ברכת אשר יצר אתכם בדין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת בית הקברות

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין 
נוסח אשכנז: וְזָן וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְהֵמִית אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם בַּדִּין, וְהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּם אֶתְכֶם בַּדִּין, 
נוסח ספרד: וְזָן אֶתְכֶם בַּדִּין וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין וְהֶחֱיָה אֶתְכֶם בַּדִּין וְאָסַף אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם, וְעָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם בַּדִּין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.
ויש נוהגים לוהסיף:
אַתָּה גִבּור לְעולָם אֲדנָי מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהושִׁיעַ 'מורִיד הַטָּל'[1]
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד. מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סומֵךְ נופְלִים וְרופֵא חולִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתו לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוךָ בַּעַל גְּבוּרות וּמִי דומֶה לָךְ. מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֵּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.  וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיות מֵתִים[2].

ברכת אשר יצר אתכם בדין היא ברכת השבח שתיקנו חז"ל לברך בשעה שאדם רואה קברי ישראל, לאחר שעברו שלושים יום מראייתו האחרונה. ויש לברך ברכה זו אף בשבת[3].

מקור הברכה

מקור הברכה היא בתלמוד בבלי במסכת ברכות ”תנו רבנן: הרואה קברי ישראל אומר 'ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין ועתיד להקימכם בדין'. מר בריה דרבינא מסיים בה משמיה דרב נחמן: 'ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם, ברוך מחיה המתים” (ברכות נח ב)

פירוש הברכה

רבי דוד אבודרהם כתב לפרש ברכה זו כך[4]:

אשר יצר אתכם בדין - קודם שנולד, כלומר שה' דן את האדם האם יווצר.

ודן אתכם בדין - ודן את האדם לאחר שנולד.

וכלכל אתכם בדין - דן על פרנסתו אם תהיה ברווח או בקושי.

והחיה אתכם בדין - שקבע בדין כמה מספר ימי חייו.

והמית אתכם בדין - בשעה שגזר עליו מיתה.

ויודע מספר כולכם בדין - אפילו לאחר מיתה אין נסתר מנגד עיניו.

ועתיד להחיות וכו' - אם תהיו זוכים לכך.

נוסחאות הברכה

בנוסח ברכה זו, ישנם נוסחאות רבות בספרי הראשונים.

יש שהוסיפו "ואסף אתכם בדין", וכן הוא בנוסח ספרד המצוי. וכן יש גורסים "וזן אתכם בדין", ויש גורסים "ודן אתכם בדין".

ויש שכתבו שאין נפקא מינה להלכה, מאחר שבאיזה נוסח שיאמר יצא ידי חובת הברכה[5].

דיני הברכה

ברואה קבר אחד בלבד, נחלקו הפוסקים האם יכול לברך עליו. ויש שכתבו שלא יברך מאחר שנוסח הברכה נתקן בלשון רבים[6].

אם רואה רק אוהל הקבר, או אפילו אחורי המצבה אינו יכול לברך, עד שיראה המצבה שמונחת על הקבר ממש, או הקרקע שתחתיו קבור המת[7].

אם רואה בית קברות אחר תוך שלושים יום מראייתו הראשונה, נחלקו הפסוקים האם צירך לברך שנית[8].

קברי גויים

ברכה זו נתקנה רק על הרואה קברי ישראל.

על הרואה קברי גויים, תקנו לומר הפסוק בירמיהו פרק נ פסוק יב: ”בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה”

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ יש שכתבו שאף בחורף יאמר מוריד הטל, שהכוונה היא לטל של תחיית המתים
  2. ^ הוספה זו מופיעה בדרך חיים (סידור)
  3. ^ שו"ת מהר"י אסד יורה דעה סימן שעה.
  4. ^ אבודרהם, הלכות ברכות שער ח.
  5. ^ ספר בית דוד (שאלוניקי) הלכות ברכות אות צג.
  6. ^ משנה ברורה, סימן רכ"ד, סעיף קטן ט"ז.
  7. ^ אגרות משה, אורח חיים ה סימן לז אות י.
  8. ^ הובאו במשנה ברורה, סימן רכ"ד, סעיף קטן י"ז.