ'יזיק, למושבה שם טיפח משק חקלאי. לאחר מלחמת העולם הראשונה היו אדמותיו מחולקות בין הממשל הצרפתי למנדט הבריטי (בעקבות הסכם סייקס–פיקו) ורק במלחמת העצמאות הועברו כל אדמותיו לשטח ישראל.

פעילותו הציבורית

עם סיום מלחמת העצמאות נערכו במטולה הבחירות הראשונות למועצת המושבה בהן נבחר למועצה מטעם מפא"י. בהמשך הזמן נבחר לראשות המועצה המקומית של מטולה.

משפחתו

בתקופה בה עבד יצחק בחוות כנרת פגש את מניה (מרים) צ'יזיק וב-1909 נשא אותה לאישה. לזוג נולדו 7 ילדים כש-6 מהם הגיעו לבגרות. אשתו מניה נפטרה ב-1948 והובאה למנוחות בבית העלמין של מטולה. יצחק נפטר ב-1974 והובא אף הוא למנוחות במטולה.

• בתו, בת עמי יהלומי, נולדה ב-1922 במטולה. ב-1943 התנדבה לשירות בצבא בריטניה כנהגת בחיל העזר לנשים. במסגרת השירות נשלחה למצרים ולאחר תקופה קצרה נהרגה בתאונת דרכים. נקברה בבית קברות במצרים.
• בתו חרמונה נישאה לדניאל סמבורסקי.
• נכדו הוא אהוד יערי (בנה של בתו שולמית).

לקריאה נוספת

• נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 302–312

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "יצחק יהלום שעוני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1952
• סיפורם של מניה ויצחק שעוני באתר "מלון בכל מקום"
• מנחם תלמי, מושבה על הגבול, דבר, 7 במרץ 1958

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26588647יצחק יהלום שעוני