מגרון (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מִגְרוֹן
מגרון מבט משער בנימין, מרץ 2019
מגרון מבט משער בנימין, מרץ 2019
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך ייסוד 20 באפריל 1999
גובה 748 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב קהילתי 200 (2008)
קואורדינטות 31°53′25″N 35°16′17″E / 31.890163°N 35.271442°E / 31.890163; 35.271442
מגרון באתר המועצה האזורית
(למפת ירושלים רגילה)
 
מגרון
מגרון

מִגְרוֹן היא התנחלות מסוג יישוב קהילתי דתי בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, באזור מרכז הרי בנימין כ-10 ק"מ מצפון לירושלים. היישוב יושב על פסגה מעל כביש 60 בצמוד לכיכר 'צומת מעבר מכמש', כ-2 ק"מ מכוכב יעקב.

מקור השם

נקרא על שם היישוב המקראי מגרון, המוזכר פעמיים במקרא בשמואל א', י"ד, ב' ”וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה תַּחַת הָרִמּוֹן אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן, וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ”, שם מספר הכתוב על היערכות מחנה ישראל אל מול מחנה פלשתים ל"מלחמת מכמש"[1] ומזוהה באזור שבו הוקם היישוב. בישעיהו מופיע השם מגרון כאשר מציין הנביא את מסעותיו של סנחריב מלך אשור בדרכו לירושלים: ”בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו” (ישעיהו, י', כ"ח).

היסטוריה

מגרון הוקמה כמאחז בשנת 1999 על ידי קבוצת צעירים. לאחר מספר חודשים הצטרפו אליהם משפחות צעירות. המאחז הוקם בפסגה השולטת על כביש 60, על מנת ליצור רצף התיישבותי לאורכו של הכביש. מגרון נחשב למאחז הגדול ביותר, שֶמנה באוגוסט 2011 50 משפחות, ולהן יותר מ-160 ילדים. ביישוב התקיימו חיבור לתשתיות, מספר בתי קבע, שני גני ילדים, מעון, מקווה ובית כנסת.

באוגוסט 2011 פסק בג"ץ כי על המדינה לפנות את המאחז וב-2 בספטמבר 2012 פונו תושבי מגרון[2] והועברו למיקום החדש שהוקצה ליישוב "גבעת היקב" - גבעה השוכנת בסמוך למגרון המקורית, והתגוררו שם בקראוונים.

בשנת 2017 אושרה התב"ע של מגרון על ידי מועצת התכנון העליונה[3] ובנובמבר 2018 הונחה אבן הפינה להקמת מגורי הקבע בהתנחלות[4]. במקום נבנות 81 יחידות דיור שיהוו את שכונת בתי הקבע הראשונה ביישוב[5].

בנובמבר 2018 אישרה ממשלת ישראל את הכנסתו של היישוב מגרון לאזור עדיפות לאומית[6].

אוכלוסייה

ביישוב מתגוררות כ-50 משפחות, מרביתן זוגות צעירים עם ילדים, וכ-200 ילדים[7].

שירותים

ביישוב מעון, גן רב-גילאי, גן ציבורי עם מתקני משחקים, משחקיה, ג'ימבורי וספרייה. ביישוב קיים גם מקווה נשים.

בנוסף קיים ביישוב סניף של תנועת הנוער "אריאל" וגמ"ח.

תיירות

בתוך היישוב בור מים עתיק שסביבו נעשה פיתוח נופי הכולל נדנדות וירק[8]. ביישוב שוכן מרכז המבקרים של יקב פסגות והמועצה האזורית מטה בנימין. ביקב עצמו בית קפה קטן, מרפסת לנוף, חדרים לאירועים ולכנסים, ואודיטוריום[9].

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [1=http://www.daat.ac.il/DAAT/israel/elizur-4.htm התפיסה הטריטוריאלית בכפר העברי]
  2. ^ איתמר פליישמן, הושלם פינוי מגרון, המתבצרים הורדו בכוח מהגג, באתר ynet, 2 בספטמבר 2012
    אפרת פורשר, ‏פינוי מגרון עבר בשלום, באתר ישראל היום, 3 בספטמבר 2012
  3. ^ אפרת פורשר, שלמה צזנה, אושרה בניית קבע ליישוב מגרון, באתר www.israelhayom.co.il, ‏18.10.2017
  4. ^ "יום חג ליישוב": הונחה אבן הפינה לשכונת הקבע במגרון, באתר סרוגים, ‏2018-11-01
  5. ^ אושרה בניית קבע ליישוב מגרון, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2017
  6. ^ מיכל מרגלית, כתבה באתר כלכליסט.
  7. ^ מגרון, באתר binyamin.org.il
  8. ^ טבילה בבור המים ברמת מגרון, באתר www.maslulim-israel.co.il
  9. ^ מרכז מבקרים, באתר יקב בוטיק פסגות


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25782046מגרון (יישוב)