ברכת בורא נפשות
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הוספת מקורות ותיקון עיוותים הלכתיים.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הוספת מקורות ותיקון עיוותים הלכתיים. |
ברכת בורא נפשות
|
|---|
|
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מָה שֶׁבָּרָאתָ (יש גורסים: שֶׁבָּרָא) לְהַחֲיוֹת בָּהֶם (יש משמיטים מלת "בָּהֶם") נֶפֶשׁ כָּל חַי, בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים". למנהג התימנים[1]: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת עַל כָּל מָה שֶׁבָּרָא חַי הָעוֹלָמִים. |
"ברכת בורא נפשות" היא ברכה אחרונה המקובלת ביהדות, הנאמרת לאחר אכילת רוב סוגי המזון.
רקע
לדעת חלק מהפרשנים[2] בתקופת תלמוד בבלי ברכה זו הייתה נאמרת רק אחרי בשר וביצה שהם מאכלים הבאים מ"נפש" (בעלי חיים). אולם אחרי שאר מיני המאכל הייתה ברכה זו רשות, כך גם מובן הביטוי המובא בתלמוד על ברכה זו, "לאחריו ולא כלום"[3] המלמד שלא כולם היו מברכים ברכה זו.
אולם לפי דעות אחרות, הברכה היתה מחויבת, אך נחלקו האמוראים[4] על אלו מאכלים חייבים לברך. הנוקטים בשיטה זו סוברים ש"ולא כלום" הכוונה שאין המאכל חייב בברכה מברכות הארץ, אלא בורא נפשות רבות[5].
להלכה, אין חילוק בין המאכלים, וכל מאכל או משקה שלא מברכים אחריו ברכת המזון או ברכה מעין שלש, מברכים אחריו בורא נפשות.
ברכה זו הובאה לראשונה במשנה[6] ”השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו, ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות” כוונת רבי טרפון לברך לפני שתית המים בורא נפשות רבות, דעה זו לא נפסקה להלכה.
ייעוד הברכה
ברכה זו משמשת כברכה אחרונה לאחר אכילת כל מזון שלא נקבעה לו ברכה אחרונה אחרת, כלומר ברכת המזון או ברכת מעין שלוש, כך שברכה זו נאמרת על רוב סוגי המזון, למעט מוצרי בצק (לחם ועוגות), יין או פירות משבעת המינים.
שיעור החיוב בברכה
ערך מורחב – שיעור ברכה אחרונה
לרוב שיטות הראשונים, ברכה זו מברכים רק אם אכל או שתה את הכמות המזקיקה ברכה אחרונה כברכת מעין שלש. אמנם, שיטת ר"י הזקן שברכת בורא נפשות צריך לברך אפילו אם שתה[7] כמות קטנה.[8]
להלכה, נפסקה הדעה שאין חילוק בין ברכת בורא נפשות לברכות אחרונות אחרות.
כברכה כללית
קיימות שיטות בהלכה לפיהן "בורא נפשות" היא גם ברכה כללית, המשמשת במקרה שלא ידוע מהי הברכה שצריך לברך לאחר אכילת מזון מסוים[דרוש מקור][מפני ש...], לדוגמה: עוגה שלא ידוע היחס בין הקמח שבה לשאר מוצריה, אם ישנו אחוז מסוים של קמח יש לברך עליה ברכה אחת מעין שלוש ומתחת לאחוז מסוים הקמח נחשב טפל ליתר המרכיבים ויש לברך עליה ברכת בורא נפשות. לפי השיטה שברכת בורא נפשות היא ברכה כללית, יש לברך ברכת בורא נפשות אחרי אכילת עוגה כזו.[דרושה הבהרה]
ברם יש חולקים וסוברים שברכת בורא נפשות, בניגוד לברכת שהכל, אינה פוטרת כלל ברכות אחרונות אחרות, לפיכך במצב של ספק אין לברך ברכה אחרונה בכלל[דרוש מקור][מפני ש...].
חתימת הברכה
לפי התלמוד הבבלי[9] אין חותמים בברכה הזאת כלל (לומר בסיומה 'ברוך'). לעומת זאת בתלמוד ירושלמי[10] סברו שיש לחתום עם שם ה'. להלכה נוהגים (מלבד נוסח הרמב"ם) לחתום ב'ברוך' בלי שם ה'. אך הגר"א פוסק כירושלמי שחותמים גם בברכה זו בשם השם בצורה הבאה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', חֵי הָעוֹלָמִים.
משמעות הברכה
פירושה המילולי של הברכה והודיה לה' שהוא: בורא נפשות רבות - בורא את בני האדם ובעלי חיים, וחסרונן - ואת כל מה שהם חסרים (כלומר הכין את כל צרכיהם, את כל מחסורם, הדברים המוכרחים לצורך הקיום כגון לחם ומים), על כל מה שבראת - על כל הדברים שבראת, אף שאינם מוכרחים לקיום, להחיות בהם - כדי להחיות בהם את הנפשות, ברוך חי העולמים - ה' המחיה את כל העולמות.[דרוש מקור][מפני ש...]
הערות שוליים
- ^ (על פי הרמב"ם)
- ^ ביאור הגר"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ח, סעיף ז' וכך גם דעת כמה ראשונים
- ^ לדוגמא תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ז עמוד א'
- ^ מסכת ברכות, דף מ"ד עמוד ב'
- ^ רש"י מסכת ברכות, דף ל"ז עמוד א'
- ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ו', משנה ח'
- ^ רבי עקיבא איגר מציין לתוס' בדף מט ע"ב ד"ה רבי מאיר, ששם הובא ששיטתו של ר"י היא רק בשתיה ולא באכילה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ט עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ז עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ו', הלכה א'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
