ממשלת ישראל השלושים ושתיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
מידע כללי
31 במרץ 200918 במרץ 2013 (4 שנים)
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
ראש ממשלה בנימין נתניהו
מפלגה שולטת הליכוד
סיעות הקבינט הליכוד, קדימה, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס העצמאות, הבית היהודי
מספר שרים 30
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השלושים ואחת
הקבינט הבא ממשלת ישראל השלושים ושלוש

ממשלת ישראל השלושים ושתיים, המכונה גם "ממשלת נתניהו השנייה", הייתה הממשלה של מדינת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-18 והושבעה ב-31 במרץ 2009[1]. הממשלה כיהנה עד 18 במרץ 2013, לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה. זו הממשלה השלישית - מאז קום המדינה, והראשונה - במשך שלושים השנים הקודמות לסיום כהונתה, אשר כיהנה לפחות ארבע שנים עבריות רצופות (למעשה מיום ו' בניסן ה'תשס"ט עד יום ז' בניסן ה'תשע"ג ועד בכלל).

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-22 באוקטובר 2013 (י"ח בחשוון תשע"ד), אך הן הוקדמו בתשעה חודשים בעקבות חקיקת חוק פיזור הכנסת השמונה עשרה[2] אותו יזמה הממשלה.

תוצאות הבחירות לכנסת השמונה עשרה

ערך מורחב – הבחירות לכנסת השמונה עשרה
מנדטים מספר קולות שם המפלגה סימן מושב יו"ר הרשימה שינוי
במנדטים
אחוז מכלל הקולות
28 758,032 קדימה כן אופוזיציה ציפי לבני[3] 1-
22.47
27 729,054 הליכוד-אח"י מחל קואליציה בנימין נתניהו 15+[4]
21.61
15 394,577 ישראל ביתנו ל קואליציה אביגדור ליברמן 4+
11.70
13 334,900 העבודה אמת קואליציה אהוד ברק 6-
9.93
11 286,300 התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה שס קואליציה אלי ישי 1-
8.49
5 147,954 יהדות התורה ג קואליציה יעקב ליצמן 1-
4.39
4 113,954 רע"ם-תע"ל עם אופוזיציה אבראהים צרצור 0
3.38
4 112,570 האיחוד הלאומי ט אופוזיציה יעקב כץ (כצל'ה) 0[5]
3.34
4 112,130 חד"ש ו אופוזיציה מוחמד ברכה 1+
3.32
3 99,611 התנועה החדשה מרצ מרצ אופוזיציה חיים אורון 2-
2.95
3 96,765 הבית היהודי ב קואליציה דניאל הרשקוביץ 0[6]
2.87
3 83,739 בל"ד ד אופוזיציה ג'מאל זחאלקה 0
2.48

הקמת הממשלה

קדימה, בראשות ציפי לבני, קיבלה בבחירות 28 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה בכנסת, אולם גוש הימין-חרדים התחזק משמעותית והגיע ל-65 חברי-כנסת, כשבראשו הליכוד עם 27 מנדטים. כמו כן, התבררה קריסת השמאל הישראלי: העבודה קיבלה 13 מושבים ומרצ נותרה עם 3 מנדטים בלבד. מפלגתו של אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו, הפכה לסיעה השלישית בגודלה בכנסת עם 15 מושבים, ואילו הסיעות החרדיות נחלשו מעט – 11 מנדטים לש"ס וחמישה מנדטים ליהדות התורה. מפלגת הגמלאים, שזכתה בבחירות הקודמות ל-7 מנדטים, לא עברה את אחוז החסימה.

לאחר הבחירות, עם פרסום המדגמים, נאמו בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד, אשר הפך לסיעה השנייה בגודלה, וציפי לבני. שניהם טענו לניצחון. כעשרה ימים לאחר הבחירות, הטיל הנשיא שמעון פרס את מלאכת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. זאת לאחר ש-65 חברי כנסת המליצו בפני הנשיא על נתניהו כמי שראוי להטיל עליו את הרכבת הממשלה, לעומת 28 חברי כנסת (ממפלגתה בלבד), שהמליצו על ציפי לבני, ולאחר שמפלגת העבודה החליטה שלא להמליץ על אף אחד מחברי הכנסת.

ציוני דרך ומדיניות

הממשלה ה-32 כללה בראשית דרכה 30 שרים ו-9 סגני שרים, 8 בעלי תפקידים יותר מאשר הממשלה ה-31. הממשלה כללה 4 שרים בלי תיק ועוד מספר משרדים חדשים שהוקמו במיוחד כגון "המשרד לענייני מודיעין" ו"משרד ההסברה והתפוצות". במספר שריה, ממשלה זו היא הגדולה ביותר שהוקמה בישראל עד אז (הממשלה ה-35 גדולה ממנה).

ב-17 בינואר 2011 פרשה מפלגת העבודה מהקואליציה והשרים בנימין בן אליעזר, יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן התפטרו. סיעת העצמאות שהתפצלה ממפלגת העבודה נשארה בקואליציה ומטעמה התמנו סגני השרים מתן וילנאי ואורית נוקד לשרים. בכך מנתה הממשלה 29 שרים ו-7 סגני שרים.

ב-8 במאי 2012 התרחבה הקואליציה, עם הצטרפותה של מפלגת קדימה בראשות שאול מופז, וכחודשיים לאחר מכן, ב-17 ביולי 2012, פרשה המפלגה מן הממשלה וחזרה לספסלי האופוזיציה.

קווי היסוד

קווי יסוד של ממשלת ישראל ה-32[7]:

  • הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה, תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
  • הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
  • הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם המשבר הכלכלי ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא, וכן יצירה ושמירה על מקומות העבודה במשק.
  • הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי צמצום הפערים החברתיים ומאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
  • הממשלה תעמיד את נושא העלייה והקליטה בראש מעייניה ותפעל בנחרצות להגברת העלייה מכל מדינות תבל.
  • הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך.
  • הממשלה תשמור על צביונה ומורשתה היהודי של המדינה, ובד בבד תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות האחרות במדינה, בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
  • הממשלה תפעל לקידום רפורמות ממשליות לשיפור היציבות והמשילות.
  • הממשלה תפעל לביצור שלטון החוק בישראל.
  • הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים.

האירועים המרכזיים

לקראת סוף 2009 החליטה ממשלת נתניהו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ל-10 חודשים, בתגובה ללחץ אמריקאי וסירובה של הרשות הפלסטינית להיכנס למשא ומתן עם מדינת ישראל כל עוד לא תופסק הבנייה בשטחים. למרות זאת, נתניהו לא הפסיק את הבנייה בירושלים (כולל במזרח ירושלים) והדבר גרם למספר התנגשויות עם הממשל האמריקאי בראשותו של ברק אובמה.

ב-3 בנובמבר 2009 עצר חיל הים את אוניית המשא פרנקופ ומצא עליה כמות אדירה של כלי נשק ותחמושת שהעבירה איראן לחזבאללה.

ב-19 בינואר 2010 נמצא מחמוד אל-מבחוח, בכיר בחמאס, מת בחדרו שבמלון בדובאי. החמאס ומשטרת דובאי ייחסו את החיסול למוסד הישראלי. ב-15 בפברואר 2010 פרסמה משטרת דובאי תצלומים ושמות של 11 חשודים בחיסולו של אל-מבחוח. כל ה-11 הגיעו לדובאי עםדרכונים אירופיים. תוך ימים אחדים התברר שחלק מהשמות הם של תושבי ישראל, בעלי אזרחות בריטית ואירית[8], שהכחישו כל מעורבות בחיסול. לאחר ימים אחדים פרסמה משטרת דובאי עוד 16 שמות ותצלומים של חשודים בחיסולו של אל-מבחוח[9], שצולמו במצלמות האבטחה. לבקשת דובאי הוציא האינטרפול צווי מעצר נגד 27 החשודים[10]. החקירה העלתה שהחשודים נכנסו לדובאי באמצעות דרכונים מזויפים של מדינות בהן הממלכה המאוחדת, אירלנד, אוסטרליה ומספר מדינות אירופאיות נוספות. אף על פי שישראל לא נטלה אחריות על הפעולה, רוב ממשלות העולם ייחסו את החיסול למדינת ישראל והאשימו אותה בזיוף הדרכונים. בעקבות פרשה זו נפגעו היחסים בין ישראל למדינות שדרכוניהם זויפו, חלקן אף גירשו דיפלומטים ישראליים[11] ונספחים של המוסד מארצם.

ב-10 במאי 2010 ישראל הוזמנה להצטרף לארגון ה-OECD[12], והפכה לחברה מלאה בארגון ב-7 בספטמבר 2010[13].

ב-31 במאי 2010 השתלט חיל הים של צה"ל על אוניות שנטלו חלק במשט שנועד לשבור את הסגר על רצועת עזה[14], זאת לאחר שהאוניות סירבו לדרישת צה"ל לא להגיע לרצועה. ההשתלטות על אחת האוניות, המאווי מרמרה הטורקית, לוותה בעימות אלים בין חיילי שייטת 13 לבין כ-40 עד 60 פעילים אלימים של ה-IHH שהיו חמושים בנשק קר, וייתכן אף בנשק חם והתכוננו לפגוע בחיילים. העימות הסתיים ב-9 פעילים הרוגים, עשרות פצועים וכן כ-10 לוחמי צה"ל פצועים. בעקבות הפעולה ותוצאותיה זכתה ישראל לגינוי נרחב ברחבי העולם[15][16], דרישה להסיר את הסגר על רצועת עזה וכן להקים ועדת חקירה בפיקוח בינלאומי לחקירת התקרית. יחסי טורקיה–ישראל התדרדרו באופן ניכר בעקבות המשט[17].

בספטמבר 2010 התנהל משא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים בוושינגטון ובשארם א-שייח'. לקראת השיחות הוקפאה הבנייה בהתנחלויות למשך עשרה חודשים[18]. עם תום ההקפאה, ב-26 בספטמבר, פרשו הפלסטינים מן השיחות.

ב-17 בינואר 2011 הודיעו אהוד ברק וארבעה חברי כנסת נוספים (מתן וילנאי, עינת וילף, אורית נוקד ושלום שמחון) במכתב לחברי מפלגת העבודה על פרישתם מהמפלגה והקמת סיעה עצמאית בשם "העצמאות". ועדת הכנסת אישרה את המהלך[19]. בתגובה למהלך, השרים יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן ובנימין בן אליעזר הודיעו על התפטרותם מהממשלה[20].

שנת 2011 התאפיינה בהוצאה לפועל של רפורמות רבות במגוון תחומים, אשר העיקריות שבהן: הרפורמה במערכת החינוך, הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל[21], הרפורמה במיסוי הגז, הרפורמה בשוק הסלולר[22] והרפורמה בבריאות השיניים לילדים[23].

באוקטובר 2011 אושרה העסקה לשחרורו של גלעד שליט תמורת שחרור למעלה מאלף אסירים ביטחוניים, אשר לחלק לא קטן מהם "דם על הידיים"[24].

ב-8 במאי 2012 עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק מטעם הממשלה לפיזור הכנסת[25], אך לאחר מכן, עוד באותו היום, נחתם הסכם בין הליכוד לקדימה על כניסת "קדימה" לקואליציה, דבר שייתר את הצעת החוק לפיזור הכנסת. בהסכם נקבע בין השאר שהממשלה תיזום חוק לשינוי שיטת הממשל ויו"ר קדימה, שאול מופז, יתמנה לשר[26].

אולם, ב-17 ביולי 2012, עשרה שבועות לאחר כניסתה לקואליציה, הודיע יו"ר מפלגת "קדימה" שאול מופז על פרישת סיעתו מהקואליציה, בטענה שסיעתו לא הגיעה להסדר עם ראש הממשלה לגבי חוק שירות חובה לחרדים[27].

ב-13 באוגוסט 2012 נענה אבי דיכטר, עד אז חבר הכנסת בסיעת קדימה אשר באופוזיציה, לבקשת ראש הממשלה להצטרף אל הממשלה כשר להגנת העורף. זאת במקום מתן וילנאי, אשר נבחר לכהן כשגריר ישראל בסין. ב-16 באוגוסט התפטר דיכטר מהכנסת והושבע לשר[28]. את מקומו בכנסת תפס אחמד דבאח[29].

אירועים עיקריים

פעולות עיקריות

סיעות הקואליציה

סיעה מושבים בכנסת שרים בממשלה סגני

שרים

משרדי השרים משרדי סגני השרים כניסה לממשלה יציאה מן הממשלה
הליכוד 27 15 4 משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד האוצר, משרד התקשורת, המשרד להגנת הסביבה, משרד התרבות והספורט, משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד ההסברה והתפוצות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לאזרחים ותיקים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לענייני מודיעין, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החוץ ו3 שרים בלי תיק משרד ראש הממשלה, המשרד לאזרחים ותיקים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013
ישראל ביתנו 15 5 1 משרד החוץ, משרד האנרגיה והמים, המשרד לקליטת עלייה, משרד התיירות והמשרד לביטחון הפנים משרד החוץ
העבודה 13 5 3 משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החקלאות ושר בלי תיק משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה 17 בינואר 2011
ש"ס 11 4 1 משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד לשירותי דת ושר בלי תיק משרד האוצר 18 במרץ 2013
יהדות התורה 5 0 2 משרד הבריאות[31],משרד החינוך
הבית היהודי 3 1 0 משרד המדע והטכנולוגיה
העצמאות 5 4 0 משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד החקלאות והמשרד להגנת העורף 17 בינואר 2011
קדימה 28 1 0 המשנה לראש הממשלה 8 במאי 2012 17 ביולי 2012
מספר הח"כים החברים בקואליציה:

הרכב הממשלה

עם כינונה, כללה הממשלה 30 שרים. בינואר 2011, התפלגה מפלגת העצמאות ממפלגת העבודה, שלושה שרים ממפלגת העבודה עזבו את הממשלה ושני שרים של עצמאות הצטרפו אליה. בין מאי ליולי 2012 הצטרף שאול מופז לממשלה שחזרה למנות 30 שרים. בספטמבר ובדצמבר 2012 התפטרו יוסי פלד ואביגדור ליברמן ומספר השרים ירד ל-27.

בממשלה זו כיהנו לראשונה 12 שרים חדשים - יובל שטייניץ, גלעד ארדן, גדעון סער, דניאל הרשקוביץ, משה יעלון, סופה לנדבר, יעקב מרגי, משה כחלון, סטס מיסז'ניקוב, אבישי ברוורמן, יוסי פלד ואורית נוקד.

22 שרים כיהנו בעבר בממשלה - בנימין נתניהו, עוזי לנדאו, אהוד ברק, יצחק אהרונוביץ', אריאל אטיאס, מתן וילנאי, יולי אדלשטיין, אביגדור ליברמן, שלום שמחון, דן מרידור, יעקב נאמן, סילבן שלום, אלי ישי, יצחק הרצוג, ישראל כ"ץ, בנימין בן אליעזר, לימור לבנת, מיכאל איתן, זאב בנימין בגין, משולם נהרי, שאול מופז ואבי דיכטר.

השרים ומשרדיהם

הליכוד ישראל ביתנו העבודה ש"ס יהדות התורה הבית היהודי העצמאות קדימה
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג | 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד/ תואר שר/ה סיעה כהונה הערות
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה ראש הממשלה

בנימין נתניהו

הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לאזרחים ותיקים
משרד הבריאות
המשנה לראש הממשלה[32] שאול מופז[33] קדימה י"ז באדר ה'תשע"ב - כ"ט בתמוז ה'תשע"ב 9 במאי 2012 - 19 ביולי 2012
משרד האוצר יובל שטייניץ הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד האנרגיה והמים עוזי לנדאו ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד הביטחון אהוד ברק העבודה ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
העצמאות
המשרד לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ש"ס ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד להגנת הסביבה גלעד ארדן הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד להגנת העורף מתן וילנאי העצמאות י"ד בשבט ה'תשע"א - כ"ז באב ה'תשע"ב 19 בינואר 2011 - 15 באוגוסט 2012
אבי דיכטר הליכוד

לא ח"כ

כ"ח באב ה'תשע"ב – ו' בניסן ה'תשע"ג 16 באוגוסט 2012 - 18 במרץ 2013
משרד ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ו' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 17 במרץ 2013
משרד החוץ אביגדור ליברמן ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט – ה' בטבת ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 בדצמבר 2012
ראש הממשלה

בנימין נתניהו

הליכוד ז' בטבת ה'תשע"ג - ו' בניסן ה'תשע"ג 20 בדצמבר 2012 - 18 במרץ 2013
משרד החינוך גדעון סער הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון העבודה ו' בניסן ה'תשס"ט – י"ד בשבט ה'תשע"א 31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
אורית נוקד העצמאות י"ד בשבט ה'תשע"א - ז' בניסן ה'תשע"ג 19 בינואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ הבית היהודי ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לענייני מודיעין דן מרידור הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד המשפטים יעקב נאמן אינו ח"כ ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לנושאים אסטרטגיים משה יעלון משה יעלון הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד העלייה והקליטה סופה לנדבר ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לשיתוף פעולה אזורי
משרד הפנים אלי ישי ש"ס ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג העבודה ו' בניסן ה'תשס"ט – י"ד בשבט ה'תשע"א 31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
משה כחלון הליכוד י"ד בשבט ה'תשע"א - ז' בניסן ה'תשע"ג 19 בינואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד התקשורת ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לשירותי דת יעקב מרגי ש"ס ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד התיירות סטס מיסז'ניקוב ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בנימין בן אליעזר העבודה ו' בניסן ה'תשס"ט – י"ד בשבט ה'תשע"א 31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
שלום שמחון העצמאות י"ד בשבט ה'תשע"א - ז' בניסן ה'תשע"ג 19 בינואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד התרבות והספורט לימור לבנת הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
ללא תיק מיכאל איתן הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
  • השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור
זאב בנימין בגין הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
אבישי ברוורמן העבודה ו' בניסן ה'תשס"ט – י"ד בשבט ה'תשע"א 31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
משולם נהרי ש"ס ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
יוסי פלד הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט – י"א בתשרי ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 - 27 בספטמבר 2012
סגני השרים
משרד האוצר יצחק כהן ש"ס ז' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 1 באפריל 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לאזרחים ותיקים לאה נס הליכוד ז' בניסן ה'תשס"ט - כ"ה בשבט ה'תשע"ג 1 באפריל 2009 - 5 בפברואר 2013 ניהלה בפועל את ענייני המשרד
משרד הביטחון מתן וילנאי העבודה ז' בניסן ה'תשס"ט - י"ד בשבט ה'תשע"א 1 באפריל 2009 - 19 בינואר 2011
משרד הבריאות יעקב ליצמן יהדות התורה י"ב בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 6 באפריל 2009 - 18 במרץ 2013 סגן שר במעמד שר
משרד החוץ דני אילון ישראל ביתנו ז' בניסן ה'תשס"ט - כ"ה בשבט ה'תשע"ג 1 באפריל 2009 - 5 בפברואר 2013
משרד החינוך מאיר פרוש יהדות התורה י"ב בניסן ה'תשס"ט - ב' באדר א' ה'תשע"א 6 באפריל 2009 - 6 בפברואר 2011
מנחם אליעזר מוזס יהדות התורה ה' באדר א' ה'תשע"א - ז' בניסן ה'תשע"ג 9 בפברואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד העבודה ז' בניסן ה'תשס"ט - י"ד בשבט ה'תשע"א 1 באפריל 2009 - 19 בינואר 2011
המשרד לפיתוח הנגב והגליל איוב קרא הליכוד ז' בניסן ה'תשס"ט - כ"ה בשבט ה'תשע"ג 1 באפריל 2009 - 5 בפברואר 2013
משרד ראש הממשלה גילה גמליאל הליכוד ז' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג 1 באפריל 2009 - 18 במרץ 2013
  • אחראית על קידום צעירים, סטודנטים ונשים

חילופי שרים וסגני שרים

תפקיד השר / סגן השר היוצא עילת סיום התפקיד השר / סגן השר הנכנס
שם מפלגה סיום כהונה שם מפלגה תחילת כהונה
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג העבודה 19 בינואר 2011

י"ד בשבט ה'תשע"א

פרישת הסיעה מהקואליציה משה כחלון הליכוד 19 בינואר 2011

י"ד בשבט ה'תשע"א

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בנימין בן אליעזר שלום שמחון העצמאות
השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון העצמאות מונה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד העצמאות
סגן שר הביטחון מתן וילנאי העצמאות מונה לשר להגנת העורף לא מונה מחליף
סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד העצמאות מונתה לשרת החקלאות לא מונה מחליף
סגן שר החינוך מאיר פרוש יהדות התורה 6 בפברואר 2011

ב' באדר א' ה'תשע"א

התפטר במסגרת הסכם רוטציה מנחם אליעזר מוזס יהדות התורה 9 בפברואר 2011

ה' באדר א' ה'תשע"א

המשנה לראש הממשלה שאול מופז קדימה 19 ביולי 2012

כ"ט בתמוז ה'תשע"ב

פרישת הסיעה מהקואליציה לא מונה מחליף
השר להגנת העורף מתן וילנאי העצמאות 15 באוגוסט 2012

כ"ז באב ה'תשע"ב

מונה לשגריר ישראל בסין אבי דיכטר הליכוד (לא ח"כ) 16 באוגוסט 2012

כ"ח באב ה'תשע"ב

שר ללא תיק יוסי פלד הליכוד 27 בספטמבר 2012

י"א בתשרי ה'תשע"ג

מונה ליושב ראש חברת קו צינור אילת אשקלון לא מונה מחליף
שר החוץ אביגדור ליברמן ישראל ביתנו 18 בדצמבר 2012

ה' בטבת ה'תשע"ג

התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו בנימין נתניהו הליכוד 18 בדצמבר 2012

ה' בטבת ה'תשע"ג

סגן שר החוץ דני אילון ישראל ביתנו 5 בפברואר 2013

כ"ה בשבט ה'תשע"ג

לא נבחרו לכנסת ה-19 לא מונה מחליף
סגן השר לפיתוח הנגב והגליל איוב קרא הליכוד לא מונה מחליף
סגנית השר לאזרחים ותיקים לאה נס הליכוד לא מונה מחליף
שר ההסברה והתפצות יולי אדלשטיין הליכוד 17 במרץ 2013

ו' בניסן ה'תשע"ג

התפטר לקראת התמודדותו על תפקיד יו"ר הכנסת לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמנון מרנדה, הכנסת אישרה: ממשלת נתניהו יצאה לדרך, באתר ynet, 1 באפריל 2009
  2. ^ חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ג-2012, ס"ח 2383 מ-16 באוקטובר 2012
  3. ^ בהמשך הקדנציה של הכנסת ה-18 החליף אותה שאול מופז בראשות המפלגה
  4. ^ לליכוד היו בכנסת היוצאת 12 מנדטים. מפלגת אח"י, לה היו 2 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל, הצטרפה לליכוד לפני הבחירות ונציגיה הוצבו במקומות לא ריאליים ברשימה המשותפת.
  5. ^ בכנסת הקודמת היו למפלגות מולדת ותקומה 4 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל.
  6. ^ בכנסת ה-17 היו למפד"ל, המרכיב העיקרי בגוף החדש שנקרא "הבית היהודי", 3 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל.
  7. ^ קווי היסוד של הממשלה ה-32, באתר משרד ראש הממשלה
  8. ^ רועי נחמיאס, דובאי: אלו צילומי המחסלים; 2 פלסטינים חשודים, באתר ynet, 15 בפברואר 2010
  9. ^ חיסול אל-מבחוח: דובאי פרסמה תמונות של 15 חשודים נוספים, באתר גלובס, 24 בפברואר 2010
  10. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, החיסול בדובאי: צווי מעצר נגד עוד 16 חשודים, באתר וואלה!‏, 08 במרץ 2010
  11. ^ סוכנויות הידיעות, זיוף הדרכונים: אוסטרליה מגרשת דיפלומט ישראלי, באתר ynet, 24 במאי 2010
  12. ^ מוטי בסוק, לאחר 15 שנות מאמץ: ישראל התקבלה ל-OECD; שטייניץ: "תעודת כבוד למשק הישראלי", באתר TheMarker‏, 10 במאי 2010
  13. ^ http://www.oecd.org/document/42/0,3343,en_21571361_44315115_38598698_1_1_1_1,00.html
  14. ^ דן אבן ויובל אזולאי, המשט לעזה | המרמרה הגיעה לאשדוד, הפעילים הורדו מהסיפון, באתר הארץ, 31 במאי 2010
  15. ^ עימות בלב ים: צפו בדיווחים בעולם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 במאי 2010‏
  16. ^ חיים איסרוביץ, כותרת שחורה: פעולת השייטת בעיתוני העולם, באתר nrg‏, 1 ביוני 2010
  17. ^ טורקיה מזהירה מפני "תוצאות חמורות שלא ניתן לשער את סופן", באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 במאי 2010‏
  18. ^ יונתן גולן, הבנייה הוקפאה, וגם הפיצוי לעסקים ולתושבים, באתר ynet, 12 בספטמבר 2010
  19. ^ אהוד ברק כתב: נמשיך את מסורת מפא"י, באתר "ynet"
  20. ^ השרים יצחק הרצוג, בנימין בו אליעזר ואבישי ברוורמן הודיעו על התפטרותם מהממשלה, באתר הארץ, 17 בינואר 2011
  21. ^ תומר אביטל ושי פאוזנר, נתניהו הציג את הרפורמה במינהל: "אם נתניע אותה נוציא את המדינה ממשבר הדיור", באתר כלכליסט, 18 במאי 2011
  22. ^ מהפכת הסלולר: אושרה רפורמת הסמארטפונים, באתר ישראל היום, 30 ביולי 2012
  23. ^ רוני לינדר, הממשלה אישרה את הרחבת טיפולי השיניים שבסל לילדים עד גיל 12, באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2012
  24. ^ אטילה שומפלבי, עסקת גלעד שליט אושרה: "מחכים לחבק אותו", באתר ynet, 12 באוקטובר 2011
  25. ^ הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ב-2012, ה"ח הממשלה 685, מיום 7 במאי 2012 (הקישור אינו פעיל, 7.7.2020)
  26. ^ אטילה שומפלבי ומורן אזולאי, נתניהו הדהים: אין בחירות, אחדות עם מופז וקדימה, באתר ynet, 8 במאי 2012
  27. ^ יהונתן ליס, יו"ר קדימה מופז הודיע על פרישת מפלגתו מהממשלה, באתר הארץ, 17 ביולי 2012
  28. ^ ח"כ אבי דיכטר ימונה לשר להגנת העורף, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 באוגוסט 2012‏
  29. ^ מורן אזולאי, הפוקד דבאח יחליף את דיכטר: "לא קבלן קולות", באתר ynet, 14 באוגוסט 2012
  30. ^ רנית נחום-הלוי, הממשלה אישרה את הרפורמה לחוק התכנון והבנייה, 14 במרץ 2010
  31. ^ סגן שר במעמד שר
  32. ^ כיהנו עוד מספר משנים לראש הממשלה בתפקיד שר ביצועי
  33. ^ כיהן כשר בלי תיק

ממשלת ישראל השלושים ושתיים34980472Q2152615