רבי יצחק חזן
לידה |
15 באפריל 1919 ט"ו בניסן ה'תרע"ט כפר אלמנצוריה שבדרום מרוקו. |
---|---|
פטירה |
26 באפריל 1990 (בגיל 71) א' באייר ה'תש"ן ירושלים |
מקום פעילות | עמק דרעא שבמרוקו, קזבלנקה, חיפה, ירושלים. |
תחומי עיסוק | הלכה, משפט עברי, גיטין, מנהגי מרוקו. |
תפקידים נוספים | דיין בבית הדין בקזבלנקה, אב"ד בבית הדין הרבני בחיפה, חבר בית הדין הגדול בירושלים. |
רבותיו | הרב ידידיה טולדנו, הרב מאיר טולדנו. |
חיבוריו | יחוה דעת, ריח הגט, חכמת יצחק, באר לחי, ליצחק ריח, לרוץ אורח, כה לחי. |
הרב יצחק חזן (ט"ו בניסן ה'תרע"ט, 15 באפריל 1919 - א' באייר ה'תש"ן, 26 באפריל 1990) רב, פוסק הלכה, דיין בבית הדין הרבני בקזבלנקה, אב"ד בעיר חיפה, וחבר בית הדין הגדול בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בכפר אלמנצוריה שבעמק דרעא במרוקו לחכם מאיר ומסעודה. מצד אמו הוא משתייך למשפחת אביטן, והוא קרוי על שם סבו, הרב יצחק אביטן.
בשנת 1936 נשלח ללמוד תורה בעיר מקנס, שם למד בישיבתו של הרב ידידיה טולדנו. כמו כן הוא ינק הרבה תורה ממורו הרב מאיר טולדנו.
בשנת 1940 הוסמך לשוחט ובודק על ידי הרב יהושע ברדוגו. באותה שנה חזר לכפר הולדתו וכיהן כרב הקהילה תחת אביו, במשך שמונה שנים. בתקופה זו למד עם הרב שמעון דיין, שלאחר פטירתו סייע להוציא את ספר תשובותיו 'זהב שבא'.
בשנת 1941 נשא לאשה את עיישה ממשפחת ריווח. לאחר שהתחתן התמנה על ידי הרב משה זריהן לתפקיד מסדר הגיטין של כל מחוז דרעא, ומפקח ראשי לכל מסדרי הנישואין וסופרי בית הדין במחוז.
בין השנים 1948–1953 לימד תורה בישיבת אוצר התורה בקזבלנקה.
בשנת 1954 הוסמך לדיינות על ידי הרב שאול אבן דנאן – רבה הראשי של יהדות מרוקו, והתמנה לכהן כדיין באגדיר למשך כחצי שנה.
אחר שסיים את תפקידו באגדיר, זומן לכהן כדיין בבית הדין המרכזי בקזבלנקה. בתפקיד זה ישב עם הרב שלום משאש – הראב"ד, הרב משה מלכה – סגן הראב"ד, הרב חיים רפאל שושנה והרב רחמים בן עמארה. תפקידו העיקרי בבית הדין היה סידור הגיטין.
ב-21 באוגוסט 1967 (ט"ו באב ה'תשכ"ז) עלה לארץ ישראל, ועבר מבחנים מחודשים בהכשרת דיינים על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל. במבחן זה, הרב חזן ציטט מילה במילה את לשונו של הבית יוסף ועורר את חשדם של בוחניו שאילצו אותו לעבור בחינה נוספת בעל פה. על מסמך הסמכתו חתומים הרב יוסף שלום אלישיב והרב קרליץ שכתבו :”"נבחן על ידינו בכתב ובעל פה ולשון השולחן ערוך ומפרשיו בהלכות אלו שגורים על לשונו"”.
כמו כן הסמיכוהו בכתב הרב יצחק נסים והרב איסר יהודה אונטרמן.
בשנת 1969 התמנה הרב יצחק לדיין בבית הדין בחיפה עד לשנת 1988 וקבע את מגוריו בקריית שמואל. בשנת 1980 ייסד שם את כולל "בית יוסף".
בשנת 1988 הצטרף לבית הדין הגדול בירושלים עד לפרישתו שהייתה כחודש ימים לפני פטירתו.
הלך לעולמו ב-26 באפריל 1990 (א' באייר ה'תש"ן).
חיים אישיים
בנו הוא הרב שמואל חזן – דיין בבית הדין הרבני, חבר ועדת בחינות להסמכה של הרבנות הראשית לישראל וחתנו ראש כולל והרב משה אלחרר.
ספריו
- יחוה דעת – ג' כרכים, שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
- ריח הגט – הלכות גיטין.
- חכמת יצחק – כללים לכתיבת השמות בגט, סדר הגט ונוסחו.
- באר לחי
- ליצחק ריח – פירושים על התורה.
- לרוץ אורח
- כה לחי – פירוש על הגדה של פסח
- הרב חזן גם ערך את הספר זהב שבא של הרב שמעון דיין לאחר פטירתו.
לקריאה נוספת
- יצחק חזן, יחוה דעת, חלק א', ירושלים, תשס"ח (הקדמת המחבר עמ' 15).
- שמעון וענונו, ארזי הלבנון, ירושלים, 2006. עמ'1292-1291.
קישורים חיצוניים
- הרב יצחק חזן באתר "החכם יומי".
רבני מרוקו | ||
---|---|---|
רבני אסואירה | רבי אברהם רפאל קורייאט • רבי חיים פינטו (מרוקו) • רבי אהרן בן חסין • רבי משה ויזגאן | |
רבני דבדו | רבי שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר) • רבי שלמה הכהן צבאן • רבי דוד הכהן סקלי • רבי אברהם בן סוסאן • רבי אברהם הכהן צבאן • רבי שמואל מרציאנו | |
רבני מקנס | רבי יעקב טולידאנו (מהרי"ט) • חיים טולידאנו • רבי משה טולידאנו • רבי יקותיאל בירדוגו • רבי יעקב בירדוגו (השופריה דיעקב) • רבי רפאל בירדוגו • רבי פתחיה מרדכי בירדוגו • רבי מימון בירדוגו • רבי יוסף בירדוגו (מקנס) • רבי יהודה טולידאנו • רבי יהושע בירדוגו • רבי יעקב טולידאנו (בן יוסף) • רבי שמואל עמאר • רבי יעקב טולידאנו (קהלת יעקב) • רבי רפאל ברוך טולידאנו • ברוך אברהם טולידאנו • רבי יוסף משאש | |
רבני מרקש | רבי יצחק דלויה • רבי יצחק קורייאט (הראשון) • רבי יצחק דלויה (המאה ה-17) • רבי שלמה עמאר (מרקש) • רבי אברהם אזולאי (מרקש) • רבי יוסף אוסעדון • רבי דוד בן מאמאן • רבי יעקב פינטו • רבי אברהם קורקוס • רבי יצחק חרוש • רבי אברהם פינטו • רבי שלמה אסבאג • רבי מוסא בן דוד וחיון • רבי משה אסבאג • רבי אברהם פינטו (הקטן) • רבי משה רוזיליו (הראשון) • רבי דוד חיים צבאח • רבי רפאל מסעוד אבן מוחא • רבי אלעזר חזן • רבי יעקב בטאן • רבי שלמה אסבאג (השני) • רבי מרדכי הצרפתי • רבי רפאל יוסף חרוש • רבי שלמה אבן חיים • דוד שלוש • רבי יעקב דהאן • רבי יעקב נחמני • רבי אלעזר הלוי • רבי אברהם אביטבול • רבי מכלוף אבוחצירא • רבי יהושע מאמאן | |
רבני פאס | רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי אברהם אדרוטיל • רבי שלמה אבן מלך • יוסף אלמושנינו • רבי אהרן אבן חיים • רבי שאול שמואל סירירו • רבי וידאל הצרפתי (הצוף דבש) • רבי וידאל הצרפתי (השלישי) • רבי אליהו הצרפתי • רבי יצחק הצרפתי השני (פאס) • רבי יהודה בן עטר • רבי יעקב אבן צור • רבי שמואל אבן אלבאז • רבי רפאל אבן צור • רבי ידידיה מונסוניגו • רבי יצחק אבן דנאן • יוסף בן נאיים • רבי חיים דוד סירירו | |
רבני צפרו | רבי שאול ישועה אביטבול • רבי עמור אביטבול • רבי אבא אלבז • רבי יהודה אלבז • רבי רפאל משה אלבאז • רבי עמרם אלבז • רבי דוד עובדיה | |
רבני קזבלנקה | רבי משה מאיר חי אליקים • רבי שלום משאש • רבי משה מלכה • רבי מסעוד בן שבת • רבי יצחק חזן | |
רבני רבאט וסלא | רבי שמואל די אבילה • רבי אליעזר די אבילה • רבי חיים בן עטר (הראשון) • רבי רבי חיים בן עטר • רבי יוסף בירדוגו (רבאט) • רבי רפאל אנקווה • רבי חיים יקותיאל בירדוגו • רבי דוד צבאח • רבי מיכאל יששכר אנקווה • רבי שאול אבן דנאן • רבי מימון אוחיון | |
רבני מחוז תאפילאלת | רבי מסעוד אבוחצירא • רבי יעקב אבוחצירא • רבי דוד אבוחצירא • רבי משה תורג'מן • רבי יעקב תורג'מן | |
רבני תטואן | רבי חסדאי אלמושנינו • רבי יעקב אבן מלכא • רבי אפרים מונסונייגו • רבי יצחק קורייאט (השני) • רבי יצחק בן וואליד • רבי שמואל נהון • רבי יעקב כלפון • רבי יהודה ליאון כלפון | |
רבנים נוספים | רבי כליפא בן מלכא • רבי יחייה בן הראש (קניטרא) • רבי רפאל הצרפתי • רבי אברהם דוד ריווח |