הרב יעקב אריה אלתר
 | |||||
| לידה |
18 במאי 1939 (גיל: 85) כ"ט באייר ה'תרצ"ט לודז', פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עלייה | ת"ש | ||||
| למד ב | ישיבת שפת אמת | ||||
| מקום מגורים | בני ברק, ירושלים | ||||
| בת זוג | שושנה (וייץ) | ||||
| אב | רבי שמחה בונים אלתר | ||||
| אם | יוטא הענא (לבית אלתר) | ||||
| |||||
הרב יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996). חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדות חייו
נולד בלודז' שבפולין לרבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וליוטא הענא, בת רבי נחמיה אלתר, אחי סבו, ונקרא על שם סבו רבי יעקב אריה מראדזימין, אמו נכדת רבי מנחם מנדל מקוצק[1]. בשנת ה'ת"ש עלה עם אביו וסבו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת, שם היה חבר בקבוצת ה"ברוינריסטים".[2] כאשר שהה אביו רבי שמחה בונים אלתר בשנת ה'תש"ט בקארלסבאד לימדו פרקי משנה הרב יחזקאל גרובנר, מפליטי השואה, לימים רב בדטרויט שבארצות הברית. בחודש כסלו ה'תש"ט הגיע הלב שמחה עם משפחתו לאנטוורפן, ובגין ילדיו בחר להתגורר סמוך למרכזי החינוך התורתי 'יסודי התורה' ו'בית יעקב' ושם למדו בנו ובתו.[3] בתקופה זו למד שם עם רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול.
בתחילת חודש אלול ה'תש"ט 1949 הפליג עם אביו חזרה לארץ ישראל.[4] בכ"א בכסלו ה'תש"ך נישא הרב אלתר לרבנית שושנה, בת הרב מנחם וייץ, ר"מ בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב. למד בכולל בית תלמוד להוראה בבני ברק ובהמשך בשטיבל ברחוב רש"י, ועשה שימוש אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקא[דרוש מקור].
הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012)[5]. עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה בנדל"ן. בין היתר, הוא אחד מבעלי הקרקעות הגדולים ביישוב ארסוף. למרות עושרו הוא התגורר בדירה בבניין מגורים רגיל ברחוב רשב"ם שבשיכון חזון איש בבני ברק. בשנת ה'תשע"ב עבר להתגורר בדירה הממוקמת בבניין בית המדרש של החסידות ברחוב ירמיהו בירושלים.
פעילות ציבורית
בצעירותו התפלל הרב אלתר בשטיבל ברחוב שד"ל. בהמשך פתח עם חבריו הקרובים שטיבל ברחוב רש"י בבני ברק לימות השבוע[6], ובשבתות התקיים השטיבל בבית תלמוד להוראה ברחוב הרב מלצר. גם לאחר התמנותו לאדמו"ר המשיך להתפלל שם בשבתות בהן שהה בבני ברק. בתקופה זו קבלת הקהל ובריתות היו נערכים בשטיבל ברחוב משה יוסף. פעילות זו נמשכה עד לשנת ה'תשע"ב שעבר להתגורר בירושלים.
עוד בצעירותו הועידו והדריכו האדמו"ר הבית ישראל מגור להיות ממשיך השושלת[1]. כבר בחיי אביו, רבי שמחה בונים, היה הרב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים-חרדית, ומשנחלש אביו בחודש אלול ה'תשמ"ה הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי פנחס מנחם אלתר.[7] הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך להחרמת חסידות חב"ד ליובאוויטש, שהביא לתמיכתה של חסידות חב"ד באגודת ישראל בהבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת ה'תשמ"ט ולהקמתה של תנועת דגל התורה.
עם פטירת אביו בחודש תמוז ה'תשנ"ב, לאחר ויתורים הדדיים על התפקיד למרות צוואתו של אביו שהוא ימשיך את דרכו [8], הועברה ההנהגה לדודו רבי פנחס מנחם אלתר[9]. לאחר פטירת דודו בחודש אדר ה'תשנ"ו מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי[10] על פי התחייבות שכתב רבי פנחס מנחם אלתר בימי ה"שבעה" של רבי שמחה בונים אלתר.
הרב אלתר הוא ממובילי ומנהיגי תנועת אגודת ישראל. בצוותא עם דגל התורה הליטאית מרכיבות שתי המפלגות את סיעת יהדות התורה והשבת בכנסת. את עיסוקו בפוליטיקה הוא רואה כשליחות, אשר דרכה מרבים כבוד שמים ושומרים על אופיה היהודי של מדינת ישראל. בעבר באופן מסורתי היה מוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה בבחירות לכנסת (ובאופן חריג בתחילת הנהגתו יצג מאיר פרוש את גור במקום הראשון.) ובראשות הסיעה בכנסת של יהדות התורה, עד לכנסת השש עשרה, שבה מונה נציג חסידות בעלז לעמוד בראשות הסיעה ולכנסת העשרים וארבע בה הוצב משה גפני בראשות הרשימה. נציגו הפוליטי הבולט של האדמו"ר מגור, החל מהכנסת החמש עשרה ועד לפרישתו ביוני 2022 הוא ח"כ יעקב ליצמן. לקראת הכנסת העשרים וחמש התמנה לעמוד בראש סיעת יהדות התורה מטעם הסיעה המרכזית באגודת ישראל הרב יצחק גולדקנופף המשמש כחזן בתפילות השבתות ימים טובים וימים הנוראים בחסידות גור ומשמש גם כמזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת והיה חבר מועצת עיריית ירושלים ומנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של בית יעקב ובית פתחיה.
הרב אלתר יחד עם רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן הקימו את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו לארצות הברית ולאירופה להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "החינוך העצמאי" ורשת "שובו", בשנים ה'תשנ"ח,[11] ה'תשס"ו ו-ה'תשס"ז,[12] וכן לחיזוק ועידוד הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ודגל התורה. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם סיעת שלומי אמונים. באלול תשע"ו הופיע הרב שטיינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום.[13] שבועיים לאחר מכן נפגש הרב אלתר עם הרב שטיינמן, הרב אלתר ביקש שהפגישה תיערך ללא תמונות, ללא מכשירי הקלטה ולאפשר פגישה אישית בינו לבין הרב שטיינמן - ללא הנוכחים.[14]
הרב אלתר עמד בקשרי ידידות עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, פעמיים טס לארצות הברית ונפגש עם הרבי לשיחה אישית ממושכת בנושאים תורניים ועסקנות ציבורית, הרבי מחב"ד התייחס אליו בהערכה חריגה.[15][16][17]
בשנת ה'תשמ"ה, כאשר התאפשר ליהודים להגיע לפולין, יצא בראש משלחת לטפל ולשקם ציוני אדמו"רים שנחרבו במלחמה.[18]
בשנת ה'תשנ"ט 1999 היה היוזם של ההפגנה הגדולה ביותר כנגד בית המשפט העליון בנושאי דת ומדינה.
בבחירות המוניציפליות בנובמבר 2008 תמך בניר ברקת לראשות העיר ירושלים ולא במועמד החרדי מאיר פרוש[19]. בבחירות 2018 תמך ביוסי דייטש בסיבוב הראשון, ובסיבוב השני בו התמודדו משה ליאון ועופר ברקוביץ, ניתן חופש הצבעה בחסידות.
דרכו בהנהגת חסידות גור
האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר נמנע בקיצוניות מכל גינונים חיצוניים הנהוגים בחסידיות, אין לו מקל וגולת כסף, ולא עטרה לטלית כפי שהיה נהוג אצל האדמו"רים בגור.[1] הרב אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי שבת, למעט מקרים חריגים[20]. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.
בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל שינויים בדרך הלימוד ובפעילות מוסדות החינוך בחסידות, ובהם: שינוי שיטת הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות ולימוד גמרא ורש"י בלבד ללא ראשונים כלל (כולל תוספות), מהלך שבהמשך התפתח ללימוד גמרא בשיטה הנקראת בחסידות בשם 'מזומנים', לידיעת הש"ס בעל פה.[21] לימוד ההלכה, בעיקר בספר משנה ברורה, שכל בחור מחויב ללמוד מינימום שעה מדי יום. ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים. הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת. צימצום משמעותי של חופשת בין הזמנים לכשבוע בלבד. הארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א, הקמת רשת מתיבתות לבחורים לאחר סיום התלמוד תורה, העברת הבחורים מגיל 20 בערך ומעלה לישיבות מיוחדות עבורם. פתיחת רשת כוללים 'חדוותא' ו'חבבין' לאברכים שעובדים כל היום המונה מעל 1,600 לומדים.[22][23] נכון ל-2023 יש 29 ישיבות תחת הנהגתו.
הוא נוהג זהירות מופלגת בכל הקשור לחיי אדם,[24] בשל כך הוא אוסר על חסידיו להתגורר מעבר לקו הירוק, ואף הורה לחסידיו הגרים בחיפה לעזוב את העיר בשל זיהום האוויר במפרץ חיפה.
האדמו"ר מגור מתנגד לשימוש בטלפונים חכמים בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש בטלפונים כשרים,[25] חסידיו הזקוקים לסמארטפון משתמשים במכשיר עם סינון ייחודי של חסידות גור על ידי חברת דלתא מובייל.[26]
בתקופת הנהגתו התפצלה החסידות ופלג ממנה פרש בראשות בן דודו הרב שאול אלתר והקים את קהילת פני מנחם.
משפחתו
הרב אלתר נשוי לרבנית שושנה,[27] לזוג תשעה ילדים:
- הרב אברהם מרדכי, חתן אהרן נח יוסקביץ' נכד ה"אמרי אמת", עומד בראש ארגון ״כל בניך״ שמאגד את ילדי החסידות.
- אסתר, נשואה לרב אברהם העניך זילברשטיין, ראש כולל חסידי גור בפתח תקווה, בן רבי מאיר זילברשטיין שכיהן כרב חסידות גור בירושלים ובבית שמש.
- הרב נחמיה, מתגורר באשדוד, חתנו של הרב צבי קופרברג. עומד בראשות ישיבה קטנה "האחים חנצ'ינסקי" בעיר. חבר הנהלת המרכז העולמי של חסידי גור בירושלים.
- רותי, נשואה לרב אברהם שמואל ראנד מקרית הרי"מ לוין בתל אביב לשעבר משגיח ור״מ בישיבת גור בקרית הרצוג בני ברק.
- חוה, נשואה לרב חיים יהושע שארר, נכדו של הרב גדליה שור. ראש ישיבה גבוהה חידושי הרי"ם בבני ברק.
- רבקה רחל, נשואה לרב שמעון רוטשטיין ראש כולל למצוינים בבני ברק, בנו של הרב נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה. עורך את מאמרי תורתו של חמיו.
- הרב ישראל מנחם, חתנו של הרב עזריאל מאיר איגר בנו של רבי אברהם, האדמו"ר מלובלין, וראש ישיבת בית נחמיה בבני ברק. ראש מכון "פאר מקדושים" לההדרת ספרי חסידות. וחבר הנהלת קופת הצדקה 'עזר נישואין' של חסידי גור. ראש קהילת גור בבית שמש.
- הרב שלמה צבי, חתנו של הרב אברהם משה קליינהנדלר. ראש הכוללים בחסידות גור ועומד בראשות ארגון 'תורתו' לעידוד שינון התלמוד בין אברכי חסידות גור. בשנת ה'תשע"ד הקים ארגון למען יתומי ואלמנות החסידות.
- הרב דוד, ראש ישיבה גבוהה שפת אמת.
קישורים חיצוניים
- עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה: כ"ק האדמו"ר מגור בהקפות שניות • תיעוד נדיר, באתר JDN
אלי ביתאן, המושך בחוטים: האדמו"ר שפתח במשבר ממשלת הימין, בעיתון מקור ראשון, 12 במרץ 2018- חגי עמית, 100 המשפיעים 2018 | יעקב אריה אלתר; יעקב ליצמן, באתר TheMarker
- דני זקן, מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי, באתר גלובס, 19 במאי 2019
- חן ארצי סרור, פוסק, נקודה, באתר "ידיעות אחרונות", 30 במאי 2019
יעקב אריה בן שמחה בונם אלתר (1939-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 הרב ד"ר יצחק אלפסי, בנים וצאצאים, הרבי מקוצק, מהדורה שניה, מוסד הרב קוק, עמ' 157
- ^ חלק מהישיבה שעמד בראשות הרב ישראל דוד רוסט
- ^ מתוך מכתב הלב שמחה להרב גובנר ח' באדר תש"ט, אור זרוע לצדיק, חלק שני עמודים תקפא - תקצא: לבם של ישראל, חלק ראשון עמ' רמא
- ^ אוצר הגנוז, תמוז ה'תשפ"ג עמוד כז
- ^ לי-אור אברבך, "שווי חצרו של הרב העשיר בישראל, פנחס אבוחצירא - 1.3 מיליארד שקל", באתר גלובס, 10 ביוני 2012
- ^ בשטיבל זה היה מקום לימודו העיקרי ובו שהה במשך רוב שעות היום
- ^ תולדות החסידות בארץ ישראל, חלק א'[דרושה הבהרה].
- ^ עיתון דבר על פטירת הלב שמחה https://ranaz.co.il/articles/article3694_19920709.asp
- ^ המאור, גיליון מס' 5 בכרך מס' 45, עמ' 37
יאיר שפירא, החצר, הפעם במציאות, מקור ראשון, 29 באפריל 2005
ועיין ערך רבי פנחס מנחם אלתר - ^ בחסידות גור מציינים את הילולת הפני מנחם, באתר כיכר השבת
- ^ שחר אילן, רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2001
- ^ יאיר אטינגר, הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה, באתר הארץ, 30 באפריל 2007
- ^ ישראל כהן, חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור, באתר כיכר השבת, 13 בספטמבר 2016
- ^ ישראל כהן, תחת מעטה חשאיות: הרבי מגור נפגש .., באתר כיכר השבת, 2016-09-21
- ^ שיח שרפי קודש, יום ה' כ"ד אייר התשל"ז
- ^ הביקור האחרון, ו' אדר שני תשמ"ט
- ^ חב"ד אינפו, ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי, באתר חב"ד אינפו, 2016-03-21
- ^ אור זרוע לצדיק חלק א, עמוד ר"ו: אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד תק"ה
- ^ דני זקן, הכירו את האדמו"ר מגור, באתר גלובס, 28.05.2019
- ^ דיגיטל 14, באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה | תיעוד, באתר עכשיו 14, 14 ביוני 2022
- ^ שיטת הלימוד הייחודית של גור: "מזומנים", באתר ערוץ 7, 2022-06-28
- ^ היסטוריה בגור: אלפי אברכים עובדים התכנסו למבחן פומבי, באתר JDN
- ^ 'בעלי בתים' שהפכו לגאונים. צפו במעמד המרהיב שהתקיים בבית המדרש גור, באתר ashdods.co.il
- ^ שלמה שמיר, אם היו שואלים את האדמו"ר מגור מי צודק, תשובתו הייתה: גמזו, באתר מעריב אונליין, 25 באוגוסט 2020
- ^ שמוליק ינאי, מירס תשווק "סלולרי כשר" לחרדים: בלי אינטרנט, משיבון ו-SMS, באתר הארץ, 2 במרץ 2005
- ^ שאול כהנא, חסידות גור מציגה: הרובוט שירגל אחרי הודעות הוואטסאפ, באתר כיכר השבת, 11 ביוני 2020
- ^ יקי אדמקר, הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות, באתר וואלה!, 29 במאי 2019
| אדמו"רי גור | |
|---|---|
|
37406453יעקב אריה אלתר