סלע (מטבע עתיק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטבע כסף שהוטבע מחדש על ידי המִנהל הבר כוכבאי בזמן מרד בר כוכבא. סלע - טטרדרכמה (28 מ"מ, 14.07 גרם). משמאל: חזית בית מקדש וארון הברית בתוך, וכוכב מעל. מימין: לולב עם אתרוג. משורר.

סלע היה מטבע שהשתמשו בו בזמן הקדום. ערכו של הסלע היה 4 דינרים, שהם 24 מעות, שהן 48 פונדיונים, שהם 96 איסרין, שהם 192 מוסמיסים, שהם 384 קונטרונקים, שהם 768 פרוטות. על פי מסורת הגאונים והרמב"ם משקלו היה 17 גרם, כמשקל דינר הזהב בארצות ערב, ובמקביל למשקל 384 גרעיני שעורה בינוניות. על פי מסורת אחרת של רש"י, הנתמכת מהממצא הארכאולוגי מימי בית המקדש השני, משקלו 14.2 גרם.

שווי הסלע

במשנה תורה להרמב"ם, הוא כותב חישוב של מטבעות: "סלע היה ארבעה דינרין, והדינר שש מעין; ומעה, היא הנקראת בימי משה רבנו גרה, ומעה הייתה שני פונדיונין; ופונדיון שני איסרין, ופרוטה אחת משמונה באיסר". (רמב"ם, הלכות שקלים פרק א ג).

במשנה מאוזכר כי ה"סלע של קדש הוא שווה ל48 פונדיונין" (בכורות נ א).

משקל הסלע

הרמב"ם, במשנה תורה כותב "וכמה הוא משקל הסלע, שלוש מאות וארבע ושמונים שעורה בינונית[1]", ואילו בפירוש המשנה לרמב"ם, מבאר את תוכן החשבון ואזכורי משקל הסלע בתורה;

כבר בארנו כמה פעמים כי הסלע המדובר עליו בתורה אשר קראו ה׳ שקל וקורא אותו גם כסף - כמו שאמר חמשים כסף[2] ומאה כסף[3] ואמר שלשים שקלים[4] - יש במשקלו עשרים וארבעה דרהם משקל הדרהם שש עשרה גרגרים .. גרגרי שעורים .. נמצא משקל הסלע שלש מאות גרגרים ושמונים וארבעה גרגרים .. וכל המשקלים הללו מן הכסף הצרוף שאין בו שום תערובת

פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת בכורות פרק ח הלכה ח, תרגום הרב יוסף קאפח

אזכורים במשנה

סלע שווה ל-4 דינרים.

על פי המשפט העברי עונשו של מוציא שם רע היה 100 סלעים. "ראה כמה החמירה תורה בין חומסי חמס לאומרי לשון הרע, שאונס ומפתה וחומס חמס נותן ה' סלעים (צ"ל חמישים סלעים) ואינו לוקה, המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע." (תוספתא ערכין ב ו).

ואילו האונס והמפתה היה נקנס ב-50 סלעים. "ובאונס ובמפתה להקל ולהחמיר, כיצד אחד שאנס ופתה את הגדולה שבכהונה, ואת הקטנה שבישראל נותן חמישים סלע". (משנה מסכת ערכין ג ד).

ראו גם

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31470186סלע (מטבע עתיק)