חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
Emblem of Israel.svg
תאריך לועזי 15 במרץ 2018
תאריך עברי כ"ח באדר תשע"ח
כנסת הכנסת העשרים
תומכים 35
מתנגדים 0
חוברת פרסום ספר החוקים 2708, עמ' 310
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד המשפטים
מס' תיקונים 2
נוסח מלא הנוסח המלא

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הוא החוק העיקרי המסדיר את דיני חדלות הפירעון בישראל. החוק אושר בכנסת ב-5 במרץ 2018, ונכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019.

החוק הוא מהארוכים ביותר בין חוקי מדינת ישראל, ועם חקיקתו היו בו 381 סעיפים (בהם 14 סעיפים של תיקונים עקיפים לחוקים אחרים).

מכוח החוק הותקנו תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019[1].

היסטוריה חקיקתית

עד לתחילתו של חוק זה הוסדר המצב של חדלות פירעון בשני חוקים שמקורם במנדט הבריטי: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ופקודת החברות [נוסח חדש], התשל"ג-1983. חוקים דומים שנהגו באנגליה בוטלו בשנת 1986. במהלך השנים נערכו תיקונים בפקודות, וגם חוק החברות תוקן, ונעשו בו כמה תיקוני חקיקה הנוגעים להסדרי חוב והבראת חברות, אך אלה היו תיקונים נקודתיים בלבד. הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועדה להביא לרפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, במטרה לספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה. הצעת החוק ביקשה ליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון ולהסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, בחוק חדש ועדכני, ולבטל את הפקודות הישנות וההסדרים הקיימים בחוק החברות[2].

דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את הצורך בו:

השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו - נטילת משכנתה לצורך קניית דירת מגורים, רכישת מוצרים בתשלומים, עסקאות מימון פיננסיות מורכבות ועוד. הסיכון שמשאביו של מקבל האשראי לא יספיקו לתשלום מלוא חובותיו הוא חלק בלתי נפרד מהשימוש באשראי. סיכון זה עומד במקרים רבים במוקד חיי הכלכלה. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פירעון.
חדל הפירעון יכול להיות אדם פרטי שנקלע לקשיים כלכליים אך גם חברה ציבורית גדולה שאינה יכולה לשלם איגרות חוב שהנפיקה.
חדלות פירעון הוא אירוע כלכלי מרובה משתתפים המערב שאלות כלכליות וערכיות סבוכות.
דיני חדלות הפירעון נדרשים לקבוע הסדרים שיאזנו בין אינטרסים של גורמים רבים - אינטרס החייבים, אינטרס הנושים וגם האינטרס הציבורי הכללי. עליהם ליצור תמריצים שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה. כל אלה דורשים הסדרה חקיקתית מקיפה ועדכנית.
מדברים אלה עולה החשיבות הרבה לחיי הכלכלה המודרנית בקיומם של דיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיתמכו בערכים שעליהם מושתתת החברה, יקנו ודאות לשוק, וכן יתאימו לסביבה הכלכלית שבה הם פועלים[2].

בהמשך מציגים דברי ההסבר את מטרות החוק:

המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו וכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה.

המטרה השנייה של החוק המוצע היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון.

המטרה השלישית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי[2].

החוק אושר בכנסת ב-5 במרץ 2018[3], וסעיף 373 שלו קובע "תחילתו של חוק זה 18 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על הליכים לפי חוק זה שהחלו ביום התחילה ואילך", כלומר תחילתו של החוק נקבעה ל-15 בספטמבר 2019.

פיזורה של הכנסת העשרים והכישלון בהרכבת קואליציה בכנסת ה-21 שהוביל ליציאתה של הכנסת לפגרת בחירות נוספת שיבשו את ההכנות לכניסת החוק לתוקף, ובפרט מנעו את אישורן של תקנות לקביעתן של רשימות נאמנים שמתוכן ימונו נאמנים לפי החוק החדש. לפתרון בעיה זו תוקן החוק, ונוסף בו, כהוראת שעה, סעיף 376א, המסדיר את אופן מינוי הנאמנים עד ל-1 ביולי 2020[4]. תיקון זה הוא החוק היחיד שנחקק במהלך כהונתה של הכנסת ה-22.

פרקי החוק

החוק מורכב מ-14 חלקים עיקריים, המפרטים כיצד יש לנהל הליכי חדלות פירעון.

  • חלק א': עקרונות ופרשנות
    עוסק בעקרונות היסוד של החוק ומציג ההגדרות והמונחים המשמשים אותו. החוק משקף את הגישה לפיה, אין מדובר בהליך שבא להעניש את החייב, אלא בהליך שנועד להסדיר מצוקה כלכלית הנובעת מאופי החיים הכולל לקיחת אשראי כבדרך שבשגרה.
  • חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד
    בעבר פירוק והבראת חברות הוסדרו בפקודת החברות ובחוק החברות, כיום תהליך זה מתנהל תחת כנפיו של החוק החדש בלבד. בחלק זה מוסדרים נקודת הפתיחה להליכי שיקום ולהליכי פירוק של חברה, בין אם ההליך נפתח על ידי נושה או על ידי החברה. לבית המשפט מוקנות סמכויות בנוגע לאופי ניהול ההליך ומסלול הטיפול המועדף לתאגיד ולכל הנוגעים בעניין (בעלי השליטה, העובדים, הנושים, בעלי המניות וכו') – הליכי שיקום או הליכי פירוק.
    • פרק א': תחולה
    • פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה
    • פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
    • פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו
    • פרק ה': הקפאת הליכים
    • פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו
    • פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי
    • פרק ח': פירוק
  • חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
    חלק זה מפרט כיצד לפעול לשיקום החייב תוך פגיעה מצומצמת ככל האפשר ביתר הצדדים. ההליך יחולק לשתי תקופות מרכזיות:
    - תקופת ביניים – תקופת בדיקה בה ייבדק מצבו הכלכלי של החייב, האם משתף פעולה עם ההליכים, ומהן הנסיבות שהביאו אותו לחדלות פירעון. התקופה תחל עם אישור בקשתו ומתן צו פתיחת הליכים אשר מקפיא את כל הליכי הגביה המנהליים נגדו.
    - תקופת השיקום – בתום תקופת הביניים תקבע לחייב תוכנית שיקום שתכלול את אופן ניהול נכסיו, חובת תשלומים חודשית, השתתפות בהדרכה פיננסית, מימוש ומכירת נכסים ועוד.
    בנוסף, בחלק זה מפורטים סמכויות הגופים שינהלו את הליכי החדלות, כגון מערכת ההוצאה לפועל, הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים ובית משפט השלום (זאת בניגוד לעבר שבו הליכי פשיטת רגל היו תחת בית משפט מחוזי וכונס הנכסים הרשמי).
    • פרק א': תחולה והוראות כלליות
    • פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים
    • פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה
    • פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
    • פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים
    • פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו
    • פרק ז': תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי
    • פרק ח': צו לשיקום כלכלי
    • פרק ט': הפטר
    • פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר
    • פרק י"א: הוראות שונות
    • פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך
  • חלק ד': הנשייה
    מדבר על הכספים שנצברים (הן לחייבים והן לתאגידים) בקופת הנשייה – הקופה שאליה מוזרמים כספי החייב מחובת התשלום החודשי, מימוש נכסים הקיימים, קופות גמל על שמו וכדומה. הוא מגדיר גם את הליכי הגשת תביעת החוב של נושים וההכרעה בהן ומעמדו של כל נושה.
    השינוי המשמעותי בחלק זה הוא סדר חלוקת הכספים. אם בעבר חובות למדינה (רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות וכו') ולנושים המובטחים היו ראשונים לקבל 100% מהחוב המגיע להם, החוק החדש משנה את סדרי הדין ומעביר חלק נכבד מהכספים שבדין קדימה ליתר הנושים הכלליים. כך הנושים הקטנים, כגון ספקים, עסקים קטנים ואנשים פרטיים יזכו ליותר כספים בעבור חובם בהליכי חדלות הפירעון.
    • פרק א': תביעות חוב
    • פרק ב': קופת הנשייה
    • פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם
    • פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה
    • פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה
    • פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות
  • חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם
מגדיר את זכויות הנושים ומעמדם בהליך חדלות הפירעון. הוא מבהיר את זכותם של הנושים לעיין במסמכים שהחייב/התאגיד הגיש, להשמיע את עמדתם בפני בית המשפט, לכנס אספת נושים וכדומה.
  • חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
בחלק זה מוגדרים תפקידו וסמכויותיו של הגוף החדש שמנהל את הליכי חדלות פירעון. הוא מקבע את מעמדו של הממונה כזרוע ביצועית של המדינה, בעלת סמכויות אכיפה וחקירה פליליות, שתפקידו לשמור על האינטרס הציבורי, לנהל כראוי את ההליכים ולוודא את תקינות הליכי חדלות פירעון של אנשים.
בחלק זה מוגדרות סמכויות שונות, מנהליות בעיקרן, של בית המשפט בניהול הליכי חדלות פירעון של חייבים ותאגידים. סמכויות כגון הטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד חייב או נושא משרה בתאגיד שהוא בפירוק או זימון לחקירה של אדם שקשור לחייב ויכול להיות שיש לו מידע בנוגע לנכסים של החייב.
  • חלק ח': אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון
חלק זה דן בנושא אחריותם של בעלי תפקיד ונושאי משרה בתאגיד שנמצא בקשיים כלכליים ואינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו במועד, אך טרם החל בהליכי חדלות פירעון פורמליים. החוק קובע כי דירקטורים בתאגיד חייבים לפעול לצמצום היקפה של חדלות הפירעון באמצעים מקובלים וסבירים. אם יימצא שבעלי התפקיד לא פעלו כך, ניתן להטיל עליהם אחריות לנזקים.
  • חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין־לאומיים
    קובע כיצד יש לנהל הליכי חדלות של חייבים ותאגידים שיש להם נכסים במדינות זרות או נושים במדינות מחוץ לישראל. עד לכניסת החוק החדש לתוקף, בפקודת פשיטת הרגל לא הייתה כל התייחסות כיצד יש לפעול במקרים אלו. החוק החדש ממלא את החסר ומתאים את עצמו לכלכלה הגלובלית.
    • פרק א': הגדרות ותחולה
    • פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים
    • פרק ג': הכרה בהליך זר
    • פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר
    • פרק ה': הליכים מקבילים
    • פרק ו': הוראות שונות
  • חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים
    עוסק באפשרויות החייב להגיע להסדרי חוב מחוץ להליכי חדלות הפירעון. בדרך כלל, כאשר מתחילים הליכי פשיטת רגל, אסור להגיע להסדר פרטי ולשלם לנושה ספציפי באופן ישיר, אלא רק באמצעות בית המשפט ובהפקדה לקופת הנשייה הכוללת. בית המשפט יכול לאשר הסדרים פרטניים של החייב עם הנושים אם להערכתו הן יועילו לכלל. בנוסף, בעקבות התפתחותו של שוק מנהלי הסדרי חוב המתמחים בהפחתת חובות וריביות, החוק מאפשר שיקול דעת רחב ביותר לאישור הסדרים מסוג זה.
    • פרק א': הגדרות ותחולה
    • פרק ב': אישור הסדר חוב
    • פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב
    • פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד – הוראת שעה
  • חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה
    מדבר על העונשים להם צפוי מי שיעבור על סעיפי החוק או ינסה להשתמש בהליכי החדלות לצורך בריחה מנושים, קבלת דבר במרמה, הסתרת נכסים וכדומה.
    כיוון שהחוק מאפשר למחוק חובות וכן מרחיב את תנאי הכניסה למסלול חדלות פירעון, נפתח פתח לאלו המעוניינים לברוח מחובות שיצרו במרמה או ברשלנות. כאן מוגדרות הסמכויות הפליליות של הממונה לצורך אכיפה יעילה של ניהול הליכי החדלות וכן מול מי שמנסה לנצל לרעה את ההליך הזה.
  • חלק י"ב: הוראות שונות
מסדיר בעיקר את כל נושא הערעורים – מתי ואיך אפשר לערער לערכאה עליונה יותר. החלטות כגון דחיית בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, מתן צו הפטר, מימוש נכס מגורים וכו', ניתנות לערעורים.
מסדיר את תיקוני החקיקה השונים שבוצעו בחוקים אחרים, כתוצאה מחקיקת חוק חדלות פירעון. תיקונים כגון: ביטול פקודת פשיטת הרגל,

תיקוני סעיפים בחוק החברות, תיקונים שונים בחוק ההוצאה לפועל בדבר ביטול ההכרה בחייבים מוגבלים באמצעים והסמכת הרשם לטפל בחדלות פירעון של חובות נמוכים, ועוד.

  • חלק י"ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה
מסדיר כיצד, מתי ואיך יחול החוק החדש. מאחר שהחוק מביא לשינויים רבים בדיני חדלות פירעון המשפיעים על גורמים רבים במשק, נקבעו הוראות שעה והוראות מעבר, על מנת להקל על הגופים והגורמים השונים ולתת להם זמן להיערך בהתאם.
כך למשל, כניסתו לתוקף בפועל, חלה 18 חודשים לאחר חקיקתו, ופקודת פשיטת הרגל ממשיכה להיות בתוקף כלפי חייבים שהתחילו את ההליך לפני שנכנס החוק החדש.

הפולמוס סביב יעילות החוק

פרופ' דוד האן, שנמנה עם יוזמי התיקון, הבהיר כי המניע לתיקון לא היה 'סוציאליזם' אלא יעילות כלכלית, וזאת בהתבסס על מחקרים של האיחוד האירופי שהוכיחו כי המשק הכלכלי יוצא נשכר ככל שהליך פשיטת הרגל מהיר יותר[5].

מאידך, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין הביע חשש שהחוק יפגע בפריעת החובות: "הלכנו בחוק על הליך השיקום ושכחנו את הנושים. החוק גרם לפיחות בתום הלב של החייבים. המסר שהוא מעניק להם הוא – אל תשלמו חובות"[6].

לדברי יהודה יפרח "עיקר חידושו של החוק הוא בשינוי הערכים; בעוד החקיקה הישנה שעסקה בנושא ביקשה לאזן בין זכות הקניין של הנושים וחובת החייב לשלם את חובו, לבין האינטרס החברתי בשיקומו של החייב – החוק החדש מעלה על נס את השיקום הכלכלי כערך עליון"[5].

לקריאה נוספת

  • דוד האן דיני חדלות פירעון כרכים א-ב (מהדורה שנייה, 2018).
  • איריס מרקוס חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (המהפכה בתחום חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים) כרכים א-ג (אוצר המשפט, 2019-2018).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0