ברכת הטוב והמטיב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ברכת הטוב והמטיב

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב

בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב היא ברכה שתיקנו חז"ל לברך בשעת אירוע משמח שאירע לאדם, בדומה לברכת שהחיינו, אולם בעוד ברכת שהחיינו נאמרת על טובה ממנה נהנה אדם יחיד, ברכת הטוב והמטיב נאמרת במקרה שאדם נוסף שותף עמו בטובה. משמעות הברכה היא: טוב - לי, ומיטיב - לאחרים[1]. הברכה נאמרת בשם ומלכות. מקרה נוסף בו נאמרת הברכה היא בשתיית כמה סוגי יינות במשתה משותף.

מקור הברכה

בברייתא נאמר ”קצרו של דבר: על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב (מסכת ברכות, דף נ"ט עמוד ב').

כך נפסק גם להלכה ברמב"ם[2], ובשלחן ערוך[3].

על אירוע משמח

ברכה זו מברכים על מקרה משמח שארע לאדם, אם אירוע כזה מחייב בברכת שהחיינו, אזי אם יש בזה טובה גם לאדם אחר מלבד המברך, מברכים "הטוב והמטיב". בהלכה ישנן כמה דוגמאות למקרים כאלו:

  • לידת בן זכר: היא טובה לאב ולאם, וכיוון שכך מברכים שניהם ברכה זו[4], וי''א שהמנהג שאין הנשים מברכות[5].
  • ירדו גשמים על שדה שותפים: מי שיש לו שדה בשותפות עם אחר, ויורדים גשמים - דבר שמיטיב לשני השותפים, מברכים שניהם ברכה זו[6].
  • ירושה של כמה אחים: שני אחים, או יותר, שירשו את אביהם (או קרוב אחר), אף שעל עצם פטירת האב הם מברכים ברכת דיין האמת, במקביל הם מחויבים לברך "הטוב והמטיב" על הירושה שנפלה בחלקם.

שמועה טובה

כמו ברכת שהחיינו, גם ברכת הטוב והמטיב נאמרת אף על שמיעת שמועה טובה של אירוע כזה[7], ובתנאי ששמע זאת מאדם נאמן[8],

שיטת הירושלמי

כמבואר, ברכת הטוב והמטיב היא בעצם תחליף לברכת שהחיינו, ונאמרת על מקרים שיש כמה שנהנים מהטובה. אמנם הגר"א כתב ששיטת התלמוד ירושלמי היא שברכת הטוב והמטיב נאמרת בכל מקרה שהטובה היא דבר שהתחדש לאדם, כגון בן שנולד או ירושה, ולהבדיל מברכת שהחיינו שנתקנה כאשר אדם קונה כלי - פעולה המבטאת המרה בלבד של כסף בעבור הכלי. לדעתו, במקרה שזו טובה "מתחדשת", מברך הטוב והמיטיב אף כאשר הטובה היא לאדם אחד בלבד[9].

למעשה, בהלכה נפסק כברייתא שברכת הטוב והמיטיב נתקנה על מקרים שהטובה משותפת לכמה אנשים.

על שתיית כמה סוגי יין

מקרה נוסף בו מברכים ברכת הטוב והמטיב הוא על שתיית כמה סוגי יין בשותפות, כשברכה זו נאמרת כהודאה על ריבוי היין. הברכה נאמרת במקרה כזה רק בהצטרפות של מספר תנאים (פירוט תנאים אלו, להלן)[10].

טעם הברכה

מפני חשיבות היין שהוא משמח אלקים ואנשים, תקנו עליו חז"ל עוד ברכה כששותים יותר מסוג יין אחד. ברכה זו מברכים דווקא על יין (ולא על פת ושאר מיני פירות) משום שיש בו שתי מעלות: א. שהוא זן ("סעיד"). ב. שגורם לשמחה[11].

יש שביארו את השימוש בנוסח זה, מכיון שהיין מביא לידי שמחה[12], ועלול לגרום לקלות ראש. לכן, קבעו חז"ל נוסח הדומה לברכה הרביעית של ברכת המזון, שנתקנה על הרוגי ביתר, וכך יזכור את יום המיתה וימנע מקלות ראש[13].

דיני קדימה בברכות

כאשר יש לפניו[14] שני סוגי יינות, וידוע לו שאחד מהם משובח יותר, עליו להקדימו ולברך עליו בורא פרי הגפן[15], בשל סדר הקדימה בברכות. לפי שיטת התוספות[16], שאין לברך הטוב והמטיב אם ידוע שהיין השני גרוע מהראשון, מפסיד במקרה כזה את ברכת הטוב והמטיב.

אם עבר[17] ובירך קודם בורא פרי הגפן על היין הגרוע, מברך על היין השני ברכת הטוב והמטיב (אף אם שני היינות היו על השולחן בשעת ברכת בורא פרי הגפן[18]).

וכשיש לפניו שני יינות ומסופק איזה מהם משובח יותר, יכול לכתחילה לברך על אחד מהם בורא פרי הגפן ועל השני הטוב והמטיב[19]. וכן אם הביאו לו את היין המשובח אחרי שכבר בירך בורא פרי הגפן על הראשון, מברך הטוב והמטיב על היין השני.

תנאי הברכה

ישנם מספר תנאים הנצרכים בשביל ברכת הטוב והמטיב על שתיית שני סוגי יינות:

  • היין הנוסף אינו גרוע מן הראשון: נחלקו הראשונים האם היין השני צריך להיות משובח יותר מהראשון, או שמספיק שרק לא יהיה גרוע ממנו. דעת רש"י, רשב"ם[20] ובה"ג[21] שבכדי לברך ברכה זו, על היין השני להיות משובח מהראשון[22], ושיטת רבינו תם[20] [23] והרשב"א שאפילו אם היין השני גרוע מהראשון מברך הטוב והמטיב, אלא אם כן הוא גרוע מאוד, מכיון שהברכה נתקנה על ריבוי היינות. במקרה שיש ספק איזה מן היינות משובח יותר, מברכים הטוב והמיטיב אף לדעת רשב"ם.[20][24].
הרמב"ם[25] סובר שכל שהוא מין אחר מברכים עליו, כגון שהיו שותים יין אדום והביאו שחור, או ישן.
בשולחן ערוך נפסק שמברכים 'הטוב והמטיב' גם כשיש ספק אם השני משובח מהראשון, ובלבד שלא ידוע שהוא גרוע ממנו, וכך סוברים רוב הפוסקים[26] , אך הכף החיים וערוך השולחן פסקו שאין לברך ברכה זו ביינות השווים באיכותם[דרושה הבהרה], בשל דעת הראשונים החולקים.
הפוסקים נחלקו איך מודדים את איכות היין. יש אומרים שהדבר נמדד לפי מחיר היין, אך יש שסוברים שדבר זה נמדד לפי טעמו האישי של השותה ולא לפי מחיר היין[27], וכמו לענין דיני קדימה בברכות, שמקדים את המין החביב עליו[28], אך לעניין יין טוב ורע החשיבות נמדדת גם לפי טיב היין[29][דרושה הבהרה].
הרמ"א כתב שביין לבן יש מעלה שהוא בריא לגוף יותר מיין אדום, ולכן מברך עליו הטוב והמטיב גם אם שתה לפניו יין אדום משובח קצת[30] יותר.[31]
  • שני אנשים: ברכה זו נאמרת על ריבוי היין רק במקרה ששני אנשים, או יותר, שותים יין יחד ושותפים בשמחה. [32]. לכן, ברכה זו נאמרת דווקא אם היינות בבעלות משותפת. כמו-כן, נדרש ששני האנשים ישתו משני היינות בחדר אחד[33]. אדם אחד שהניח שני יינות על שולחן הסעודה לשתיית כל הסועדים, נחשבים היינות כשייכים לכולם[33].
  • היין הראשון לא נגמר: יש שסוברים, שברכה זו נאמרת רק אם נשאר מהיין הראשון, כדי שיהיה ברור שהיין החדש לא הובא משום שהיין הראשון נגמר[34].
  • שני מיני יינות: ברכה זו נאמרת דווקא בשני מינים שונים של יין. אין צורך שהיינות יהיו משני זנים שונים אלא אפילו שני יינות מאותו זן, אם התיישנו בכלים שונים נחשבים ליינות שונים ומברכים עליהם הטוב והמטיב[35] לפי זה, יינות דומים משתי חברות ייצור שונות או משנת בציר שונה, מברכים עליהם הטוב והמטיב.
  • ביינות שווים או כשהיו שניהם לפניו מתחילה:
גם אם שני היינות היו לפניו מתחילה, מברך על היין השני הטוב והמטיב - אם הוא משובח יותר (כגון שעבר ובירך בורא פרי הגפן על הגרוע[36]) וכן כשמסופק איזה משובח יותר[37].
על שני יינות שידוע שהם שווים, דעת פרי מגדים[38] שלא מברך על היין השני הטוב והמטיב.
הרמ"א[39] כתב שמברכים הטוב והמטיב דוקא אם לא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן. בפשטות[40] כוונתו שאם היו יחד בתחילה הוא חייב לברך קודם על היין המשובח מצד דיני קדימה בברכות, ולא יברך שוב הטוב והמטיב על היין השני הגרוע יותר, אך אם עבר ובירך תחילה בורא פרי הגפן על הגרוע, יברך כעת הטוב והמטיב על המשובח[41]. אך יש מפרשים דבריו[42] שעל יין משובח יותר מברכים גם אם היו שניהם מתחילה לפניו, וביינות שווים גם כן מברכים הטוב והמטיב על היין השני - אך בזה אם היו שניהם לפניו בשעת ברכת בורא פרי הגפן לא מברכים הטוב והמטיב.

בשתיית שלשה סוגי יינות

כאשר יש לפניו יותר משני מיני יין, יש אומרים[43] שמברכים רק פעם אחת הטוב והמטיב בכל סעודה או משתה יין גם כששותה הרבה סוגים. ויש אומרים[44] שמברכים הטוב והמטיב על כל סוג יין בנפרד. ויש שכתבו להסיר מעל השולחן את היינות הנוספים ואז יוכל לברך הטוב והמטיב על כל יין[45].

דינים נוספים

שיעור השתיה: יש סוברים[46] שצריכים שניהם[47] לשתות רביעית בדוקא, כשיעור ברכה אחרונה על היין, ויש אומרים שמספיקה שתיה בכמות כלשהי[48], או כמלא לוגמיו[49].

בברכת המזון ובארבע כוסות: על כוס היין של ברכת המזון לא מברכים הטוב והמטיב גם אם שתה יין אחר בסעודה, כיון שכבר בירכו "הטוב והמטיב" בברכה הרביעית של ברכת המזון[50].
בליל הסדר עדיף שלא לשתות מין אחר של יין בתוך הסעודה, כדי שלא להתחייב בברכת הטוב והמטיב, מכיון שנראה קצת כמוסיף על ארבעת הכוסות[51].

כשנמלך לשתות את היין השני: כאשר לא היה בדעתו בשעת הברכה לשתות את היין השני, נחלקו האחרונים האם מברך הטוב והמטיב, או שכיון שמברך שוב "בורא פרי הגפן" הרי זו שתיה נפרדת ולא מברך הטוב והמטיב[52].

במאכלים אחרים: דעת הראב"ד שיש לברך ברכה זו אף באכילת לחם המשובח מהלחם הראשון וכן שתיית משקאות אחרים בנוסף ליין - שמברך הטוב והמטיב על המשקה המשובח יותר מהראשון[53], אך התוספות חולקים עליו וסוברים שברכה זו נאמרת ביין בלבד[20].

אזכורים נוספים

בגמרא[54] מובא שרב אחא מדיפתי שאל את רבינא מדוע אין מברכים ברכת הטוב והמיטיב בזמן התחדשות הלבנה. למסקנת הגמרא הטעם הוא שכך דרך הלבנה, שמתחסרת ומתחדשת כל חודש.

עוד אמרו בגמרא[55] בשם רבי אחא בר חנינא, שלעתיד לבוא אף על בשורות רעות שכיום יש לברך עליהם ברוך דיין האמת, יברכו 'הטוב והמיטיב'.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים

  1. ^ לבוש או"ח קעה ד, ו או"ח רכא ב
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ז'
  3. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ב, סעיף א'
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ג, סעיף א'.
  5. ^ תורת חיים ס"ק ב.
  6. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"א, סעיף ב'
  7. ^ רמב"ם ושולחן ערוך
  8. ^ מגן אברהם או"ח רכא ס"ק א
  9. ^ ביאור הגר"א, על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ג, סעיף ג' סעיף קטן ח'.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט עמוד ב'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קע"ה
  11. ^ תוספות, מסכת ברכות, דף נ"ט עמוד ב'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה עמוד ב'
  13. ^ משנה ברורה, סימן קע"ה, סעיף קטן ב' על פי רבינו בחיי בספר כד הקמח (אור ס' ערך שמח עמוד רע"ב), שהובא גם בחידושי רבי עקיבא איגר.
  14. ^ הרמ"א בסעיף א' כתב שמברך הטוב והמטיב דוקא שלא היו "לפניו יחד" כשבירך בורא פרי הגפן, והלבוש מוסיף: "לפניו על השולחן". וכוונתם שאם הם יחד הרי הוא חייב לברך על המשובח תחילה - וממילא לא יברך על השני הטוב והמטיב. והלבוש מבהיר ש"לפניו" הכוונה ,על השלחן", ואם היין המשובח אינו על השולחן אינו צריך להקדימו. והלחם חמודות חולק על הלבוש וסובר שכל שהיין המשובח בבית צריך להקדימו ליין הגרוע שעל השלחן, ורק כשהיין עדיין במרתף אז יכול לברך תחילה בורא פרי הגפן על היין הגרוע. ובמשנה ברורה מכריע כלחם חמודות משום ספק ברכות להקל (כלומר: חייב להקדים את המשובח ולברך עליו בורא פרי הגפן, כי כשיש ספק אם יוכל לברך גם את ברכת הטוב והמטיב, לא מברך).
  15. ^ כדברי המרדכי שהביא המחבר בסעיף ג'.
  16. ^ וכך שנפסק בשולחן ערוך בסעיף ב'
  17. ^ בספר שולחן הטהור (קאמרנא) כתב "לפעמים יערב לאדם יין פשוט בתחילת הסעודה ויין טוב בסוף הסעודה, ובכהאי גוונא יכול לברך לכתחילה בורא פרי הגפן על היין הפשוט, החביב אצלו באותו השעה, ואח"כ יברך על היין המשובח ברכת הטוב והמטיב". וכך משמע מהמשנה ברורה, סימן רי"א [דרוש מקור מלא] .
  18. ^ משנה ברורה רע"ה ס"ק ה'.
  19. ^ ואינו חייב לטעום האם הוא משובח, כי שיטת רבינו תם שגם אם השני גרוע יכול לברך (ערוך השלחן סעיף ד), וכן כי למעשה שמח מחמת הספק (רבי חיים פנחס שיינברג ב"חידושי בתרא"). המשנה ברורה, סימן קע"ה, סעיף קטן י"ד מוסיף ”טוב להדר כשיש לו ספק איזהו טוב, שמתחילה יסלק אחת מן השלחן”, ומקורו מהט"ז שכתב לעשות כן שמא אחד מהם יותר משובח.
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 תוספות, מסכת ברכות, דף נ"ט עמוד ב', ד"ה הטוב והמטיב
  21. ^ בה"ג הלכות קדוש דף י"ג עמוד ג'.
  22. ^ בתרומת הדשן הובאה שיטה המצריכה שהיין יהיה משובח ביותר[דרושה הבהרה].
  23. ^ בתוספות, מסכת פסחים, דף ק"א עמוד א', ד"ה שינוי יין הובאה בסתם[דרושה הבהרה], ושם נוקט שאין מברכים רק אם היין גרוע מאוד.
  24. ^ כי בירושלמי כתוב שרבי היה מברך הטוב והמטיב על כל חבית שהיה פותח, אף שלא ידע אם הוא משובח[דרושה הבהרה].
  25. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ד', הלכה ט'.
  26. ^ פסקי תשובות סימן קע"ה. המנחת יצחק סובר שאדם שהיין מזיק לו, יכול לסמוך על שיטת רש"י ולא לברך, אבל יהרהר את הברכה בליבו[דרושה הבהרה].
  27. ^ רבי משה פיינשטיין (מסורת משה אות קי"ג); רבי שלמה זלמן אוירבך (הליכות שלמה פסח פרק ט' ארח"ה 119); הרב חיים קניבסקי (אגרת הפורים פרק י' הערה ח').
  28. ^ יש לציין ש"חביב עליו" הנאמר לגבי קדימה בברכות, נמדד לפי "החביב אצלו תמיד", ולא כפי החביב אצלו עתה. כך פסק במשנה ברורה (סימן רי"א).
  29. ^ הרב אביגדור נבנצל (תשובות אורח חיים עמוד ר"ח)
  30. ^ משנה ברורה על פי ב"ח ומגן אברהם, ולא כט"ז.
  31. ^ ישנם מומחים הטוענים שהיין הלבן בימינו אינו בריא לגוף יותר מהאדום, בשל שינויים בתהליך ההכנה. מומחים אחרים סוברים, שהיין האדום טוב יותר ללב, ולריאות יש מעלה יותר ביין לבן (ד"ר שמואל גבעון באתר כללית), קונטרס סיכום דיני 'הטוב והמטיב' על יין לפי מציאות זמנינו, פינחס גרינברג
  32. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט , מכיון שברכת הטוב והמטיב מחייבת שני נהנים לפחות, בשונה מברכת "שהחיינו".
  33. ^ 33.0 33.1 משנה ברורה, סימן קע"ה, סעיף קטן ט"ו
  34. ^ ברמ"א, על פי בית יוסף מובא שאף שנגמר. אך במשנה ברורה מביא שזו מחלוקת, ופסק על פי מגן אברהם בשם רדב"ז, אליה רבה ואחרונים נוספים, שמברכים דוקא אם עדיין נשאר מהראשון, כך שסיבת הבאת היין השני היא מכיון שמעונינים בסוג יין נוסף. התהילה לדוד כתב שאף במקרה שנגמר היין הראשון ויורד למרתף להביא, ויש לו שם עוד יין מהראשון, ובכל זאת מביא יין אחר, הרי צריך לברך עליו הטוב והמטיב.
  35. ^ בתנאי שהענבים חולקו לשני כלים תוך ארבעים ימים מהבצירה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קע"ה, סעיף ו', כיון שכך מסתבר שטעמם שונה.
  36. ^ משנה ברורה ס"ק ה
  37. ^ משנה ברורה ס"ק יד
  38. ^ משב"ז ס"ק ד, והובא גם בכף החיים ס"ק יז
  39. ^ סעיף א
  40. ^ וכלשונו "כמו שיתבאר סעיף ג", שם נכתב שלעולם יש לברך בורא פרי הגפן על המשובח יותר
  41. ^ משנה ברורה ס"ק ה
  42. ^ רבי חיים פנחס שיינברג "חידושי בתרא" ס"ק יד
  43. ^ פמ"ג
  44. ^ "סדר ברכות"
  45. ^ אליה רבה, ובמשנה ברורה הביאו וכתב שיסיר מהשולחן בשעת ברכה ראשונה.
  46. ^ כף החיים ס"ק י, וכך פסק בשו"ת מנחת יצחק (ט יד).
  47. ^ דעת תורה (סעיף א), ולא מועיל גם אם יש רביעית בין שניהם.
  48. ^ כך הוכיח בספר ברכת יוסף מסתימת הפוסקים שלא כתבו זאת במפורש, וכך הוכיח גם קצות השלחן (ס"א, בדי-השלחן סק"ד).
  49. ^ כך כתבו אשל אברהם (בוטשאטש) ושו"ת אור לציון (ב יב ח) להקל בדיעבד.
  50. ^ משנה ברורה, סימן קע"ה, סעיף קטן ב' בשם מגן אברהם.
  51. ^ משנה ברורה, סימן קע"ה, סעיף קטן ב' בשם אחרונים.
  52. ^ רבי עקיבא איגר כתב בשם בית לחם יהודה בנמלך או בשינוי מקום שמברך שוב בורא פרי הגפן, לא מברך הטוב והמטיב, והובאו דבריו בשער הציון סעיף קטן ב'. אך בסעיף קטן ג' כתב שער הציון לברך בורא פרי הגפן והטוב והמטיב בכוס שני של ארבע כוסות, וביאר בשו"ת מנחת שלמה (א יח 6) שהמשנה ברורה חולק על בית לחם יהודה.
  53. ^ הובא בשיטה מקובצת על הגמרא בברכות.
  54. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ב עמוד א'
  55. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ' עמוד א'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.