בת כהן
בת כהן היא בתו של כהן. כל עוד היא רווקה ושייכת לבית אביה היא רשאית לאכול תרומה וכן חזה ושוק. מאידך, אם היא נואפת עונשה חמור יותר משל בת ישראל: "את אביה היא מחללת באש תשרף".
בת כהן שאינה נשואה לכהן, הצאצאים שלה אינם נחשבים כוהנים, כיוון שהכהונה נקבעת לפי מוצא האב.
בית דין של כהנים הקפיד שכתובת בת כהן בתולה תהיה בסכום לפחות כפול מסכום הכתובה המינימלי של בתולה בת ישראל.
במקרא
בנות הכהנים הראשונות המוזכרות בתורה הן בנותיהם של כהני דת מעמי האזור, המתוארות כנשים חשובות במיוחד. ראשונה נזכרת אסנת, בעת עליית יוסף כמשנה למלך פרעה במצרים: ”ויקרא פרעה שם יוסף צָפְנַת פַּעְנֵחַ ויתן לו את אסנת בת-פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים.” (בראשית, מ"א, מ"ה) כמו כן מובא שמשה התחתן עם צפורה, בת יתרו כהן מדין: ”וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת..וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה.” (שמות, ב', י"ט)
בדברי חז"ל הוכרה תמר (אשת ער) כבת כהן להיותה הבת של שם בן נח, וכך הוסברה כוונתו של בית הדין לגזור עליה מוות בשרפה. אולם, לענייני התורה וההלכה המונח "בת כהן" מתייחס רק לבנות הכהנים בני אהרן.
אכילת קודש
התורה קובעת זכויות וחובות מיוחדות על בת הכהן. ברווקותה התורה מעניקה לה את האפשרות לאכול תרומה מאת שולחן אביה, וכפי הכתוב בתורה; ”כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ” (במדבר, י"ח, י"ט), חזה ושוק של קרבן שלמים[1], לחמי תודה, זרוע בשלה של קרבן איל נזיר, וכן שני לחמיו של קרבן איל נזיר. בדומה לאביה, בת כהן יכולה להאכיל את עבדיה תרומה[2], ומעיקר דין תורה מחלקים לה תרומה ותרומת מעשר וחלה, אלא גזרו החכמים לא לחלוק לה מחשש "כהנת בת ישראל" שתתגרש ויתנו לה מתנות הללו בטעות[3]. בת כהן רשאית לאכול מבכור בהמה טהורה. לגבי מצוות נתינת הזרוע, לחיים וקיבה ישנה מחלוקת תנאים בשאלה האם ניתנות לבת כהן[4][5].
בת כהן שזינתה
התורה מקפידה על צניעותה של בת הכהן יותר מאחרות, ופוסקת כך: ”וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת, אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.” (ויקרא, כ"א, ט') כאשר בת כהן מזנה על בעלה, היא נענשת בעונש חמור יותר מאשר נענשת בת ישראל. העונש מתבטא בכך שהיא נידונית בשרפה במקום בחנק[6]. לפי דעת חכמים עונש השרפה הוא רק בנשואה, אולם לפי דעת רבי שמעון גם נערה המאורסה שזינתה והיא בת כהן, עונשה בשרפה.[7] בנוסף מורידים את אביה מקדושתו ככהן. לכמה דעות, לא מורידים במעשה אלא מונעים מלקדש אותו[8].
ההקפדה שתינשא לכהן
אף שרשאית בת כהן להינשא לחלל לגר וגם לעבד משוחרר, בתלמוד בבלי מובאת דעתו של רבי יוחנן על הקפידה שתינשא בת כהן דווקא לכהן. רבי יוחנן טוען כי נישואי בת כהן לאיש שאינו כהן ואינו תלמיד חכם, עלולים לגרום להשלכות שליליות כלפי הבעל[9]. בתלמוד מסופר שהתנא רבי יהושע נשא בת כהן והתלונן שחלה בעקבות כך. רש"י מסביר שנישואי בת כהן לאיש שאיננו כהן או תלמיד חכם נחשבים כפגם לחשיבות של זרע אהרן[10], וגם אהרן הכהן בעצמו מקפיד על הזלזול בזרעו -ולכן נענשים[11].
בשולחן ערוך הרב מובא שנישואי בת כהן לאיש שאינו כהן אינו נחשב בכלל סעודת מצווה, וזאת מחמת הסברא שאין זיווג כזה עולה יפה[12]. הבן איש חי מזהה את ריח הרע של החלבנה עם הכתוב בגמרא כי נישאוי בת כהן עם זר אינו בכלל סעודת מצווה.[13]
ראיות מתורת הקבלה
רבי יצחק לוריא מבאר את אי-הכשר זיווג כזו על פי הצופן אי"ק בכ"ר. האר"י מסביר שמכיוון שאותיות הנ"ך (אותן אותיות כמילת "כהן") אין להם זיווג בצירוף האלף ביתי של א"ט ב"ח -לכן הנושא בת כהן (זולת כהן) אין הזווג עולה כהכשר[14], והואיל שהמלוי (כותבים את האות במילואו) של אותיות הנ"ך הם אותו האות בעצמו -מסמן שהזווג של בת כהן אל כהן כן עולה יפה[15];
| בצופן אי"ק בכ"ר | ||
|---|---|---|
| א | י | ק |
| ב | כ | ר |
| ג | ל | ש |
| ד | מ | ת |
| ה | נ | ך |
| ו | ס | מ |
| ז | ע | ן |
| ח | פ | ף |
| ט | צ | ץ |
כתובה של ארבע מאות זוז
ערך מורחב – כתובה
במשנה ותלמוד בבלי, מפורסם שבית הדין של כהנים היו מפקחים שיהיה כתוב בכתובה של בת כהן[16] הנישאת (שבמקרה שתתגרש, תקבל) "ארבע מאות זוז דחזי ליכי" (ארבע מאות זוז שראויים ומגיעים לך)[17].
לפי המובא בתלמוד ירושלמי (על פי פרשנות הפני משה), הסכום המופרז נחשב כקנס שמטרתו למנוע חיתון בין אנשי הכהונה ליתר העם. לפיה, בית דין של כהנים גובה גם בנישואין של בת כהן לאיש ישראל וגם בחיתון של כהן לבת ישראל סכום כתובה של ארבע מאות זוז[18].
נימוקי הראשונים
לפי דעתם של הראשונים, הכוונה של הכתיבה דחזי ליכי (שראויים לך) הוא להראות שהסכום של יתר המאתיים אינם נחשבים כ"תוספת כתובה" אלא כעיקר הסכום ("עיקר כתובה")[19]. הראשונים גם כתבו שסכום זה נגבה אף במקרה שאבדה את כתובתה (שטרה)[20] ואף במקרה שלא כתבו בכתובה הסכום של ארבע מאות זוז[21], וכל זאת מחמת חשיבות בנות הכהנים[22]. מבעלי התוספות, הרב יהונתן מלוניל מנמק את הגבייה המופרזת כגדר למעלת היוחסין (שעליה שמרו המשפחה להיקרא בשם כהנים), וטוען כי ראוי למשפחה מיוחסת להתפאר בייחוסה, והתפארות זו אינה נחשבת כהטלת איבה ושנאה בין המשפחות[23]. אולם לדעתו של הנימוקי יוסף, הסכום הבלתי רגיל הוא מפני שגנאי גדול הוא לכהנים שיהיו בנותיהם מגורשות מבעליהם, וכתוצאה מהסכום הגבוהה ימנעו בעלי הכוהנות לגרשן[24].
עת הפסק המנהג
לפי החוקר א. אפשטיין, מנהג גביית ארבע מאות זוז לבת כהן המשיך להתקיים עד ימי האמוראים, בבבל ומאז ואילך לא מצאנו המשך לגבייה זו[25].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר ויקרא, פרק י', פסוק י"ד.
- ^ משנה תורה הלכות תרומות ו א.
- ^ רבינו המאירי למסכת יבמות דף שיד).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ב עמוד א'.
- ^ הידע בפיסקא זו לוקח מאנציקלופדיה תלמודית ערך "בת כהן" ויש לעיין במקור.
- ^ אלו הן הנשרפין. .בת כהן שזנתה -מסכת סנהדרין ט:א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"א עמוד א'
- ^ -אנציקלופדיה תלמודית ערך בת כהן בשם "אחרונים".
- ^ כיוצא מן כלל זה הוא תלמיד חכם (שאינו כהן), שבמקרה שלו אפשר שיעלה הזיווג בשלום. "ובת איש כהן כי תהיה לאיש זר" וסמיך ליה "ובת איש כהן כי תהיה אלמנה וגרושה" אמר רבי יוחנן בת כהן לישראל אין זיווגן עולה יפה. מאי היא? אמר רב חסדא; או אלמנה או גרושה או זרע אין לה, במתניתא תנא או קברתו או מביאתו לידי עניות. איני, והאמר רבי יוחנן הרוצה להתעשר ידבק בזרע של אהרן כל שכן שתורה וכהונה מעשרתו, לא קשיא הא בתלמיד חכם הא בע"ה .-ילקוט שמעוני לויקרא ד' תשלח (דפוס "המאור"), מסכת פסחים דף מט.
- ^ -צריכה להינשא לכהנים ולא לפגום משפחתה להינשא לישראל -רשי פסחים מט.
- ^ עם הארץ ואינו כהן גנאי הוא לו לאהרן ונענשים -רשי פסחים מט.
- ^ שולחן ערוך הרב סימן תמד סעיף טו ותלמוד בבלי פסחים דף מט.
- ^ בן יהוידע למסכת פסחים, דף מט עמוד א
- ^ אותיות הנ"ך (ה אחדים נ עשיריות ך מאות) אין להם זיווג (בא"ט ב"ח) לכן הנושא בת כהן אין זווגן עולה יפה כי אין להם זווג -אר"י חלק ב דף קפד, חלק ד דף ערה (דפוס עשרה כרכים)
- ^ כהן עם כהן עולה יפה, לפי שאותיות הנ"כ במילוייהם הם ב' פעמים כהן כהן ה"ה נ"ן כ"כ -ספר "כתבי אר"י" -שער מארז"ל דף טו
- ^ דווקא בת כהן בתולה בניגוד לבת כהן אלמנה שכתובתה כשאר אלמנות ישראל
- ^ תלמוד ירושלמי כתובות פרק א הלכה ה במשנה (ד' ה:), בבלי כתובות יב.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק א', הלכה ה' (ד' ו.)
- ^ כך לפי סברת רבינו תם כפי שהובאה במרדכי למסכת כתובות סעיף קלו
- ^ רא"ש למסכת כתובות דף יב עמוד א סעיף קטן כו, וכן בפסקי הרא"ש ס"ק כו
- ^ רשב"א לכתובות יב: ד"ה בדש"כ
- ^ רשב"א שם וכן הביא הנימוקי יוסף לכתובות דף יב:
- ^ תוספות הר"י מלוניל לכתובות דף יא עמוד ב
- ^ נימוקי יוסף לכתובות דף יב עמוד א
- ^ ספר "תולדת הכתובה בישראל" דף מט, בהערתו מציין העורך שאצל השומרונים (הכותים) עד היום נוהגים לתת מוהר כפול לבנות כהניהם
| איסורי עריות | ||
|---|---|---|
| חייבי סקילה | עם אשת האב • עם האם • עם אשת הבן • משכב זכר • משכב בהמה • עם נערה מאורסת | |
| חייבי שריפה | עם אֵם אשתו או סבתהּ • עם בת אשתו או נכדתה • עם בתו או נכדתו • בת כהן שזינתה | |
| חייבי חנק | עם אשת איש | |
| חייבי כרת | אח עם אחות • עם שתי אחיות • עם נידה • עם אחות האב • עם אחות האם • עם אשת דוד • עם אשת אח | |
| חייבי מלקות | בא על אחותו • בא על אחות אביו ואחות אמו • בא על אחות אשתו • בא על אשת אחיו • בא על אשת אחי אביו • נידה • אלמנה לכהן גדול • גרושה וחלוצה לכהן הדיוט • ממזרת ונתינה שנישאו לישראל (ובת ישראל שנשא נתין או ממזר) | |
| דיני נפשות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
