אדני השדה
אַדְנֵי הַשָּׂדֶה הוא יצור הנזכר לראשונה במשנה במסכת כלאיים,[1] כיצור שנחלקו התנאים האם הוא נחשב בהגדרתו ההלכתית כחיה או כאדם, לעניין טומאת מת. לדעת תנא קמא דינו כחיה והוא אינו מטמא טומאת מת (אלא טומאת נבלה כבעלי חיים) ולדעת רבי יוסי דינו כאדם וגופתו מטמאת בטומאת מת.
רש"י מזהה את אדני השדה עם הפסוק באיוב "כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ".[2]
דעות רבות ושונות נאמרו בשאלה מהו אותו יצור.
אטימולוגיה
בספר כפתור ופרח מבאר כי יש לראות את המילה "אדני" כזהה למילה "אַדְמֵי" (בחילופי מ-נ), כלומר צורת סמיכות בלשון רבים של המילה אדם. לדעתו, "אדני השדה" שקול למעשה ל"אנשי השדה".[3]
זיהוי אדני השדה
בעל ספר החינוך, וכן רבי שמשון משאנץ בפירושו למשנה בשם "הר' מאיר ברבי קלונימוס מאשפירא", הסבירו יצור זה כיצור, הנראה כאדם, אך מחובר לקרקע בחבל טבור היוצא מטבורו. לפי פרשנות זו, חיתוך חבל הטבור של אדני השדה גורם מיידית למותו. פירוש זה מסתמך על פרשנות התלמוד הירושלמי למשנה זו: "אדני השדה [...]: בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה איפסק טיבורייה לא חיי" (תרגום חופשי: אדם השדה הוא, וניזון מטבורו, אם ייחתך טבורו, ימות).
לדעת ספר החינוך בשם "ספר מן הגאונים", החיה ששמה 'ידוע', הכוונה ל'אדני השדה', שממנה לוקח ה'ידעוני' עצם, "ואותו העצם מדבר על ידי כשפיו".[4]
בספר "הערוך" לערך "אדן": "חיה דומה לבני אדם". פירוש נוסף שהוא מביא לערך זה: "בני אדם הגדלים ביערים".[5]
.jpg)
הרמב"ם בפירוש המשנה מסביר "אלנאנס בלשון ערב" והוא בעל חיים הדומה לאדם: "ואומרים המספרים חדושי העולם שהוא מדבר דברים רבים שאינם מובנים ודבורו דומה לדבור אדם".
הרב ישראל ליפשיץ בפירושו תפארת ישראל על המשנה, מפרש שהוא הקוף אורנגאוטן ולדבריו קוף זה יש אפשרות ללמדו ללבוש בגדים כבני אדם לחטוב עצים ולשאוב מים ולהסב על השלחן בסכין ומזלג.[6]
במחקר
מרדכי כסלו סבור כי יש לראות את המילה "אדני" כזהה למילה "אַדְמֵי" (בחילופי מ-נ), כלומר צורת סמיכות בלשון רבים של המילה אדם. לדעתו, "אדני השדה" שקול למעשה ל"אנשי השדה". את המילה "שדה" בצירוף הוא מפרש כמו בצירוף "עולשי שדה" או "חית השדה", במובן של בר, פרא. אם כן, "אדני השדה" הוא למעשה "אנשי הפרא" או אדם-בר.[7] לדעתו, הכוונה לקבוצות שונות של אנשים שלא התפתחו או לעמים שלא פיתחו יכולות קרוא וכתוב ונותרו אנאלפביתיות.
המחלוקת ההלכתית בהגדרתם של אדני השדה
המחלוקת ההלכתית האם אדני השדה הם אדם או חיה נוגעת לארבעה נושאים הלכתיים[8]:
- האם הוא מטמא באוהל כמו אדם (לפי הדעה שגויים מטמאים באוהל) או לא.
- האם הדם שלו אסור באכילה מדאורייתא כמו דם חיה, או מותר כמו דם אדם.
- האם הוא אסור בהנהגה משותפת (של עגלה לדוגמה) עם חיה אחרת, או מותר כמו אדם.
- במקח וממכר: אם אדם מכר את כל החיות שברשותו האם אדני השדה שלו כלולים בזה.
בספרות
הסופר יהודה לייב קצנלסון פרסם סיפור לילדים בשם "בין אדני השדה", תחת שם העט בוקי בן יגלי. וכך תיאר את מפגשו עם יצורים אלו[9]:
"אמנם כן, את אשר לא האמנתי ראו עיני. במבנה גֵוַם ובחזות פניהם בני אדם כמוני הם – אנשי ההר. גם בשמלותיהם ובפַארי ראשם לא נַפלו ממני. אולם בהשפילי את עיני להביט מטה, וארא, הוי אל משגבי! שריר בשר ארוך, שתבנית פתיל משזר תכלת וארגמן לו, יורד מתחת למדיהם ארצה, סרוח כנחש עקלתון על פני הארץ, קצהו האחד מחבר אל טבוריהם (בעיני ראיתי זאת!) וקצהו השני שרש בארץ כצמח ושיח השדה".
לקריאה נוספת
- קונטרס בענין אדני שדה, מודיעין עילית תשע"ז.
קישורים חיצוניים
- בוקי בן יגלי, בין אדני השדה – סיפור לילדים, באתר פרויקט בן-יהודה
- אורן סעיד, אדני השדה, באתר צורה.
- בעילום שם, קונטרס בענין אדני השדה, ח"מ וחש"ד, באתר אוצר החכמה
- קונטרס כיכר לאדן - אדני השדה, באתר אוצר החכמה
- הערך "אדני השדה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת כלאים, פרק ח', משנה ה', (ולגרסה אחרת שם: אבני השדה.)
- ^ רש"י על איוב ה כג
- ^ רבי אשתורי הפרחי, כפתור ופרח
- ^ ספר החינוך, מצווה תקי"ד.
- ^ ספר הערוך, ערך אדן, באתר היברו בוקס
- ^ וכן דעת המלבי"ם ויקרא י"א כ"ז
- ^ מרדכי כסלו, "גיל האדם – ה'תש"ס או", שנה בשנה תשס"א, באתר דעת.
- ^ פירוט מלא ראו בערך 'אדני השדה' באנציקלופדיה תלמודית
- ^ תיאורו לקוח מלשון הרע"ב בפירושו למשנה: אדני השדה - חיה הגדלה בשדות, וכמין חבל גדול יוצא מן הארץ שגדלה בו אותה חיה, ושמה "ידוע", והוא ידעוני הכתוב בתורה, ומחובר בטבורו באותו חבל היוצא מן הארץ, וצורתו צורת אדם בפרצוף וידים ורגלים ואין כל בריה רשאה לקרב אליו כי הוא הורג וטורף כל הקרב אליו. וכשרוצים לצוד אותו מורים בחצים בחבל עד שנפסק וצועק בקול מר ומת מיד, ואליו רמז באיוב "כי עם אבני השדה בריתך".
