שם ומלכות
שם ומלכוּת הוא הכינוי הניתן לנוסח הפותח של רוב הברכות ביהדות. על מנת שברכה תחשב ברכה עליה לפתוח בהזכרת שם ה' - "בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ" ובמלכותו - "מֶלֶךְ הָעוֹלָם". בשולחן ערוך נפסק על סמך דברי רב ורבי יוחנן במסכת ברכות: "כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה".[1] כלומר, אין מקיימים את חובת הברכה אם הנוסח אינו כולל את אמירת שם ה' והזכרת מלכותו.
בספרים שונים ניתן למצוא את ראשי התיבות שו"מ ל-שם ומלכות.
טעמים לאמירת שם ומלכות
כתוב בספר "מלמד התלמידים ליום מתן תורה"[2] בטעם הדבר שברכה היא דווקא בהזכרת "שם ומלכות" (דף קי"ט ע"ב):”ואמרם ברוך אתה השם רוצים בו יכירו הכל ויודו שמך המורה על אמתת מציאותך ולזה אמרו כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה. וכן אמרם אלקינו מלך העולם רוצים בו שיודו הכל ויכירו שאתה בורא העולם ומנהיגו ומעמידו ושופטו ושאתה לבדך עשית... ולפיכך אמרו כל ברכה שאין בה מלכות שמים אינה ברכה לפי שהיא מלה מורה על הממשלה וההנהגה שהיא לו לבדו...”
טעם נוסף: "כיון שיש בזה העזה לפנות לקב"ה שהוא עליון נורא ונשגב אנו משתמשים בתואר מלך העולם, שמעיד כי ד' מתייחס לעולמו כמו מלך שרוצה בעבדיו ועי"כ אפשר לברך ולקרוא בשמו.[3]
חריגים
לכלל זה קיימים כמה חריגים. ראשית, בברייתא[4] מוזכר כי ברכה הסמוכה לחברתה לא פותחת בברוך דוגמאות לברכה כזו הן ברכות תפילת שמונה עשרה, ברכת אהבה רבה וברכת השכיבנו בברכות קריאת שמע.
ברכות נוספות שבהם התקיים דיון בפוסקים לגבי חוסר אזכור שם ומלכות הן: ברכת אמת ויציב מברכות קריאת שמע, ברכת אלוקי נשמה, ברכת מעין שבע תפילת הדרך, נוסח ההבדלה "ברוך המבדיל בין קודש לחול" שנאמרת במוצאי שבת וברכת הזימון.
לעיתים, כאשר קיים ספק האם יש חובה לברך ברכה כלשהי, העדיפו הפוסקים להכריע שלא לברך, ובמקום זה הציעו לומר את נוסח הברכה ללא שם ומלכות.
התפילה הקצרה "מודה אני..." שנאמרת בתחילת כל בוקר, אינה מכילה מילות שו"מ. הסיבה לכך, כיוון שנאמרת מיד עם היקיצה מן השינה, עוד בטרם ניטלו הידיים, שרק אז ניתן להגיד משהו שבקדושה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ברכה ללא שם ומלכות מתוך הספר "חבל נחלתו" באתר ויקיטקסט
- דיני ברכות -הרב אליעזר מלמד באתר פניני הלכה
- הלכות שם ומלכות בברכות באתר ארגון הידברות
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ד, סעיף א'. עיינו גם: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ' עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק א', הלכה ה'.
- ^ למקור [1]
- ^ "מלך העולם", באתר "ישיבה"
- ^ מסכת פסחים, דף ק"ד עמוד ב'.
