פירוש הרע"ב
 | |
| שער הדפוס הראשון של משניות עם פירוש ברטנורא לסדר זרעים, ונציה שנת ה'ש"ח | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי עובדיה מברטנורא |
| שפת המקור | לשון הקודש מעורבת בארמית (ומעט מילים בערבית) |
| נושא | פירוש למשנה |
| הוצאה | |
| הוצאה | דפוס ונציה |
| מקום הוצאה | ונציה |
| תאריך הוצאה | 1549 (או כבר משנת 1548) |
| מהדורות נוספות | |
| מקורות לכתיבת הספר | תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, פירוש רש"י לתלמוד, ועוד מפרשים |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | ברטנורא על המשנה |
פירוש הרע"ב (רבי עובדיה מברטנורא) או ביאור המשנה הוא ספרו של רבי עובדיה מברטנורא, על מסכתות המשנה, בו מבוארת המשנה בדרך פשוטה וברורה. הפירוש מתבסס בעיקר על הגמרא, פירוש רש"י, פירוש הרמב"ם, ובסדרי זרעים וטהרות על פירוש הר"ש. הפירוש נחשב לפירוש המרכזי מבין מפרשי המשנה.
מקום כתיבת הפירוש והדפסתו
הפירוש נכתב בארץ ישראל. ניתן להוכיח זאת מן המילים בערבית (השפה המדוברת בארץ ישראל באותה תקופה) המופיעות בספר, וכן מעמוד השער (של הדפוס הראשון) שבו כתוב "ויעש בירושלים עיר הקודש". עם זאת, סימנים אחרים מעלים השערה שהתחיל בכתיבת חיבורו עוד בהיותו באיטליה, ולפי זה יתכן שחלק מן החיבור נכתב בהיותו במצרים.
ד"ר דב לרנר כתב כי רבנו עובדיה לא כתב את פירושו בעצמו, אלא תלמידיו שלמדו ממנו את פירוש המשנה כתבו אותו בשמו.[1][2]
הפירוש נדפס לראשונה בדפוס ונציה בשנים ה'ש"ח - ה'ש"י לערך[3], על ידי אחיינו רבי עובדיה המון, בסיועו של המדפיס רבי מאיר בן יעקב מפירנצה יחד עם הרב משה בן זכריה הכהן מקורפו. עקב איכותם הירודה של כתבי היד, עמלו שני האחרונים לפענח את הכתבים, ולברר אם הפענוח מתאים לפירוש האמיתי של המשנה.[4]
מאז הדפסתו לראשונה, מודפס הפירוש בצמוד למשנה כמעט בכל הוצאות הדפוס של המשנה.[3]
הפירוש
הפירוש מבוסס בעיקר על פירוש רש"י לתלמוד, המובא בו רבות, לעיתים כמעט מילה במילה, אולם במקרים רבים מסתמך גם על פירוש המשנה לרמב"ם, ועל פסקי הרמב"ם. במסכתות מסדרי זרעים וטהרות, בהם לא קיים תלמוד בבלי עם פירוש רש"י, הוא משתמש רבות בפירוש ר"ש משאנץ[5] ופירוש הרא"ש. לפעמים מפרש על פי הגמרא, בעיקר כאשר רש"י חוסך בפירוש ומציין לפירוש הגמרא או כאשר מפרש על פי ה"הוה אמינא". לעיתים כותב פירוש משלו שלא הוזכר במפרשים. על פי רוב אינו מזכיר את שם בעל הפירוש אותו הוא מצטט, אלא כותב 'אית דמפרשי' (= יש שמפרשים). לעיתים מצטט פירוש אך מוסיף לו נופך משלו.[א][7]
הרע"ב מסביר את כוונת המשנה והאופן בו היא עוסקת, על פי מסקנת האמוראים בגמרא (הן מהבבלי והן מהירושלמי), וכן מציין כמי מהתנאים נפסקה ההלכה.
פרשן או פוסק
בפירוש מצוין כמעט בכל מקרה של מחלוקת כמי נפסקה ההלכה. דבר זה עורר פולמוס אם ניתן להסיק גם מסקנות הלכתיות מהספר. הנודע ביהודה בספרו[8] כותב "ואמנם הרב ברטנורא עיקר ספרו לא חבר לפסק רק לפרש, והוא פרשן ולא פסקן, ואם כי הוא גדול מאד, ואף על פי כן אין לתמוה אם לא דקדק בדבריו כל כך וכתב דבר שאינו מוסכם על פי הדין", כלומר: הספר נכתב בתור פירוש ולא להלכה, ואם כן יתכן שכתב דין שאינו מוסכם להלכה.
לעומת זאת בעל תוספות יום טוב[9] סבור שהרע"ב דקדק לכתוב את פירושו להלכה, ולכן העיר על הרע"ב כששינה מדרכו ופירש שלא כהלכה. הוא מוסיף, שלעומת רש"י שפירש את התלמוד, ולכן דרכו לעיתים לפרש את המשנה כפי ההווה אמינא של הגמרא, בהסתמך על הדיון התלמודי המברר את ההלכה, הרע"ב המפרש רק את המשנה, צריך לפרש אותה כמסקנת הסוגיה להלכה[10]. פרופסור אליאב שוחטמן כתב על פי בדיקה שערך שפסקי הרע"ב מבוססים על הכרעות הרמב"ם, וכן על פסקי הרי"ף, וזאת מתוך מטרה לשלב עקרונות פסיקתיים בתוך פירושו.[11][7]
הפירוש ביחס לפירושים שלפניו
בשונה מדרך הרמב"ם בפירושו, לנסח את השורשים והכללים עליהם מבוססת המשנה, ומתוכם להגיע לפירושה, הרע"ב מפרש את המשנה בצמוד לטקסט בדומה לפירוש רש"י, ו'מבליע' את הכללים בתוך פירושו.[12][13] לעומת רש"י המקצר יותר בפירוש המשנה ובדרך כלל מפרש כהווא אמינא (=הבנה ראשונה של הגמרא), כנקודת המוצא של דיון הגמרא, הרע"ב מרחיב בפירושו ומפרש כמסקנת הגמרא.[7]
מעמד והשפעה
בזכות בהירותו הפך פירוש הרע"ב לפירוש המרכזי והבסיסי של המשנה, בדומה לפירוש רש"י על התלמוד. ייתכן שאף הפך לנפוץ יותר מפירוש הרמב"ם[13][3]. רוב המפרשים שבאו לאחריו מתייחסים לדבריו או שמרחיבים את דבריו או שחולקים עליו, בדומה לתוספות ושאר מפרשי התלמוד שלאחר רש"י. המפורסמים שביניהם הם: התוספות יום טוב שראה בפירושו תוספת על פירוש הרע"ב, ולכן כינה אותו "תוספות", בדומה לפירוש התוספות[12], והמלאכת שלמה[14]. כמו כן פירוש המשנה קב ונקי מבוסס ברובו על פירוש ר' עובדיה מברטנורא ומהווה למעשה מעין קיצור של הפירוש.
ישנם הטוענים כי לימוד המשנה הפך לנפוץ יותר בהמאה ה-16 בזכות כתיבת הפירוש[1][15].
הערכה
ביטויים רבים נכתבו בשבח הספר. התפארת ישראל כותב בהקדמתו: "מהפירושים המפורסמים אשר קבלום ישראל: היה לראש פינה דברי רבינו ברטנורה, ודבריו ברית, הן הן הדברים שנאמרו בסיני", כלומר פירוש הרע"ב הוא הפירוש החשוב מבין הפירושים ודבריו כהלכה למשה מסיני. התוספות יום טוב כותב בהקדמתו, שפירוש הרע"ב דומה לפירוש רש"י על הש"ס, ולכן נהגו הלומדים ללמוד את המשנה עם פירוש הרע"ב.
ביקורת
בעל התוספות יום טוב העיר שהרע"ב מרכיב לפעמים שני פירושים סותרים של הראשונים.[16]
לקריאה נוספת
ד"ר ישראל דוב לרנר, רבנו עובדיה מברטנורא, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ח.
קישורים חיצוניים
- רבנו עובדיה מברטנורא מאת ד"ר ישראל דוב לרנר, באתר אוצר החכמה.
- הערך רבי עובדיה מברטנורא, בספר אוצר ישראל, באתר היברובוקס.
- אנציקלופדיה לתולדות גודלי ישראל היברובוקס.
- מאמר על פירוש הרע"ב: פרק 1, פרק 2, באתר תורת הר עציון.
ביאורים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רבי עובדיה מברטנורא מאמר באתר תורת הר עציון.
- ^ רבינו עובדיה מברטנורא, ד"ר דב לרנר עמוד ל"ד.
- ^ 3.0 3.1 3.2 הערך רבי עובדיה מברטנורא, בספר אוצר ישראל, באתר היברובוקס.
- ^ הערת המדפיסים הראשונים כפי שנדפסה בסוף סדר קדשים (שנדפס אחרון), והובא במשניות בהוצאת מאורות ירושלים תשל"ו
- ^ כסף משנה סוף פרק ח' מהלכות מעשר שני.
- ^ ברטנורא בויקיטקסט.
- ^ 7.0 7.1 7.2 מאמר על פירוש הרע"ב באתר תורת הר עציון
- ^ נודע ביהודה תנינא אבן העזר סימן קיד
- ^ על המשנה בפאה פרק ב' משנה ב'.
- ^ תוספות יום טוב על פאה ב.
- ^ אליאב שוחטמן, ר' עובדיה מברטנורא – פרשן או גם פוסק?, פעמים 37, תשמ"ט 1988, עמ' עמוד 5.
- ^ 12.0 12.1 הקדמת תוספות יום טוב למשנה
- ^ 13.0 13.1 ראו כאן השוואה בין דרכי פירושיהם
- ^ כפי שניתן לראות כאן
- ^ וכן מ' ברויאר בספרו אוהלי תורה עמוד 131
- ^ הקדמת תוספות יום טוב למשנה, תוספות יום טוב מסכת זבים פרק ד' משנה ג', ומסכת כלים פרק י"א משנה ד'.
| פרשני המשנה | ||
|---|---|---|
| פירושי הראשונים | המאסף • פירוש ריבמ"ץ לסדר זרעים • פירוש המשנה לרמב"ם • פירוש ר"ש • פירוש הרא"ש | |
| פירושי האחרונים | פירוש הרע"ב • תוספות יום טוב • עיקר תוספות יום טוב • מלאכת שלמה • תפארת ישראל • קב ונקי • כף נחת | |
| פרשנות מודרנית | הרב פינחס קהתי • ארטסקרול • חנוך אלבק • משנת ארץ ישראל | |