שם ומלכות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכת התורה בבית הכנסת הגדול בעפולה. שתי ברכות התורה פותחות בשם ומלכות

שם ומלכות הוא הכינוי הניתן לנוסח הפותח של רוב הברכות. על מנת שברכה תחשב ברכה עליה לפתוח בהזכרת שמו של ה' - "ברוך אתה ה' א-לוהינו" ובמלכותו - "מלך העולם". בשולחן ערוך נפסק על סמך דברי רב ורבי יוחנן במסכת ברכות: "כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה".[1] כלומר, אין מקיימים את חובת הברכה אם הנוסח אינו כולל את אמירת שם ה' והזכרת מלכותו.

חריגים

לכלל זה קיימים כמה חריגים, ראשית, בברייתא[2] מוזכר כי ברכה הסמוכה לחברתה לא פותחת בברוך דוגמאות לברכה כזו הן ברכות תפילת שמונה עשרה, ברכת אהבה וברכת השכיבנו בברכות קריאת שמע. ברכות נוספות שבהם התקיים דיון בפוסקים לגבי חוסר אזכור שם ומלכות הן: ברכת אמת מברכות קריאת שמע, ברכת אלוקי נשמה, ברכת מעין שבע תפילת הדרך, נוסח ההבדלה "ברוך המבדיל בין קודש לחול" שנאמרת במוצאי שבת וברכת הזימון.

לעיתים, כאשר קיים ספק האם יש חובה לברך ברכה כלשהי, העדיפו הפוסקים להכריע שלא לברך ובמקום זה הציעו לומר את נוסח הברכה ללא שם ומלכות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים