טיוטה:רעב בתנ"ך

אדמה מבוקעת - אחד ממאפייני בצורת

רעב בתנ"ך (בלשון המדרש: עשרה מיני רעב) הם סדרת מקרי רעב ובצורת שהתרחשו במהלך תקופות שונות בתנ"ך חלקם כתובים בתנ"ך וחלקם רמוזים בו.

מקורות

במדרש רבה מסופר על עשרה מקרי רעב שנגזרו על העולם החל מבריאת העולם:

עשרה שני רעבון באו לעולם, אחד בימי אדם הראשון... ואחד בימי למך... ואחד בימי אברהם... ואחד בימי יצחק... ואחד בימי יעקב... ואחד בימי שפוט השופטים... ואחד בימי דוד... ואחד בימי אליהו... ואחד בימי אלישע... ואחד שהוא מתגלגל ובא לעולם ואחד לעתיד לבא...

— בראשית רבה, פרשה כ"ה, פסקה ג'; בראשית רבה, פרשה מ'; בראשית רבה, פרשה ס"ד; תרגום על רות

לפי המדרש הגדול המניין שונה מעט:

עשר פעמים היה הרעב בכל העולם... שנית בימי נח... שמינית בימי יהורם בן אחאב שנאמר ויהי רעב גדול בשומרון, תשיעית בחורבן הבית שנאמר העטופים ברעב

— מג

בתקופת אדם הראשון

הרעב הראשון בהיסטוריה אירע בימי אדם הראשון, ונרמז בפסוק: ”ארורה האדמה בעבורך” (ספר בראשית, פרק ג', פסוק י"ז). רעבון זה אירע כעונש מה' על חטא עץ הדעת.

רעב זה התפרס על פני למעלה מ-1000 שנה ונמשך עד ללידת נח בשנת א'נ"ו, ונחשב לארוך ביותר שידעה האנושות.

לפי ספר הישר הרעב התחולל מיד לאחר החטא, וכאשר בני האדם החלו לחטוא בעבודה זרה בתקופת אנוש התחזק הרעב, והזרעים שנזרעו באדמה נהפכו לקוצים ודרדרים.

בתקופת למך

הרעב השני אירע בסוף האלף הראשון לבריאת העולם בימי למך בן מתושלח. רעבון זה רמוז בפסוק: ”זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'” (ספר בראשית, פרק ה', פסוק כ"ט), פירוש פסוק זה הוא שנקרא שם בנו של למך "נח", משום שבלידתו נחו מצער הרעב.

בספר הישר מסביר שרעב זה בא כעונש על גזל ומרידה באלוקים, ומתאר שבכל אותה תקופה לא היה זרע וקציר כלל, כמו בימי אדם הראשון כל הנזרע הצמיח קוצים ודרדרים. מאוחר יותר בעת נישואי למך בגיל 181, הצמיחה האדמה מעט אוכל, ובעת לידת בנו נח פסק הרעב לחלוטין. לפי שיטה זו נמשך הרעב המוחלט כ-13 שנה.

לפי החזקוני רעב זה היה המשך של הרעב מימי אדם הראשון ונפסק בלידת נח בשנת א'נ"ו (שהייתה הלידה הראשונה לאחר פטירת אדם בתתקל"א). יש שהוסיפו שמאוחר יותר בתקופתו של למך התחולל רעב חדש.

בתקופת אברהם

ערך מורחב – ירידת אברהם למצרים

הרעב השלישי והראשון המפורש בתנ"ך ולדעות מסוימות הראשון בהיסטוריה, התרחש בימי אברהם אבינו בשנת ב'כ"ג (1740 לפנה"ס):

ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ

— ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק י'

עם בואו של אברהם לארץ כנען התרחש שם רעב, לפי מסורת חז"ל כניסיון לבחון את מידת בטחונו בה'. בפרקי דרבי אליעזר נוסף טעם כדי שירד למצרים. רעב זה אילץ את אברהם לרכוש מזון בהקפה, לרדת למצרים, דבר שגרם ללקיחת שרה לבית פרעה, ולהתעשרותו מהמתנות שקיבל מפרעה. ממתנות אלו פרע את הקפותיו בדרכו חזרה לכנען.

לפי המדרש הגדול הרעב התרחש בכל העולם ולא רק בארץ כנען.

לדעת רבי חלבו בתקופתו של אברהם התרחשו שני מקרי רעב. לפי דעה זו, הרעב בימי אדם ולמך היה אחד.

בתקופת יצחק

ערך מורחב – ירידת יצחק לגרר

הרעב הרביעי התרחש בשנת ב'קכ"ב (1840 לפנה"ס) בימי יצחק, ובגללו ירד לגרר:

ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה

— ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק א'

במדרש רבה מבואר שהרעב נגרם כעונש על ביזוי הבכורה מצד עשו, ובשל כך נסמכו פרשיות אלו. יצחק זכה לברכה ניסית וקצר פי מאה מהקציר המצוי ביחס לזריעה שזרע ”ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'” (ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק י"ב)

בתקופת יוסף

אסטלת הרעב בה מתואר לדעת חלק מהחוקרים הרעב בתקופת יוסף

ערכים מורחבים – חלומות פרעה, שנות הרעב, ירידת השבטים, ירידת יעקב, מכירת הארץ לפרעה

הרעב החמישי הוא הרעב העולמי שאירע בימי יעקב ויוסף:

כי זה שנתים הרעב

— ספר בראשית, פרק מ"ה, פסוק ו'

המפרשים הקשו על המדרש שהביא את הפסוק הנ"ל למקור ולא את הפסוק המוקדם: ”והרעב היה על פני כל הארץ” (ספר בראשית, פרק מ"א, פסוק נ"ו). ותירצו שהובא הפסוק המדבר על הקשר של יעקב לרעב, משום שבזכותו הוא פסק.

את הרעב חזה פרעה במהלך חלומות שמתחילה לא ידע את פשרם, יוסף הוצא מהכלא לצורך פתרון החלום, פרעה התרשם מיוסף ומינה אותו למשנה למלך, יוסף מופקד על שימור התבואה במהלך שנות השובע, לשם צריכתם בשנות הרעב.

רעב זה גרם לירידת השבטים מארץ כנען למצרים לשם רכישת מזון, ומאוחר יותר לירידת יעקב וכל בני המשפחה לשם מגורים בארץ גושן, ולמכירת ארץ מצרים לפרעה.

חז"ל מבארים כי רעב זה אירע כעונש מן השמיים על מכירת יוסף.

בתקופת משה

לפי הזוהר הרעב הנזכר בפסוק: ”להמית את כל קהל הזה ברעב” (ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק ג'), יחד עם תלונות רעב וצמא נוספות של עם ישראל כלפי משה רבינו בעת נדודי עם ישראל במדבר, היה רעב ממשי. לפי פשוטו של מקרא, הכוונה היא לפחד העם מפני הבאות, דבר שנבע מחוסר במידת הבטחון, ולא מרעב ממשי שהתרחש.

בתקופת בועז

הרעב השישי אירע בימי בועז, והוא הרעב המתואר בתחילת מגילת רות שבגללו ירד אלימלך ונעמי ובניהם למואב:

ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו

— ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק י'

מובא במדרש כי בתקופה זו, חיטים בנפח של סאה נמכרו בסלע אחד, כשבימים כתקנם ניתן היה לרכוש 42 סאה במחיר זה.

בתקופת דוד

הרעב השביעי אירע בימי דוד המלך.

ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה

— ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק א'

לאחר שלוש שנות רעב, שאל דוד באורים ותומים מדוע נגרם רעב זה, ונענה כי הוא עונש מן השמים על הריגתם של הגבעונים במהלך הריגת הכהנים בנוב על ידי שאול המלך. בפירוש אמרי יושר ביאר כי הרעב היה אמור להתרחש בימי שאול, אך משום שדוד מונה למלך מתוך תפקיד רועה צאן, רחמיו על בני עמו היו מרובים והיה מפרנס ומאכיל את העם. המדרש מרחיב אודות תזמון רעב זה לתקופת דוד, למרות היותו עונש על מעשי שאול שהתרחשו מוקדם יותר, ומבאר כי רק דורו של דוד היה חזק מספיק כדי לסבול ניסיון שכזה: ”רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק עיקר אוותנטיא שלו לא היה ראוי להיות בימי דוד אלא בימי שאול, אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה, גלגלו הקדוש ברוך הוא והביאו בימי דוד מתלא אמרין שילו חטא ויוחנא משתלמא אתמהא, אמר רבי חייא רבה, משל לזגג שהיה בידו קופה מליאה כוסות ודייטרוטין בשעה שהיה מבקש לתלות את קופתו היה מביא יתד ותקעה ונתלה בה ואחר כך היה תולה קופתו לפיכך לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שהן יכולין לעמוד בהן”.

בתלמוד מובא הסבר כי הרעב היה עונש על כך שבמהלך קבורת שאול, לא הספידו אותו באופן הראוי לכבודו. עוד הוסבר כי הרעב בא משום שדוד נתן את מתנות הכהונה רק לעירא היאירי. מפשוטו של מקרא נראה כי היה זה עונש על כך שדוד מנה את ישראל.

בתקופת אליהו

ערכים מורחבים – הבצורת בתקופת אחאב, מעמד הר הכרמל

הרעב השמיני אירע בימי אליהו הנביא שעצר טל ומטר, הרעב התפרס על פני כ-3 שנים בעקבות כך אירע מעמד הר הכרמל:

ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי ה' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי

— ספר מלכים א', פרק י"ז, פסוק א'

לפי המדרש רעב זה התחולל באופן של בצורת, והוא התרחש לסירוגין כך ששנה אחת האדמה הוציאה פירות ושנה אחרת לא.

בתקופת אלישע

ערך מורחב – נס הנזיד

הרעב התשיעי אירע בימי אלישע בשומרון:

ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים

— ספר מלכים ב', פרק ד', פסוק ל"ח

רעב זה היה "רעב של מהומה", המדרש לומד זאת מהפסוק ”עד היות ראש חמור בשמונים כסף” (ספר מלכים ב', פרק ו').

בזמן הרעב, חולל אלישע לבני הנביאים את נס הנזיד. נס נוסף שהתרחש באותה תקופה, שלחם מועט שהביא איש מבעל שלישה הספיק למאה איש. הסיבה לכך שאלישע לא התפלל להפסקת הרעב הייתה משום שלא רצה להתפלל בזמן כעס. לפי רש"י רעב זה הוא הרעב מימי יואל.

בתקופת יואל

בימי הנביא יואל התרחש רעב בארץ ישראל, יש אומרים שהוא הרעב בימי אלישע, ויש הסבורים כי הוא רעב נפרד. תיאור לרעב זה מצינו בתלמוד בבלי:

אמר רבי יוחנן בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה דכתיב ביה יתר הגזם אכל הארבה וגו' אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן אמר להם נביא לישראל צאו וזרעו אמרו לו מי שיש לו קב חטים או קבים שעורן יאכלנו ויחיה או יזרענו וימות אמר להם אעפ"כ צאו וזרעו נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן הקריבו עומר בששה עשר בניסן נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום

— תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ה' עמוד א'

רעב זה התפרס על פני 7 שנים, והיה מהקשים שידע העולם, בשנה החמישית של הרעב מחיר ראש חמור בירושלים עמד על שמונים שקל כסף, בשנה השישית אכלו את בשר בניהם ובשביעית את בשר זרועם.

גורם הרעב לא היה רק בצורת אלא גם מכת ארבה אימתנית, ומצור של ארם על שומרון.

רעב זה בא בעקבות הקצף שהיה על ישראל לאחר שהקריב מלך מואב את בנו. יש שכתבו שרעב זה בא בגזירת אלישע. בנביא כתוב שהאשה השונמית עברה להתגורר בארץ פלישתים למשך שבע שנות הרעב, על פי הוראת אלישע.

בתקופת חורבן בית המקדש

ערכים מורחבים – חורבן בית המקדש הראשון, המצור על ירושלים

רעב נוסף התרחש בתקופת חורבן בית המקדש הראשון בעקבות המצור על ירושלים:

(בחודש הרביעי) בתשעה לחודש ויחזק הרעב בעיר, ולא היה לחם לעם הארץ

— ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק ג'

את רעב זה ניבא ירמיהו ”כה אמר ה' היושב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר” (ספר ירמיה, פרק ל"ח, פסוק ב') אל הרעב התלווה צמא כבד. הרעב מתואר ארוכות במגילת איכה ”גם תנים חלצו שד היניקו גוריהן, בת עמי לאכזר כיענים במדבר. דבק לשון יונק אל חכו בצמא, עוללים שאלו לחם פורש אין להם. האוכלים למעדנים נשמו בחוצות האמונים עלי תולע חבקו אשפתות... חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ. טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדוקרים מתנובות שדי. ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן...” (מגילת איכה, פרק ד', פסוקים ג'-י').

לעתיד לבוא

הרעב העשירי עתיד להיות הרעב המתואר בפסוק:

הנה ימים באים נאם ה' אלקים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה'

— ספר עמוס, פרק ח', פסוק י"א

חז"ל מתארים את התקופה שקודם ביאת המשיח כתקופת קושי שתארך שבע שנים שסופן תשועה וגאולה. בתחילתן תתחיל הדרדרות במצב שתחילתה בבצורת ורעב קל, שמתעצם לרעב גדול בו מתים "אנשים ונשים וטף ואנשי מעשה" ותורה משתכחת מלומדיה, ולאחר מכן החל מהשנה הרביעית יחל תהליך של השתקמות של שובע הדרגתי שמביא "לשובע גדול, ואוכלין שותין ושמחים", וחזרת לימוד תורה, בסיום תקופה זו "קולות" ו"מלחמות" שבסופן המשיח בא. בפרקי דרבי אליעזר כתוב שרעב זה יהיה הקשה שברעבונות שהתחוללו בעולם. לפי הסברו של התפארת ציון הרעב יתגלגל ממדינה למדינה, ובכל שנה הרעב יתחזק עד שיתפשט בכל העולם, במצב זה אנשים ינדדו ממקום למקום לתור אחר לחם, ובשל כך תשתכח תורה מישראל.

הרעב כעונש

התורה בפרשת התוכחה מציינת את הרעב כאחד העונשים על אי ציות למצוות התורה:

ועבדת את איבך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא...

— ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק מ"ח

.

כמו כן בפרשת והיה אם שמוע התורה מתארת בצורת כעונש: ”וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה”.

המשנה אומרת כי ישנם שלשה מיני רעב המשמשים כעונשים על שלש דרגות חומרה של עוונות:

מקצתן מעשרין ומקצתן אינן מעשרין, רעב של בצורת באה, מקצתן רעבים ומקצתן שבעים. גמרו שלא לעשר, רעב של מהומה ושל בצורת באה. ושלא לטול את החלה, רעב של כליה באה

— משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ח'

.

במקומות רבים בתפילה יש התייחסות לרעב, לדוגמא בברכת השכיבנו שבתפילת ערבית, באבינו מלכנו ובתפילת עננו הנאמרת בעת עצירת גשמים.

לקריאה נוספת

• הרעב שבימי יואל הנביא, ירוחם הורביץ, אלף דור, ימי בית המקדש הראשון חלק שני עמוד 92.

ראו גם

• רעב המוני
• בצורת

הערות שוליים

קטגוריה:רעב המוני קטגוריה:אירועי התנ"ך