רבי נחמיה אלתר
 | |
| לידה | ח' באב תרל"ה |
|---|---|
| פטירה | כ"ב בתמוז תש"ב (בגיל 66) |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת שפת אמת |
| בת זוג | אסתר גליקא (מורגנשטרן) |
| אב | רבי יהודה אריה לייב |
| אם | יוכבד רבקה (לבית קמינר) |
| חותן | רבי צבי הירש מורגנשטרן |
הרב נחמיה אלתר (ח' באב תרל"ה[1] - כ"ב בתמוז תש"ב) היה בנו השלישי של האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, אחיו של האדמו"ר השלישי מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה'אמרי אמת' וחותנו של אחיינו, האדמו"ר החמישי מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה'לב שמחה'. כיהן כראש ישיבת שפת אמת בירושלים.
תולדותיו
נולד לרבי יהודה אריה לייב וליוכבד רבקה[2]. בגיל 15 נישא לאסתר גליקא, בתו של רבי צבי הירש מורגנשטרן האדמו"ר מלומאז'[3], חמותו הייתה בתו של רבי שלמה מראדזימין. לאחר חתונתו התגורר מספר שנים אצל סב אשתו, רבי שלמה, ולאחר מכן חזר לגור.
במלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה ולאחר סיומה[4] עלה לארץ ישראל, התגורר בצפת ולאחר מכן בירושלים שם כיהן כמנהיג לחסידי גור. בשנת תרפ"ה הקים אחיו ה"אמרי אמת" את ישיבת שפת אמת ומינה את אחיו רבי נחמיה לכהן כראש הישיבה. בשנת תרפ"ט חזר לפולין על מנת לטפל במחלתה של אשתו. תחילה התיישב באוטבוצק ולאחר מכן בלודז', שם מונה למו"צ וחבר ועד הרבנים של הקהילה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה נפש בעיירה וישנובה-גורא הסמוכה ללודז', משם נמלט יחד עם יהודים רבים לפולין התיכונה. בהגיעו ללוביטש הסמוכה לוורשה תפסום הנאצים. הנאצים החלו לגזוז את זקנם של היהודים כשהגיעו אליו על מנת לגזוז את זקנו הזדעק ובאורח פלא הניחו לו. רבי נחמיה חזר ללודז' ושהה בה כשנה וחצי, עד שהוברח על ידי חסידי גור לוורשה, שם סברו כי מצבו יוטב, אך לאחר תקופה קצרה נפטר. הוא הובא לקבר ישראל בבית הקברות היהודי בוורשה באוהל סבו האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין.
בהיותו בגטו ורשה שמח בכל המאורעות ולא התלונן. כשהגיע לידי משפחתו מעט לחם אמר לשומרו לשבת. זמן מועט לפני פטירתו הכריז: "אם אי אפשר להשיג ישועה לכלל ישראל, בשביל מה כל זאת".
בשנת תשמ"ג נדפסו שרידים מחידושי תורתו בספר חידושי רבי נחמיה. בתשפ"ב נדפס שוב עם הוספות[5].
ילדיו
כל צאצאיו נספו בשואה מלבד בתו יוטע הענא.
- הרב שלמה - חתן הרב בנימין פינקוסביץ' מוורשה
- הרב יהודה אריה לייב - חתן הרב אברהם יעקב יוסקוביץ'
- הרב יצחק מנחם מנדל (תמוז תרס"ח - ת"ש) - התגורר בוורשה. חתן רבי מאיר יוסקוביץ' מלודז'
- יוטע הענא (תרנ"ח - כ"א בתמוז תשמ"ב) - אשת בן דודה רבי שמחה בונים אלתר.
- בנם, רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור.
- פייגא (נולדה תר"ס) - אשת בן דודה הרב יואל אלתר, בן רבי משה בצלאל אלתר
- יוכבד רבקה - אשת הרב יהודה כץ
- הדס - אשת הרב אברהם מרדכי סילמן, מו"צ בלודז'
- שרה טויבא - אשת הרב שמואל יהודה ציטרין
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, קובץ בית יעקב, שנה ו' קובץ ה', באתר היברובוקס.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ה, בני ברק, תשמ"ח, עמ' מח-ע.
- תמונתו בראש גולת אריאל, אברהם מרדכי סגל, ירושלים תש"נ, עמ' קצג
קישורים חיצוניים
- ל. פיינגולד, מגיא ההריגה, הצופה, 18 בנובמבר 1945
הערות שוליים
- ^ לפי מקור אחר (?): תרל"ד.
- ^ סמוך לפטירת אחיו הילד ישראל ולכן ניתן לו השם נחמיה מלשון נחמה.
- ^ נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק שהיה רבו של מקים חסידות גור רבי יצחק מאיר אלתר
- ^ הערך נכתב לפי הביוגרפיה של סורסקי. באתר יד ושם מובאים תאריכים שונים, ראו בקובץ PDF), עלייתו לישראל בשנת תרפ"ה, חזרתו לפולין בשנת תרצ"א.
- ^ חידושי תורה ממנו נדפסו גם בקובץ שמחת תורה תשפ"א. מכתב ממנו נדפס בקובץ שמחת תורה תשפ"ב.
