ברכת אשר יצר
.jpg)
ברכת אשר יצר היא ברכה הנאמרת, על פי ההלכה, אחרי כל עשיית צרכים (הפרשת צואה או שתן). ברכה זו משולבת גם בברכות השחר שאדם אומר בקומו. מקור הברכה הוא בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס' עמוד ב'.
משמעות הברכה
בברכה האדם מודה לה' על כך שיצר אותו בחכמה. יש מפרשים שהחכמה מתבטאת בכך שה' ברא את מזונותיו של אדם קודם שברא את האדם עצמו.[1] ויש מפרשים שהחכמה מתבטאת בכך שרוחו של האדם לא יוצאת ממנו למרות שיש בגופו נקבים רבים.[2]
הברכה כוללת הודאה על כך שה' ברא את האדם ”נקבים נקבים, חלולים חלולים”, כלומר האיברים הפתוחים כגון הפה לא נסתמים, ולהיפך - האיברים הסתומים כמו הלב והריאה אינם ניקבים, ואם המצב היה שונה - האדם לא היה יכול להתקיים.
הברכה נחתמת בכך שה' הוא ”רופא כל בשר”, שכן אם הפסולת היתה נשארת בגוף האדם ומתעפשת היא היתה מזיקה לו וגורמת לו לחלות. כמו כן נאמר בחתימת הברכה שה' ”מפליא לעשות”. וניתנו כמה פירושים מהו הפלא האמור:
- רש"י ותוספות פירשו שהפלא הוא שבגוף האדם יש הרבה נקבים ובכל זאת רוחו לא יוצאת מהם.
- רבי דוד אבודרהם הסביר שהפלא הוא שגוף האדם יודע להבדיל בין החלק המזין שבמזון לבין הפסולת ולהפריד ביניהם.
- הרמ"א הסביר שהפלא הוא שהנשמה קשורה בגוף הגשמי.
דיני הברכה
יש מן הראשונים שכתבו שמברכים ברכה בבוקר כחלק מברכות השחר אפילו אם לא עשה צרכיו, וכך פסק הרמ"א.[3] יתירה מזאת, לדעה אחת בראשונים מברכים ברכה זו רק בבוקר ואין מברכים אותה שוב במשך היום[4]. אך רבים חולקים וסוברים שהברכה היא על עשיית צרכים, ואף בבוקר אין לברך אותה אלא אם כן עשה צרכיו, וכך פסק השולחן ערוך.
הראשונים נחלקו אם ברכה זו נאמרת רק אחרי הפרשת צואה או גם אחרי הטלת שתן, ולהלכה נפסק בשולחן ערוך שיש לברך בכל מקרה.[5]
פסק נוסף של השולחן ערוך הוא שהעושה צרכיו בפעמיים נפרדות ולא בירך אשר יצר על הפעם הראשונה – עליו לברך את הברכה פעמיים ברציפות. אחרונים רבים נחלקו על פסק זה, ולכן כתבו שראוי לברך מיד כשמסיים לעשות את צרכיו ולא להתמהמה.[6]
זמן ברכת אשר יצר לדעת רוב הפוסקים הוא שיעור פרסה (72 דקות) לאחר עשיית הצרכים, ולאחר מכן לא ניתן לברך.[7]
נוסחי הברכה
נוסח הברכה דומה אך אינו זהה בעדות ישראל השונות.
| נוסח ברכת אשר יצר | |
| # | נוסח הברכה |
| 1 | בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם |
| 2 | אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים[8] חֲלוּלִים |
| 3 | שורה זו רק לפי נוסח תימן בלדי: מֵהֶם סְתוּמִים מֵהֶם פְּתוּחִים |
| 4 | לפי מנהג תימן בלדי לא גורסים שורה זו: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ |
| 5 | לפי נוסח אשכנז, נוסח ספרד ונוסח איטליה: שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ (בנוסח איטליה נוסף: אִם) יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם |
| לפי נוסח הספרדים ותימן בלדי: שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִפָּתֵחַ (בנוסח הספרדים נוסף: אֶחָד מֵהֶם) | |
| 6 | נוסח הספרדים: אֵי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם |
| נוסח אשכנז ונוסח ספרד: אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ | |
| נוסח איטליה: אֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ | |
| נוסח תימן: אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם | |
| 7 | בנוסח אשכנז לא גורסים שורה זו: אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת[9][10] |
| 8 | בָּרוּךְ אַתָּה ה', רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. |
נוסח הברכה בתלמוד
התלמוד הבבלי מביא מחלוקת באשר לחתימת הברכה (כלומר מה אומרים בסוף הברכה לאחר המילים "ברוך אתה ה'" [בשורה 8 בנוסח לעיל]). האמורא רב סובר שצריך לחתום "רופא חולים". שמואל חולק עליו בטיעון שלא כל מי שהתחייב לברך את הברכה היה חולה לפיכך לדעתו יש לחתום "רופא כל בשר". רב ששת[11] אומר "מפליא לעשות". רב פפא, כשיטתו גם ביחס לברכות אחרות, סובר "הלכך נמרנהו לתרוייהו" (תרגום: לפיכך נאמר את שניהם) כלומר "רופא כל בשר ומפליא לעשות", וכך נפסק להלכה.
נוסח הברכה עצמה מובא כבר בתלמוד, אך כמו במקומות רבים אחרים לא ניתן לדעת מהו הנוסח המדויק של התלמוד, שכן דרכם של מעתיקי כתבי היד התלמודיים הייתה לשנות את נוסח התפילות והברכות כפי הנהוג לומר במקומם (נכון הדבר גם ביחס לסידורים מתקופת הגאונים כדוגמת סדר רב עמרם גאון).
לשון נקייה
המונח "אשר יצר" משמש כלשון נקייה לציון עשיית צרכים. כך למשל ביידיש "אַשר יצר פּאַפּיר" הוא כינוי לנייר טואלט[12].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ברכת אשר יצר |
- שולחן ערוך אורח חיים, סימן ו' וסימן ז'
- נוסח "אשר יצר" בעדות השונות
- הנהגת בית הכיסא ודיני ברכת אשר יצר בקיצור שולחן ערוך
- הלכות ברכת אשר יצר מתוך הספר פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד
- מאמר על מהות הברכה מאת הרב ד"ר יעקב נגן
- ד"ר קנט מ' פרגר, ברכה לכל זמן - משהו על המשמעות הרפואית של ברכת אשר יצר, מאמר שפורסם באסיא, באתר מכון שלזינגר
- ד"ר בני גזונטהייט, ברכת "אשר יצר את האדם", מאמר שפורסם באסיא, באתר מכון שלזינגר
- אתר על ברכת "אשר יצר"
- מאמרים סיפורים והרצאות על ברכת אשר יצר, באתר הקול החמישי.
- מידע על אשר יצר בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ תוספות
- ^ רש"י; שני הפירושים הובאו בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ו', סעיף א'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ד', סעיף א'
- ^ מחזור ויטרי, סימן סז
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ז', סעיף א'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ז', סעיף ג'
- ^ ילקוט יוסף סימן ו' עמוד תפו
- ^ לפי נוסח תימן בלדי "וחללים"
- ^ יש גורסים אַחַת
- ^ וראו בתלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ל' עמוד ב': "וכיון שיצא לאוויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת.
- ^ לפי כתבי יד אחרים רב אשי
- ^ לפי מילון יידיש-אנגלית-עברית של אלכסנדר הרכבי
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
34858085ברכת אשר יצר