ברכת אבלים
ברכת אבלים
|
|---|
|
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, הא-ל אבינו, מלכנו, אדירנו, בוראנו, גואלנו, יוצרנו, קדושנו קדוש יעקב, רוענו רועה ישראל, המלך הטוב והמטיב לכל, שבכל יום ויום הוא הטיב, הוא מטיב, הוא ייטיב לנו, המלך החי, הטוב והמטיב, אל אמת, דיין אמת, שופט בצדק, לוקח נפשות במשפט, שליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו במשפט, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות ישראל הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה (ומעלי) לחיים ולשלום. הוא גמלנו, הוא גומלנו, הוא יגמלנו לעד, לחן ולחסד ולרחמים, ולרוח הצלה והצלחה, ברכה וישועה, נחמה, פרנסה וכלכלה, ורחמים וחיים ושלום, וכל טוב, ומכל טוב לעולם אל יחסרנו: |
"ברכת אבלים" היא נוסח מורחב של הברכה הרביעית של ברכת המזון שנאמר בבית האבל. תוכנו הוא צידוק הדין ובקשת רחמים על האבל.
מקור
במסכת ברכות נאמר:”מה הם אומרים בבית האבל? ברוך הטוב והמטיב, רבי עקיבא אומר דיין האמת” (מסכת ברכות, דף מ"ו עמוד ב').
"הטוב והמטיב" הוא הנוסח המקורי והקצר של הברכה הרביעית בברכת המזון שנתקנה ביבנה, והורחבה מאוחר יותר בגמרא ובמדרש[1].
הגמרא מבארת, שלדעת רבי עקיבא אומרים בבית האבל רק דיין האמת, הברכה שנתקנה על בשורות רעות ועוקרים (מבטלים) את ברכת הטוב והמטיב, היות שאינה חובה מן התורה, ולדעת חכמים דיין האמת נאמר כתוספת על ברכת הטוב והמטיב.
הגמרא מביאה נוסח משולב ומורחב, אותו אמר מר זוטרא בברכת המזון בבית האבל בבית רב אשי:” 'הטוב והמטיב א-ל אמת דיין אמת שופט בצדק, לוקח במשפט ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט שהכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים'”.
הטור, על פי הירושלמי[2], מכנה את ההוספה הזכרה מעין המאורע[3].
בפירוש החרדים על הירושלמי, מסביר את שייכות האיזכור של ברכת אבלים לברכת הטוב והמטיב, שכן זו הברכה שנתקנה ביבנה על הנס של הרוגי ביתר שלא הסריחו ושניתנו לקבורה, מאורע המלמד שכל דיניו של הקב"ה חסד ואמת.
אמירתה על ידי האבל או המנחמים
הרמב"ם מביא את ברכת אבלים כהמשך לדין ברכת האורח שלדעתו באה כהרחבה לברכת הטוב והמטיב. מלשונו נראה שברכת אבלים נתקנה למבקרים המנחמים את האבל, ותוכנה מותאם לייעודה[4].
אמנם בסידור רס"ג[5] כתב שאומר אותה גם האבל בעצמו, וכן נקטו הפוסקים[6].
גירסאות בנוסח הברכה
המלך החי
הרי"ף והרמב"ם גרסו בתחלת הברכה "ברוך המלך החי הטוב והמטיב"[7]. המלך החי היא כינוי יחודי הבא לבטא את נצחיות ה' לעומת האדם בר החלוף[8], לפיכך אין לאמרו אלא בבית האבל[9]
לוקח נפשות במשפט
על מטבע הברכה "לוקח נפשות במשפט", הבא לשם צידוק הדין, התעורר דיון; הבה"ג כתב שאין לאמרו, מפני שלשון זו תולה כל מיתה בגורם של חטא, בעוד שמסקנת הגמרא במסכת שבת ש"יש מיתה בלי חטא"[10] דהיינו שגזירת המיתה חלה על כלל המין האנושי, ולא בהכרח כתוצאה של חטא[11]. בעקבותיו גם הרי"ף והרמב"ם לא הביאוהו. התוספות כתבו שאין למחוק מטעם זה נוסח שנאמר בתלמוד[12] ורבינו יונה הטעים שגם גזירה זו היא מכלל דרכי השם ומשפטיו[13].
מלכויות הטבות וגמולות
בתוספות כתבו שאומר בתחלת הברכה רק "הא-ל הטוב והמטיב", וממשיך: א-ל אמת דיין אמת וכו' וכן הנוסח בטור[14].
בגאונים כוללת הברכה גם שלש הזכרות של "מלכות"[15] וכן כתב הבית יוסף[16] ובשולחן ערוך[17]: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם הא-ל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב, המלך החי הטוב והמטיב, א-ל אמת דיין אמת שופט בצדק וכו'.
לדעת הב"ח והש"ך יש לומר גם "שלש הטבות" (לשונות של הטבה) לפניה ו"שלש גמולות" (לשונות של גמול) לאחריה[18]: הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו, ואחר כך מתחיל: א-ל אמת וכו' ומסיים: הוא גמלנו הוא גומלנו וכו'[19].
לדעת רבינו יונה מלבד הטוב והמטיב הנאמר כרגיל בברכה, יש לכפול שנית "המלך הטוב והמטיב" בתוך ההוספה של ברכת אבלים, לתת שבח על הצרה שבאה עליו[20], וכן פסק הש"ך[21].
בקשה על האבל
ברמב"ם כתב שמוסיף בברכה לבקש רחמים על האבל כפי שירצה[22].
בטור כתב שיאמר: "גודר פרצות ישראל הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום"[23]. האבל המברך אומר: מעלינו ומעלי[24].
בב"ח הוסיף עוד בקשות לאחר הברכה: הרחמן הוא יגדור את הפרצה הזאת מעמו ומעל כל ישראל לחיים ולשלום. הרחמן הוא ישמח את האבלים המתאבלים שיהיו שמחים וטובי לב. הרחמן הוא ינחם האבלים בנחמות ירושלים עם כל ישראל[25].
האם צריך עשרה
לדעת התוספות[26] ברכה זו, נאמרת רק בנוכחות עשרה בדומה לברכת רחבה. לדעות אחרות רק כאשר יש מנחמים[27]. לדעת הגאונים הברכה נאמרת גם על ידי האבל ביחידות[28] וכן נפסק בשולחן ערוך[29]
הברכה בשבת
הברכה נאמרת כל שבעת ימי האבל בדומה לברכת חתנים[30].
הגאונים נחלקו האם יש להוסיף את ברכת האבל בשבת, בה אין נוהגת אבלות בפרהסיא. דעת הבה"ג[31] שיש לאמרה כיון שהיא נאמרת בצינעה. דעת רב יהודאי גאון שאין לומר אותה כיון שרגילים לברך במעמד שלשה או עשרה אנשים, ולכן נחשבת הברכה כאבילות בפרהסיא[32]. הכרעת הרמב"ן שכאשר האבלים מברכים לבדם אומרים אותה שזהו דבר שבצנעה, אך אם סועדים עם אחרים אין לאמרה[33], וכן פסק בשולחן ערוך[34].
על פי פסקו של רבי עובדיה יוסף גם אם נוכחים בני ביתו של האבל (המשפחה המורחבת, חתניו, כלותיו ונכדיו) אומרים את הברכה, מפני שאין זו אבלות בפרהסיא, אבל אם אוכלים עמו גם אנשים אחרים כחברים ומכרים, יברכו את ברכת המזון בנוסח הרגיל[35].
הוספה בברכה השלישית
בסדר רב עמרם גאון מופיעה עוד הוספה לברכת בונה ירושלים, וזה לשונה:”נחם ה' אלקינו את אבלי ירושלים ואת האבלים המתאבלים באבל הזה נחמם מאבלם ושמחם מיגונם כאמור[36] כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו, בא"י מנחם ציון ובונה ירושלים” (סדר רב עמרם גאון ברכת אבלים).
לדעת הכלבו יש לומר בחתימה: מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים, מפני שלהלכה אין לחתום ברכה בשני ענינים[37], וכן פסק בשולחן ערוך: מנחם ציון בבנין ירושלים[38]. הש"ך ביאר בדעת רב עמרם שמנחם ציון ובונה ירושלים נחשבת חתימה בענין אחד, כפי שחותמים בה בתפילת נחם.
נוסח זה, שתוכנו הוא בקשה על האבלים, אומרים אותו רק כשיש מנחמים בבית האבל, אבל אם האבלים יושבים לבדם ואין שם מנחמים, יאמרו את הנוסח הקבוע[39]
הוספה בזימון
בסדר רב עמרם ישנו גם נוסח מיוחד לזימון בבית האבל שנוסחו: "נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו", בדומה לתוספת שהשמחה במעונו הנוהגת בשמחת נישואין. רב האי גאון חלק על הוספה זו, וכתב שאין להוסיף מה שלא תקנו חכמים[40]. הרמב"ן הכריע כדעת רב עמרם והביא לכך סמך מן הגמרא[41] וכן פסק בשולחן ערוך[42].
האבל מצטרף למנין בזימון זה בשלושה או בעשרה[43] (חוץ מסעודת הבראה שבה אינו מצטרף לעשרה)[44], והמזמן מוסיף בנוסח הזימון ואומר: נברך (בעשרה: אלקינו) "מנחם אבלים" שאכלנו משלו. ועונים: ברוך (בעשרה: אלקינו) "מנחם אבלים" שאכלנו משלו ובטובו חיינו[45].
המנהג כיום
השינויים בברכת המזון מופיעים בסידורי הספרדים והם נוהגים לאמרם[46], ואצל רוב האשכנזים אין אומרים אותם. יש מהאחרונים שכתבו שסמכו על דעת התוספות שהברכה נאמרת רק בעשרה, וכן בגלל הספיקות שנפלו בנוסח נמנעו מלאמרה[47].
קישורים חיצוניים
- עיונים בסידור התפילה - ברכת אבלים בברכת המזון באתר מכללת אורות ישראל.
- אקטואליה בהלכה - ברכת המזון לאבלים באתר קו ההלכה הספרדי.
- ברכת אבלים באתר חב"ד.
- ברכת אבלים באתר מיקרופדיה תלמודית.
הערות שוליים
- ^ תוספות, מסכת ברכות, דף מ"ו עמוד ב', ד"ה והטוב
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ה' ומסכת מגילה, פרק ד', הלכה ד'
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קפ"ט
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ב', הלכה ח'
- ^ עמוד קד
- ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן שע"ט משנה ברורה, סימן קפ"ט, סעיף קטן ו'
- ^ רי"ף ברכות לד, ב, משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ב', הלכה ח'. לגירסת הרא"ש ברכות פרק ז סימן י"ג: הא-ל החי
- ^ פירוש התפילות לרבי יהודה בר יקר עמוד לג, ים של שלמה כתובות פרק א סימן כב, וראו גם כד הקמח ערך אבל
- ^ מחזור ויטרי רפ"א בשם מדרש, רבי יהונתן מלוניל ברכות לד, ב בשם ירושלמי, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ"ט, סעיף א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה עמוד א'
- ^ בה"ג הלכות ברכות פרק שישי עמוד עג
- ^ תוספות, מסכת ברכות, דף מ"ו עמוד ב', ד"ה מר זוטרא
- ^ תלמידי רבינו יונה ברכות לד עמוד ב. בב"ח יורה דעה סימן שע"ט הוסיף נימוק שניתן לומר כן מפני שעל פי רוב המיתה היא בעטיו של חטא
- ^ תוספות, מסכת ברכות, דף מ"ו עמוד ב', ד"ה מר זוטרא, ארבעה טורים, יורה דעה, סימן שע"ט
- ^ כפי התקנה המאוחרת (המוזכרת בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ט עמוד א'). הלכות קצובות נהיגת האבל, סדר רב עמרם גאון ברכת המזון לאבל
- ^ בית יוסף, יורה דעה, סימן שע"ט
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ"ט, סעיף ב', שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ט, סעיף א'
- ^ כפי המובא בתוספות, מסכת ברכות, דף מ"ו עמוד ב', ד"ה והטוב על פי מדרש. הבית יוסף, אורח חיים, סימן קפ"ט כתב שהראשונים לא הזכירו הוספה זו היות שהברכה מורחבת די לומר את עיקר הנוסח שבתלמוד
- ^ ב"ח יורה דעה סימן שע"ט וש"ך שם ס"ק א וב' הובאו במשנה ברורה, סימן קפ"ט, סעיף קטן ז'
- ^ תלמידי רבינו יונה ברכות לד, ב
- ^ יורה דעה סימן שע"ט ס"ק א
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ב', הלכה ח'
- ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן שע"ט
- ^ פרישה
- ^ ב"ח יורה דעה סימן תג
- ^ תוספות, מסכת כתובות, דף ח' עמוד ב', ד"ה כי תניא וכן דעת שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג תרמז
- ^ ריטב"א מועד קטן כא, א
- ^ סידור רס"ג עמוד קד, תשובת רב פלטוי גאון מובא בתורת האדם שער האבל ענין ההתחלה, ארבעה טורים, יורה דעה, סימן שע"ט
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ט, סעיף ד' וכן במגן אברהם סימן קפט ס"ק ב ומשנה ברורה, סימן קפ"ט, סעיף קטן ו'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה ד', ארבעה טורים, יורה דעה, סימן שע"ט
- ^ סימן כא הלכות אבל עמוד רמג
- ^ הובא בבה"ג, וברי"ץ גיאת, שערי שמחה חלק ב אות תקצא, ארבעה טורים, יורה דעה, סימן שע"ט בשם רב נטרונאי גאון. הדעות הובאו בתוספות, מסכת מועד קטן, דף כ' עמוד ב', ד"ה קורע
- ^ תורת האדם שער האבל
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ט, סעיף ד'.
- ^ שו"ת יביע אומר יורה דעה חלק ו סימן ל"ח
- ^ ספר ישעיה, פרק ס"ו, פסוק י"ג.
- ^ כלבו סימן קטו על פי מסכת ברכות, דף מ"ט עמוד ב'
- ^ על פי שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ט, סעיף ב'
- ^ אתר קו ההלכה הספרדי.
- ^ תשובה בספר תמים דעים סימן קעו
- ^ תורת האדם שער האבל ענין האבלות
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ט, סעיף ג'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ח' עמוד ב' שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ט, סעיף ג'
- ^ כיון שיש בה איסור לאכול משלו היא דומה לברכת רחבה שאינו מצטרף (מרדכי מועד קטן רמז תתקכח, רוקח סימן שי"ג). לדעת הש"ך יורה דעה שע"ט ס"ק ז אינו מצטרף גם לזימון של שלשה ובדגול מרבבה חלק עליו שלזימון בשלשה מצטרף. בספר גשר החיים חלק ב פרק יח כתב שמספק יש להמנע מלסעוד שלשה יחד
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ט, סעיף ג'.
- ^ רבי מרדכי אליהו בהגהותיו לקיצור שולחן ערוך, סוף סימן רז.
- ^ באר הגולה יורה דעה שע"ט סעיף קטן ו, ים של שלמה כתובות פרק א סימן כב
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.