תפילת חנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תפילת חנה

וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר: עָלַץ לִבִּי בַּה', רָמָה קַרְנִי בַּה',
רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי - כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.
אֵין קָדוֹשׁ כַּה' - כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ.
אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם, כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.
קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים, וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.
שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.
ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם.
מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.
רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ.
ה' - יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם, ה' יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.

ספר שמואל א פרק ב' פסוקים א- י

תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה', כשנולד לה בנה שמואל הנביא, לאחר תשע עשרה שנות עקרות. והיא אחת מעשר השירות.

הלכות הנלמדות מתפילת חנה

בתלמוד במסכת ברכות[1] למדו חז"ל מספר הלכות הנוגעות בעיקר לצורת תפילת שמונה עשרה, מתיאור תפילת חנה כפי המסופר בספר שמואל:

אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה (כמה הלכות גדולות אפשר ללמוד מפסוקים אלה):

  • "וחנה היא מדברת על לבה" - מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו.
  • "רק שפתיה נעות" - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו.
  • "וקולה לא ישמע" - מכאן, שאסור להגביה קולו בתפלתו.
  • "ויחשבה עלי לשכרה" - מכאן, ששכור אסור להתפלל.
  • "ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין" וגו' - אמר רבי אלעזר: מכאן, לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך להוכיחו.
  • "ויין ושכר לא שתיתי" - אמר רבי אלעזר מכאן לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו.
  • "אל תתן את אמתך לפני בת בליעל" - אמר רבי אלעזר מכאן לשכור שמתפלל כאלו עובד עבודה זרה, וכו'.
  • "ויען עלי ויאמר לכי לשלום" - אמר רבי אלעזר מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר: "ואלקי ישראל יתן את שלתך".
  • "אני האשה הנצבת עמכה בזה" - אמר רבי יהושע בן לוי מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפילה.

אמירת תפילת חנה

בעבר הייתה אמירת תפילת חנה מקובלת רק בחלק מקהילות הספרדים ועדות המזרח אך במשך הזמן התפשטה אמירתה בקהילות השונות וכיום היא מובאת במרבית הסידורים בנוסח הספרדים, אמירת תפילה זו כבר נזכרה בשו"ת יוסף אומץ לחיד"א.[2]

כיום פסוקים אלו ותוספת של פסוקים מתהילים, דניאל איוב ומיכה מהוים תפילה המקובלת בעיקר אצל יהודי ספרד ויוצאי עדות המזרח כפתיחה לתפילת שחרית. וקטע תפילה הנאמר לאחר ברכות התפילין והנחתם.

בסידורים ספרדיים ישנים כדוגמת תפילת החדש, התפילה מובאת לפני ברכות התורה, אך החיד"א מסייג את אמירתה רק לאחר אמירת ברכות התורה, כיוון שהיא מכילה פסוקים, ובעקבות גישה זו ברוב הסידורים הספרדיים כיום היא נדפסת לאחר ברכות התורה.

בשבת וחגי ישראל נהוג לא לומר את הפסוק "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי" משום שאין מזכירים צער ביום השבת.

אמירתה על פי הקבלה

על פי הקבלה הטעם לאמירת התפילה הוא "שהאומרו כורת החיצונים שמעכבים את התפילה כמו שסיימה חנה בתפלתה ה' יחתו מריביו"[3].

נוסח תפילת חנה

תפילת חנה מופיעה בספר שמואל א (פרק ב' פס' א- י'):

וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה', רָמָה קַרְנִי בַּה', רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי - כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.
אֵין קָדוֹשׁ כַּה' - כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ.
אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם, כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.
קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים, וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.
שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.
ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם.
מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.
רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ.
ה' - יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם, ה' יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.

תפילה זו מוגדרת כתפילה וכאחת מעשרת השירות וככזו היא נכתבת בדומה ליתר השירות כשאריח על גבי לבנה.

פסוקים הנאמרים עם תפילת חנה

אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין, וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם, וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר.[4]
וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.[5]
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי.[6]
בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹקִים.[7]
לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי.[8]
וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹקֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹקָי.
אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי, כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי.[9] (פסוק זה לא אומרים בשבת וחגי ישראל)
כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה ה' אֱלֹקָי.[10]
רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'.[11]

לקריאה נוספת

  • סידור תפילת ירושלים הוצאת לוגאסי, עמ' טו-טז
  • הרב בן ציון מוצפי שו"ת מבשרת ציון חלק א' סימן ח
  • א' בזק, 'זמן חיבורה של תפילת חנה', בתוך א' בזק (עורך) בראש השנה ייכתבון: קובץ מאמרים על ראש השנה, אלון שבות תש"ג עמ 207-215.
  • יעל לוין, "'ותתפלל חנה: על פרשת חנה ותפילתה בליטורגייה", מסכת ד (תשס"ו), עמ' 81–111.
  • מ' סיגל, ' כי אל דעות ה' ולא [קרי ולו] נתכנו עללות " (שמ"א ב', ג): נוסח, פרשנות ותאולוגיה', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יג, תשס"ב, עמ' 83-95.
  • א' סימון, הסיפור על הולדת שמואל ,קריאה ספרותית במקרא סיפורי נביאים, הוצאת מגנס ירושלים 1997.
  • י"ת, רדאי, "עיונים בפיוטי ספר שמואל' בתוך ח' גבריהו ואחרים (עורכים) ספר זר כבוד, ירושלים תשכח, עמ' 355-366.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0