רביעית
רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.
פירוש המילה רביעית הוא רביעית ממידת הלוג[1].
מקור המידה
המקור למידת הרביעית הוא מהתייחסות התלמוד לפסוק "ארץ חיטה ושעורה"[2]:
.
עם זאת הובאה שם בתלמוד דעת החולקים, ששיעורים אלה הם הלכה למשה מסיני, והדרשה מהפסוק אינה אלא אסמכתא.
השימוש במידה
העיסוק הרב בספרות ההלכה בשיעורה המדויק של מידת הרביעית, נובע מכך מאחר שהיא נוגעת לשני דינים שמצויים תדיר בחיי היום יום:
ראשית, מידת הרביעית משמשת לשיעור אותו יש למזוג לכוס של ברכה, כגון כוס של קידוש בשבת ויום טוב, וכן לעניין שיעור שתיית ארבע כוסות בליל הסדר, ועוד. שיעור זה צריך להימצא בכוס בשעת הברכה, אמנם לעניין שתיית היין בפועל די בשתייה בשיעור של 'מלוא לוגמיו' שהוא פחות משיעור רביעית.
כמו כן מידת הרביעית משמשת לשיעור ברכה אחרונה - 'רביעית' הוא השיעור המינימלי של משקה המחייב לברך אחר שתייתו ברכה אחרונה.
כמו כן מזוכר שיעור רביעית לעניין טומאת מת - היינו הכמות המינימלית של דם אדם מת הנצרכת על מנת לטמא בטומאת מת היא לפחות רביעית.
שיעור הרביעית בשעורי זמננו
כאמור 'רביעית' פירושו שיעור של רביעית ממידת הלוג. אמנם בשיעור הלוג עצמו נחלקו פוסקי ההלכה כיצד לשערו במידות הנהוגות היום. מחלוקתם נובעת ממחלוקת שורשית בשיעור 'כביצה' האם הביצים שבימינו נתקטנו מכמות שהיו בזמן חז"ל או לא.
רבי אברהם חיים נאה חישב את השיעורים ע"פ הרמב"ם, שהציג את השיעורים על פי משקל ה'דרהם'. לפי חישובו מידת הלוג היא 345.6 מ"ל (סמ"ק), ולפי זה שיעור הרביעית הוא 86.4 מ"ל. הוא חישב זאת ע"פ הדרהם הטורקי שהיה מצוי בזמנו בארץ ישראל.
ממחקרים מחודשים שנעשו, התברר כי ה'דרהם' שעליו דיבר הרמב"ם היה קטן בכ-12% מהדרהם הטורקי שעל בסיסו חישב הרב נאה, ומהחישוב המעודכן יוצא ששיעור 'רביעית' הוא 75 מ"ל. שתי השיטות הללו יוצאות מנקודת ההנחה ששיעור "כביצה" המופיע בחז"ל דומה בגודלו לביצים המצויות בזמננו.[3]
במדידות שערך ה"נודע ביהודה" הוא הגיע למסקנה שהביצים בזמן חז"ל היו גדולות כמעט פי שנים מהביצים המצויות כיום, ולכן גם שיעורי הנפח המצויים בחז"ל גדולים פי שניים. בעל ה'חזון איש' קיבל את שיטתו, וחישב על פיו את שיעור הלוג כ-597.2 סמ"ק, ולדעתו יוצא ששיעור רביעית הוא 149.3 סמ"ק.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה תלמודית ערך "רביעית"[דרושה הבהרה]
- הרב הדר יהודה מרגולין, קונטרס שיעור הרביעית מתוך הידורי המידות.
הערות שוליים
- ^ ראו תוספות לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ט עמוד א' דיבור המתחיל "רביעית", שדחו את פירוש רבותיו של רש"י הסבורים שרביעית היא רביעית הקב. התוספות דחו פירוש זה על פי הגמרא בפסחים.
- ^ דברים, ח', ז'-ח'
- ^ ראו כאן בעמוד 5 את דברי הרב הדר מרגולין בספרו "הידורי המידות", באתר פורטל הדף היומי.
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
