נחל מכמש
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | כ־20 ק"מ |
נַחַל מִכְמָשׁ (בערבית: ואדי סווינית) הוא יובלו העיקרי של נחל פרת. הנחל יורד מהעיר רמאללה, ונשפך לנחל פרת, סמוך לכפר אדומים. אורכו הכולל של הנחל כ-20 ק"מ. הנחל מפתח קניון משמעותי, במקום בו הוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה. לאורך הנחל מצויים כמה מעיינות.
שמו של הנחל, מכמש, ניתן לו על שם היישוב המקראי מכמש, אשר על סמך הדמיון לשם הכפר הערבי הסמוך מוח'מאס, ניתן לשער ששכן בקרבת מקום.
סלעי הנחל
ערך מורחב – סנה ובוצץ
בפתחת קניון נחל מכמש יש שני סלעים המזדקרים ובולטים במקום בו הופך הנחל לקניון צר ומצוקי. הם עונים באופן אופטימלי לתיאור המקראי של :"הַמַּעְבְּרוֹת","בּוֹצֵץ" ו"סֶנֶּה" כפי שכתוב בספר שמואל א'[1]: "וַיְהִי הַיּוֹם, וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן בֶּן-שָׁאוּל אֶל-הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו, לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל-מַצַּב פְּלִשְׁתִּים, אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַלָּז; וּלְאָבִיו, לֹא הִגִּיד. וְשָׁאוּל, יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה, תַּחַת הָרִמּוֹן, אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן; וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ. וַאֲחִיָּה בֶן-אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן-פִּינְחָס בֶּן-עֵלִי כֹּהֵן ה', בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד; וְהָעָם לֹא יָדַע, כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן. וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל-מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה, וְשֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה; וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ, וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה. הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן, מוּל מִכְמָשׂ; וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב, מוּל גָּבַע[2]". שני הסלעים מצויים בין מעלה מכמש לבין גבע בנימין כ-2.5 ק"מ בקו-אווירי ממגרון.
בוצץ
בוצץ הוא הסלע הצפוני בנקודת ציון : 31.8571645032, 35.2871471882. פרשן התנ"ך רד"ק סבור כי פרוש השם הוא: מישור חלקלק. הסלע הצפוני שנמצא במפנה דרומי מואר רוב היום בניגוד לסנה, וככל הנראה שמו קשור לכך, בדומה למילה 'נוצץ'. כך בתוספתא (מקואות א ו), 'ההרים בוצצין' (לאחר ירידת גשמים).
סנה
סנה הוא הסלע הדרומי בנקודת ציון:31.85233889301106, 35.27846941978098 . בהיותו במפנה צפוני תלול, הוא שוכן בצל לאורך רוב היום. פרשן התנ"ך רד"ק סבור כי פרוש השם הוא: מקום דרוך. השערה אחרת שמדובר בעץ שיטה. אולי מכאן גם שם הואדי בערבית :ואדי סווניט. הסבר על המקום ניתן על ידי החוקר קלוד קונדר[3].
מערת הגיא
- ערך מורחב – מערת הגיא
במצוק הדרומי של הנחל נמצאה מערת מפלט אשר שימשה נמלטים בתקופות שונות. המערה מכונה "מערת הגיא" או "מערת אל ג'י". בשנת 1997 מצא הפרופסור חנן אשל במערה שלושה מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא, אלו מוכיחים את שימושה כמערת מפלט גם בתקופה זו.
זיהום הנחל
במעלה הערוץ, סמוך ליישוב פסגות, ממוקם מתקן טיהור שפכים (מט"ש) פלסטיני המרכז את שפכי אל-בירה והיישובים פסגות, כוכב יעקב ותל ציון. המתקן מזרים מי קולחין אל הנחל, אשר מגיעים לבסוף למעיין עין מבוע. תקלות הקורות מדי פעם במט"ש גורמות לו לפלוט אל הנחל כמות רבה של מי שופכין לא מטוהרים ובוצה, דבר הגורם לזיהום של קטעים בנחל[4].
לקריאה נוספת
- חנן אשל, "סקר ארכאולוגי במערת אל-ג’י בנחל מכמש (ואדי סויניט) ומועד הקמתה של איליה קפיטולינה", מחקרי יהודה ושומרון ח (תשנח), 1998, עמ' 81–96.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ד
- ^ מקור: משה גרסיאל, קרב מכמש
- ^ מקור: לפי גוגל ארת' Conder gives an excellent description of the place in Tent Work in Palestine, II, 112-14.W.
- ^ שי סימון, אחריות לאורך הטבע בנחל מכמש, החברה להגנת הטבע.
38885824נחל מכמש