ברכת הטוב והמטיב

ברכת הטוב והמטיב
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב

בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב היא ברכה שתיקנו חז"ל לברך בשעת אירוע משמח שאירע לאדם, בדומה לברכת שהחיינו, אולם בעוד ברכת שהחיינו נאמרת על טובה ממנה נהנה אדם יחיד, ברכת הטוב והמטיב נאמרת במקרה שאדם נוסף שותף עמו בטובה. משמעות הברכה היא: טוב - לי, ומיטיב - לאחרים. הברכה נאמרת בשם ומלכות. מקרה נוסף בו נאמרת הברכה היא בשתיית כמה סוגי יינות במשתה משותף.

מקור הברכה

בברייתא נאמר ”קצרו של דבר: על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב” (מסכת ברכות, דף נ"ט עמוד ב').

כך נפסק גם להלכה ברמב"ם, ובשלחן ערוך.

על אירוע משמח

ברכה זו מברכים על מקרה משמח שארע לאדם, אם אירוע כזה מחייב בברכת שהחיינו, אזי אם יש בזה טובה גם לאדם אחר מלבד המברך, מברכים "הטוב והמטיב". בהלכה ישנן כמה דוגמאות למקרים כאלו:

• לידת בן זכר: היא טובה לאב ולאם, וכיוון שכך מברכים שניהם ברכה זו, וי''א שהמנהג שאין הנשים מברכות.
• ירדו גשמים על שדה שותפים: מי שיש לו שדה בשותפות עם אחר, ויורדים גשמים - דבר שמיטיב לשני השותפים, מברכים שניהם ברכה זו.
• ירושה של כמה אחים: שני אחים, או יותר, שירשו את אביהם (או קרוב אחר), אף שעל עצם פטירת האב הם מברכים ברכת דיין האמת, במקביל הם מחויבים לברך "הטוב והמטיב" על הירושה שנפלה בחלקם.

שמועה טובה

כמו ברכת שהחיינו, גם ברכת הטוב והמטיב נאמרת אף על שמיעת שמועה טובה של אירוע כזה, ובתנאי ששמע זאת מאדם נאמן,

שיטת הירושלמי

כמבואר, ברכת הטוב והמטיב היא בעצם תחליף לברכת שהחיינו, ונאמרת על מקרים שיש כמה שנהנים מהטובה. אמנם הגר"א כתב ששיטת התלמוד ירושלמי היא שברכת הטוב והמטיב נאמרת בכל מקרה שהטובה היא דבר שהתחדש לאדם, כגון בן שנולד או ירושה, ולהבדיל מברכת שהחיינו שנתקנה כאשר אדם קונה כלי - פעולה המבטאת המרה בלבד של כסף בעבור הכלי. לדעתו, במקרה שזו טובה "מתחדשת", מברך הטוב והמיטיב אף כאשר הטובה היא לאדם אחד בלבד.

למעשה, בהלכה נפסק כברייתא שברכת הטוב והמיטיב נתקנה על מקרים שהטובה משותפת לכמה אנשים.

על שתיית כמה סוגי יין

מקרה נוסף בו מברכים ברכת הטוב והמטיב הוא על שתיית כמה סוגי יין בשותפות, כשברכה זו נאמרת כהודאה על ריבוי היין. הברכה נאמרת במקרה כזה רק בהצטרפות של מספר תנאים (פירוט תנאים אלו, להלן).

טעם הברכה

מפני חשיבות היין שהוא משמח אלקים ואנשים, תקנו עליו חז"ל עוד ברכה כששותים יותר מסוג יין אחד. ברכה זו מברכים דווקא על יין (ולא על פת ושאר מיני פירות) משום שיש בו שתי מעלות: א. שהוא זן ("סעיד"). ב. שגורם לשמחה.

יש שביארו את השימוש בנוסח זה, מכיון שהיין מביא לידי שמחה, ועלול לגרום לקלות ראש. לכן, קבעו חז"ל נוסח הדומה לברכה הרביעית של ברכת המזון, שנתקנה על הרוגי ביתר, וכך יזכור את יום המיתה וימנע מקלות ראש.

דיני קדימה בברכות

כאשר יש לפניו שני סוגי יינות, וידוע לו שאחד מהם משובח יותר, עליו להקדימו ולברך עליו בורא פרי הגפן, בשל סדר הקדימה בברכות. לפי שיטת התוספות, שאין לברך הטוב והמטיב אם ידוע שהיין השני גרוע מהראשון, מפסיד במקרה כזה את ברכת הטוב והמטיב.

אם עבר ובירך קודם בורא פרי הגפן על היין הגרוע, מברך על היין השני ברכת הטוב והמטיב (אף אם שני היינות היו על השולחן בשעת ברכת בורא פרי הגפן).

וכשיש לפניו שני יינות ומסופק איזה מהם משובח יותר, יכול לכתחילה לברך על אחד מהם בורא פרי הגפן ועל השני הטוב והמטיב. וכן אם הביאו לו את היין המשובח אחרי שכבר בירך בורא פרי הגפן על הראשון, מברך הטוב והמטיב על היין השני.

תנאי הברכה

ישנם מספר תנאים הנצרכים בשביל ברכת הטוב והמטיב על שתיית שני סוגי יינות:

• היין הנוסף אינו גרוע מן הראשון: נחלקו הראשונים האם היין השני צריך להיות משובח יותר מהראשון, או שמספיק שרק לא יהיה גרוע ממנו. דעת רש"י, רשב"ם ובה"ג שבכדי לברך ברכה זו, על היין השני להיות משובח מהראשון, ושיטת רבינו תם והרשב"א שאפילו אם היין השני גרוע מהראשון מברך הטוב והמטיב, אלא אם כן הוא גרוע מאוד, מכיון שהברכה נתקנה על ריבוי היינות. במקרה שיש ספק איזה מן היינות משובח יותר, מברכים הטוב והמיטיב אף לדעת רשב"ם..

הרמב"ם סובר שכל שהוא מין אחר מברכים עליו, כגון שהיו שותים יין אדום והביאו שחור, או ישן.

בשולחן ערוך נפסק שמברכים 'הטוב והמטיב' גם כשיש ספק אם השני משובח מהראשון, ובלבד שלא ידוע שהוא גרוע ממנו, וכך סוברים רוב הפוסקים , אך הכף החיים וערוך השולחן פסקו שאין לברך ברכה זו ביינות השווים באיכותם^{[דרושה הבהרה]}, בשל דעת הראשונים החולקים.

הפוסקים נחלקו איך מודדים את איכות היין. יש אומרים שהדבר נמדד לפי מחיר היין, אך יש שסוברים שדבר זה נמדד לפי טעמו האישי של השותה ולא לפי מחיר היין, וכמו לענין דיני קדימה בברכות, שמקדים את המין החביב עליו, אך לעניין יין טוב ורע החשיבות נמדדת גם לפי טיב היין^{[דרושה הבהרה]}.

הרמ"א כתב שביין לבן יש מעלה שהוא בריא לגוף יותר מיין אדום, ולכן מברך עליו הטוב והמטיב גם אם שתה לפניו יין אדום משובח קצת יותר.

• שני אנשים: ברכה זו נאמרת על ריבוי היין רק במקרה ששני אנשים, או יותר, שותים יין יחד ושותפים בשמחה. . לכן, ברכה זו נאמרת דווקא אם היינות בבעלות משותפת. כמו-כן, נדרש ששני האנשים ישתו משני היינות בחדר אחד. אדם אחד שהניח שני יינות על שולחן הסעודה לשתיית כל הסועדים, נחשבים היינות כשייכים לכולם.

• היין הראשון לא נגמר: יש שסוברים, שברכה זו נאמרת רק אם נשאר מהיין הראשון, כדי שיהיה ברור שהיין החדש לא הובא משום שהיין הראשון נגמר.

• שני מיני יינות: ברכה זו נאמרת דווקא בשני מינים שונים של יין. אין צורך שהיינות יהיו משני זנים שונים אלא אפילו שני יינות מאותו זן, אם התיישנו בכלים שונים נחשבים ליינות שונים ומברכים עליהם הטוב והמטיב לפי זה, יינות דומים משתי חברות ייצור שונות או משנת בציר שונה, מברכים עליהם הטוב והמטיב.

• ביינות שווים או כשהיו שניהם לפניו מתחילה:

גם אם שני היינות היו לפניו מתחילה, מברך על היין השני הטוב והמטיב - אם הוא משובח יותר (כגון שעבר ובירך בורא פרי הגפן על הגרוע) וכן כשמסופק איזה משובח יותר.

על שני יינות שידוע שהם שווים, דעת פרי מגדים שלא מברך על היין השני הטוב והמטיב.

הרמ"א כתב שמברכים הטוב והמטיב דוקא אם לא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן. בפשטות כוונתו שאם היו יחד בתחילה הוא חייב לברך קודם על היין המשובח מצד דיני קדימה בברכות, ולא יברך שוב הטוב והמטיב על היין השני הגרוע יותר, אך אם עבר ובירך תחילה בורא פרי הגפן על הגרוע, יברך כעת הטוב והמטיב על המשובח. אך יש מפרשים דבריו שעל יין משובח יותר מברכים גם אם היו שניהם מתחילה לפניו, וביינות שווים גם כן מברכים הטוב והמטיב על היין השני - אך בזה אם היו שניהם לפניו בשעת ברכת בורא פרי הגפן לא מברכים הטוב והמטיב.

בשתיית שלשה סוגי יינות

כאשר יש לפניו יותר משני מיני יין, יש אומרים שמברכים רק פעם אחת הטוב והמטיב בכל סעודה או משתה יין גם כששותה הרבה סוגים. ויש אומרים שמברכים הטוב והמטיב על כל סוג יין בנפרד. ויש שכתבו להסיר מעל השולחן את היינות הנוספים ואז יוכל לברך הטוב והמטיב על כל יין.

דינים נוספים

שיעור השתיה: יש סוברים שצריכים שניהם לשתות רביעית בדוקא, כשיעור ברכה אחרונה על היין, ויש אומרים שמספיקה שתיה בכמות כלשהי, או כמלא לוגמיו.

בברכת המזון ובארבע כוסות: על כוס היין של ברכת המזון לא מברכים הטוב והמטיב גם אם שתה יין אחר בסעודה, כיון שכבר בירכו "הטוב והמטיב" בברכה הרביעית של ברכת המזון.
בליל הסדר עדיף שלא לשתות מין אחר של יין בתוך הסעודה, כדי שלא להתחייב בברכת הטוב והמטיב, מכיון שנראה קצת כמוסיף על ארבעת הכוסות.

כשנמלך לשתות את היין השני: כאשר לא היה בדעתו בשעת הברכה לשתות את היין השני, נחלקו האחרונים האם מברך הטוב והמטיב, או שכיון שמברך שוב "בורא פרי הגפן" הרי זו שתיה נפרדת ולא מברך הטוב והמטיב.

במאכלים אחרים: דעת הראב"ד שיש לברך ברכה זו אף באכילת לחם המשובח מהלחם הראשון וכן שתיית משקאות אחרים בנוסף ליין - שמברך הטוב והמטיב על המשקה המשובח יותר מהראשון, אך התוספות חולקים עליו וסוברים שברכה זו נאמרת ביין בלבד.

אזכורים נוספים

בגמרא מובא שרב אחא מדיפתי שאל את רבינא מדוע אין מברכים ברכת הטוב והמיטיב בזמן התחדשות הלבנה. למסקנת הגמרא הטעם הוא שכך דרך הלבנה, שמתחסרת ומתחדשת כל חודש.

עוד אמרו בגמרא בשם רבי אחא בר חנינא, שלעתיד לבוא אף על בשורות רעות שכיום יש לברך עליהם ברוך דיין האמת, יברכו 'הטוב והמיטיב'.

ראו גם

• ברכת שהחיינו
• ברכות השבח

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיה תלמודית, ערך ברכות הודאה, (כרך ד, טור שכא)

קישורים חיצוניים

• ברכה על הולדת בן או בת - באתר ויקיסוגיה.
• ברכת הטוב והמיטיב בקיצור שולחן ערוך
• אסופת מאמרים בנושא ברכת הטוב והמיטיב, באתר אסיף
• הרב ברוך אפרתי, ברכת הטוב והמיטיב על הולדת הבת, בתוך 'מחניך'.

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.