קופת צדקה
המושג קופת צדקה מתייחס לכלי קיבול שמיועד לאגור מטבעות צדקה.
קופת צדקה נחשבת לתשמיש קדושה בהיותה הכלי לקיום מצוות צדקה.
רקע
איסוף המטבעות לצדקה בכלים החל במהלך בניית המשכן כאשר נצטוו ישראל לתת מחצית השקל לגולגולת, אשר ככל הנראה נאספו בתיבה גדולה. בזמן בית המקדש אנו מוצאים בפירוש שמטבעות מחצית השקל ושאר תרומות הלשכה נאספו בתיבות שונות.
באופן כללי המושג קופת צדקה מסמל את הדרך בה גבאי הצדקה שהוסמכו על ידי נציגי הציבור, מימשו את האחריות ההדדית של כל תושבי העיר או הקהילה לפרנס את העניים.
'קופה של ציבור' מתפרשת גם כ'קרן ממונית' שנועדה לקיים את הציווי "עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ", החיוב על נאמני הציבור לכלכל את עניי העיר ע"י יצירת קרן ואיסוף תרומות למענה.
קופת הצדקה כצורת איסוף כספים המונית
תמיכת יהודי התפוצות ביישוב היהודי בארץ ביקשה לבטא את זיקת עם ישראל לארצו. באותה תקופה, עלו לארץ ישראל קבוצות עולים ממזרח אירופה – החסידים והפרושים (תלמידי הגר"א). לעליות אלו הייתה השפעה רבה על הקשר בין יהודי מזרח אירופה ליישוב היהודי בארץ. העולים לא נטמעו בקרב התושבים הוותיקים, אלא ניהלו במידה רבה את חייהם כשלוחה חברתית ותרבותית של הקהילות שמהן יצאו. נוכח פעילות ההתרמה המוגברת למען תושביה החדשים של הארץ הופיעה במזרח אירופה הפושקע (מלה פולנית ,puszko, שהתאזרחה ביידיש ומשמעה 'קופת צדקה ביתית'). ארגוני צדקה הפיצו את הקופות בבתים, ומדי פעם הגיעו נציגיהם לרוקנן. כך יכלה קבוצה קטנה של פעילים להגיע למספר רב של תורמים. ואכן, תופעת הקופה הביתית הלכה והתפשטה ובתחילת המאה ה-20 היו ברוסיה בלבד יותר מרבע מיליון קופות צדקה ביתיות, שצברו כסף למען היישוב היהודי בארץ-ישראל.
שמות ואטימולוגיה
שופר - במשנה מוזכרת קופת הצדקה כשופר, לפי פירוש הברטנורא, תיבות הצדקה היו רחבות למטה ומצטמצמות ועולות עד כדי פתח צר להכנסת מטבע, שלא יוכלו לגנוב מתוך התיבה.
תיבה/ארון - וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִיָּמִין בְּבוֹא־אִישׁ בֵּית ה' וְנָתְנוּ־שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת־כָּל־הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית־ה':
כיס של צדקה - בתקופת הבית ומשך כל הדורות השתמשו בכיס בד להחזקת מטבעות, כך גם נקראה שקית הבד של הצדקה.
קופה - במובן הפשטני, זו הקופסא שאוצרת את מטבעות הצדקה.
פושקע - ביידיש, פירושה קופסא. יש שיאמרו 'צדקה פושקע' אך השימוש במילה פושקע בייחס לקופת צדקה כל כך נפוץ, שהוטבעה המילה 'פושקע' בפני עצמה.
מבנה
במשנה מוזכרות השופרות ככלי לאיסוף מטבעות מחצית השקל, ר"ע מברטנורא מפרש את צורת הקופה
ר"ע מברטנורה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת. תֵּבוֹת צָרוֹת מִלְּמַעְלָה וּרְחָבוֹת מִלְּמַטָּה עֲקֻמּוֹת כְּעֵין שׁוֹפָר, מִפְּנֵי הָרַמָּאִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַכְנִיס יָדָן לְתוֹכָן לְהַרְאוֹת עַצְמָן כְּאִלּוּ נוֹתְנִין לְתוֹכָן, וְנוֹטְלִין מִתּוֹכָן.
אמנות ויודאיקה
כמו בשאר תשמישי קדושה התפתח עיסוק נרחב ביצירות אמנות ויודאיקה סביב קופות הצדקה.
קופות נבנו מכל חומר הקיים בעולמינו: עץ, אבן, כסף, זהב ונחושת. עיטורים ועיצובים ייחודיים נתנו ביטוי להערכה הרבה בקרב עם ישראל למצוות הצדקה.
קופות נדירות ועתיקות נשתמרו מתקופות שונות ונמצאים באוספים ובמוזיאונים ליהדות ותשמישי קדושה.
קופות בימינו
קופות עירוניות וקהילתיות
כיום בכל עיר וקהילה קיימת קרן צדקה המסייעת לעניי ונצרכי העיר.
בין הקופות המוכרות והגדולות: קופת העיר, וועד הרבנים לענייני צדקה, שאף ייזמו הנחת קופות צדקה בתחנות אוטובוס, על המדרכות ובדלפקי התשלום של חנויות.
בבתי כנסת
בכל בית כנסת מצויים קופות הקבועות בכותל בית הכנסת, נוהג זה כבר קיים מאות שנים ואף נמצאו מצבורי מטבעות בחפירות ארכיאולוגיות של בתי כנסת ברחבי הארץ, כעדות לקופת צדקה הקבועה בבית הכנסת.
בנוסף מצויים קופות ברזל המשמשת את הגבאים להסתובב לפני או בשעת התפילה ולאסוף מטבעות לצדקה.
קופות צדקה ביתיות
בהרבה בתים בישראל יש כיום מספר קופות צדקה, בדרך כלל של ארגונים מקומיים, דוגמת: ישיבה, בית כנסת, כולל, הכנסת כלה ועוד.
קופות צדקה דיגיטליות
עם התקדמות הטכנולוגיה בעולם ושימוש באמצעים חדישים לתקשורת וסליקה, ניתן כיום לנהל קופת צדקה ענפה ומורכבת בטאבלט פשוט הקבוע בכניסה לבית הכנסת.
שני המערכות המצויות הינן 'קהילות' ו'נדרים פלוס', בהם ניתן לשלם באשראי, מכל מכשיר בעולם לכל קופה בעולם. המערכת מאפשרת בחירת תרומה לתחום מסויים, להפוך את התרומה להוראת קבע ואף להפעיל את מערכת החשמל על ידי מונה על בסיס תשלום של התורמים.