מבוא חורון
 מבוא חורון ובית ליקיא מפארק קנדה, יולי 2009
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 249 מטר |
| תאריך ייסוד | 1970 |
| סוג יישוב | מושב שיתופי 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,616 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -3.0% בשנה |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   מבוא חורון | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
מְבוֹא חוֹרוֹן היא התנחלות שחלקה מושב שיתופי וחלקה מושב קהילתי[3], הנמצאת בצפון עמק איילון על גבול השפלה והרי ירושלים, ממזרח למחלף לטרון. מקור שמה במקומה על הדרך ההיסטורית למעלֶה בית חורון, הנמצאת ממזרח ליישוב. מבוא חורון היא ההתנחלות הוותיקה ביותר במועצה האזורית מטה בנימין.
היסטוריה
קודם מלחמת ששת הימים היה במקום בו נמצא הישוב כפר ערבי בשם בית נובא. במלחמה, גירש צה"ל את תושבי הכפר והרס את בתיו, על מנת להשתלט באופן מוחלט על מובלעת לטרון, ולאבטח את הדרך ירושלים. העיתונאי עמוס קינן נכח ותיעד את הגירוש והריסת הכפר, יחד עם הכפרים יאלו ועמואס, וכתב דו"ח על המקרה.[4] ב-9 מרץ 1969, אושרה הקמת "מבוא חורון" על שרידי הכפר כקיבוץ דתי של תנועת הנוער "עזרא"[5], שהגרעין המייסד שלו ישב במיקומו הנוכחי של היישוב מבוא מודיעים, כמה קילומטרים מערבה משם. ביום העצמאות של שנת 1969 נערך במקום מסדר חגיגי על ידי 900 חניכי עזרא וטקס עליה לקרקע בהשתתפות סגן שר החינוך והתרבות הרב קלמן כהנא.[6] בנובמבר 1970 הוכרז על הקמת יישוב הקבע,[7] אך הבנייה בפועל החלה רק במאי 1972.[8]
בשנים הראשונות התעכב פיתוח היישוב מסיבות שונות, ביניהם: מחלוקת פוליטית על מיקמו המדויק של יישוב הקבע. הממשלה ביקשה שהוא יוקם בשטח ההפקר ולא על הגבעה בה היה ממוקם היישוב בית נובא. התנועה המיישבת פועלי אגודת ישראל ביקשה להמשיך ולהחזיק גם ביישוב מבוא מודיעים, כך שגרעין המייסדים היה צריך להתפרש על שני היישובים וסבל מקשיי פרנסה ותעסוקה.[9] ב-1974 ננטש היישוב מבוא מודיעים וכל חברי הגרעין התרכזו במבוא חורון שהפך למושב שיתופי.[10]
בסוף שנות ה-90 שונתה המסגרת השיתופית ובעקבות כך התאפשרה הרחבת היישוב באופן משמעותי. הגרעין המייסד של היישוב הוא גרעין יה"ב שכולו התגייס לצבא במסגרת הנח"ל בקיץ תשכ"ח, כשנה לאחר המלחמה. בנות הגרעין הגיעו ליישוב מודיעין (כיום "מבוא מודיעין"), והחלו בעבודות שונות במסגרת שנת השירות. החיילים הגיעו למודיעין לאחר הטירונות, שם הצטרפו לחברי גרעיני נח"ל קודמים, ולאחר שנה ומחצה (בחורף תש"ל), עלו ביחד על הקרקע בעמק איילון. בהמשך נתווספו אליהם גרעיני נח"ל נוספים בשם "מתנחלים" ו"שגב". מתוך חברי גרעין "שגב" התחתנו ונשארו ביישוב למעלה מעשר משפחות, שהיו לעמוד התווך של היישוב. לאחר מלחמת יום הכיפורים עלו המתיישבים למקום הנוכחי והשתכנו בבתי קבע שנבנו על ידי משרד השיכון והסוכנות היהודית.
הישב כיום
ביישוב מתגוררת כיום אוכלוסייה דתית לאומית המנהלת אורח חיים תורני, המונות כ-400 משפחות. רב היישוב הוא הרב יונה דברת, המכהן בתפקידו מאז שנותיו הראשונות של המושב.
האגודה השיתופית מבוססת בעיקר על ענפי חקלאות שונים. ובמסגרת זו קיימים בו מגוון ענפים: כרם יין, גידולי שדה שלחין ופלחה, רפת חלב ובקר לבשר במרעה נרחב המשתרע בשטח המשתרע בין עמק איילון, היישוב "נטף" במזרח, שער הגיא בדרום והישוב "מכבים-רעות" בצפון-מערב. שטחי המרעה כוללים גם את פארק קנדה. ב-1989 הוקם ביישוב מפעל המזון "מבושלת", המספקת שירותי הסעדה לשוק המוסדי, ועם לקוחותיה נמנים שירות בתי הסוהר וצה"ל. ביישוב ישנה ישיבה תיכונית בשם "נהורא", בית הספר היסודי "נטעים", וכן פועל בו הוסטל לפגועי נפש בשם "חסדי אנוש".[11] בהוסטל נחנך ב-2018 בית כנסת קטן שמשחזר בית כנסת בעיירה ההולנדית טרבורג.[12][13]
בשנת 1992 החליטה אספת חברי היישוב, עקב קשיים כלכליים אליהם נקלע היישוב, לשנות את תקנון היישוב כך שהתנהלותו תהיה על בסיס כלכלי טהור, דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בכך שכל תושב רשאי לעבוד בכל מקום שירצה ורק החברים העובדים בפועל במושב יקבלו שכר. במסגרת רפורמה זו ובמקביל לה, הוחלט להקים אגודה שיתופית קהילתית שתאחד הן את המושב השיתופי המקורי והן את חברי היישוב שאינם חברי המושב השיתופי, כך שהיישוב יוכל לקבל משפחות נוספות ולהתרחב[3]. בתוצאה מכך, כיום רק חלק קטן מהחברים עובדים בתחומי היישוב, ורובם עובדים מחוצה לו.
מאגר המים מסילת ציון של הקרן הקיימת לישראל ממוקם סמוך ליישוב.
מצפון ליישוב מצוינת "גבעת אבני חמשת המלכים".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבוא חורון |
אתר האינטרנט הרשמי של מבוא חורון- אתר בית הספר נטעים מבוא חורון
- מבוא חורון, באתר המועצה האזורת מטה בנימין
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 3.0 3.1 מבוא חורון, באתר מועצה אזורית מטה בנימין, תחת כותרת המשנה: "המבנה החברתי-כלכלי המתחדש"
- ^ עמוס קינן, לא כל הארץ פארק קנדה, דבר, 17 בנובמבר 1981
- ^ קיבוץ דתי עומד לקום בין לטרון ורמאללה, מעריב, 10 במרץ 1969
- ^ מסדר חניכי "עזרא" נערך בבית נובא, מעריב, 24 באפריל 1969
- ^ בקייץ ייבנו מבני קבע בהיאחזות מבוא חורון, מעריב, 26 בנובמבר 1970
- ^ הוחל בהקמת מבוא חורון באזור לטרון, דבר, 4 במאי 1972
- ^ נחום ברנע, יישובים ללא אב, דבר, 1 בדצמבר 1972
- ^ אהרן דולב, גם מבוא חורון שטח משוחרר, מעריב, 27 בספטמבר 1974
- ^ עדי גרסיאל, מוסד פתוח, באתר בשבע - ערוץ 7.
- ^ אלירן אהרון, מסע בזמן: שחזור היסטורי של בית כנסת בן 115, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2015
- ^ גדי דויטש, 73 שנה אחרי שנחרב: בית הכנסת מהולנד שוחזר בישראל, באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2018
| ||||||||||||||
