ברכת המלכים

ברכת המלכים
(מקורות עיקריים)

כתרו של רודולף השני, קיסר אוסטריה. הכתר סימל את כוחה וסמכותה של המלכות בעת הקדומה, שבשל כך תוקנה למלך ברכה.
תלמוד בבלי	מסכת ברכות, דף נ"ח עמוד א'
משנה תורה	ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה י"א
שולחן ערוך	אורח חיים, סימן רכ"ד, סעיף א'

ברכת המלכים היא ברכה המשתייכת לברכות הראייה הנאמרת בעת ראיית מלך ישראל ואף מלך גוי, אם כי בראיית מלך גוי נוסח הברכה משתנה, משמעותה של הברכה היא שמברכים את ה' על כבוד המלכים אשר מקורו הוא בכבודו של ה' עצמו אותו הוא חולק עמם.

נוסח הברכה

נוסח הברכה מופיע בתלמוד בבלי:

"תָּנוּ רַבָּנַן... הָרוֹאֶה מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו.
מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם"

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח עמוד א'

על פי גירסה אחרת אומרים בשני הברכות "שחלק מכבודו", ומאידך, לדעת הרמב"ם אומרים בשתי הברכות "שנתן מכבודו".

רבי אלכסנדר דוד מלינובסקי הביא גרסה נוספת לאמירת הברכה, שעל מלכי בית דוד אומרים "שחלק מכבודו ליראיו" ולשאר המלכים אומרים "שנתן מכבודו לבשר ודם". בכף החיים מובא שלאחר ראיית מלכי אומות העולם יש להגיד חלק מברכת "הנותן תשועה למלכים".

דיני הברכה

את הברכה יש לברך אף על מלכה שיש לה סמכות כמלך אף שאין למלכה סמכות על פי ההלכה, משום שהברכה היא על כבוד המלכות ולא על האישיות.

סייגים

תנאי מכריע לברכה זו - שעל המלך להיות בלתי מוגבל בשלטונו שבכוחו לפסוק להוציא להורג. ולכן אם יש שרים, שופטים וראשי עיר שאינם מוגבלים וביכולתם לפסוק להוציא להורג - יש לברך עליהם.

יש שכתבו שאין לברך על מלך רשע, עם זאת חלק מהפוסקים פסקו שיש לברך גם על מלכים רשעים שמצוה לכבדם כדי להבחין בכבוד מלך המשיח אך במלך ישראל לא יאמר ליראיו אלא לבשר ודם

תדירות הברכה

אם לא עבר שלשים יום מאז ראייתו הקודמת אינו מברך אפילו אם בא בכבוד גדול יותר, אך אם פגש מלך אחר בתוך שלושים יום - יכול לברך. על פי דעה אחרת יש לברך על מלך ישראל בכל פגישה, גם בתוך שלושים יום, ורק על מלך עכו"ם מברכים רק פעם אחת בשלושים יום.

ראייה בחוש

את הברכה מברכים רק לאחר שרואים את המלך בעיניו, ולא על מרקע בשידור חי, אך הרואה דרך משקפת או חלון מברך. גם אדם שמתקשה בראייתו, אם רואה את המלך אף במטושטש - עליו לברך.

עיוור לדעת המגן אברהם צריך לברך על המלך אם חש בנוכחותו וכבודו על אף שאינו רואה בעיניו, אך האליה רבה חלק עליו וכתב שאין לעיוור לברך ברכה זו. החיי אדם פסק כהמגן אברהם שעיוור שבעבר ראה בעיניו - צריך לברך, אך אם הוא עיוור מלידה - לא יברך.

בגדי מלכות

אם רואה את המלך מתהלך כאחד העם ולא בבגדי מלכותו לדעת רבי אליעזר יהודה וולדנברג אין לברך עליו, ויש שכתבו לברך בלא שם ומלכות.

אמירת הברכה בזמנינו

עבדאללה השני, מלך ירדן, בשל סמכותו הרבה פסקו רבים מהפסוקים שיש לברך עליו את ברכת המלכים.

בימינו עולה השאלה האם יש לברך על ראיית מלכים מערביים שלהם מעמד סמלי בלבד ואינם שליטים בפועל. המקובל הוא להימנע מלברך כיון שגם אם קיים ספק בדבר הרי שספק ברכות להקל. אך גם כיום קיימים מלכים שמשמשים כשליטים ומוסכם שעל ראייתם יש לברך כדוגמת מלך ירדן. רבי שלמה זלמן אוירבך פסק שכהיום גם נשיאים וראשי ממשלה שיש ביכולתם לחון אנשים אין מברכים עליהם.

על נשיא צרפת פסק רבי דוד הכהן סקלי שאין לברך משום שאין ביכולתו להעביר חוק בלי הסכמת הפרלמנט, על נשיא מדינת ישראל כתב הרב שמואל טוביה שטרן שיש לברך עליו משום היותו הדמות המכובדת ביותר מבחינה שלטונית. הרב משה שטרנבוך פסק שעל מלכת אנגליה יש לברך משום שהמלכות שלה בירושה ואי אפשר להדיח אותה אולם על נשיא דרום אפריקה אין לברך, משום שישנם רבים שמתנגדים ואין מכירים בהם.

חתן פרס נובל לספרות, שמואל יוסף עגנון, בירך את הברכה בטקס קבלת הפרס שבאופן מסורתי נערך בנוכחות מלך שוודיה, על המלך גוסטב השישי אדולף ב-1966. לעומתו חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, נמנע מלברך אותה כשקיבל את הפרס מהמלך קרל השישה עשר גוסטב ב-2005, כיון שקיבל חוות דעת הלכתית מהרב אהרן ליכטנשטיין לפיה אין לברך את ברכת המלכים על מלכים שמעמדם הוא ייצוגי בלבד ואין להם כוח ביצועי ממשי. אך כעבור שנה, כשפגש אומן את עבדאללה השני, מלך ירדן ב-2006, בירך אומן את הברכה כיוון שלצד תואר המלוכה מלכי ירדן הם גם שליטים לכל דבר, ולפי כל הפוסקים על הרואה אותם לברך את הברכה.

לקראת ביקור נשיא ארצות הברית ברק אובמה, במרץ 2013, הורה הרב עובדיה יוסף כי בראיית נשיא ארצות הברית יש לברך את הברכה על מלך גוי, וכן הורה רבי חיים קניבסקי^{[דרוש מקור]}, הרב משה שטרנבוך כתב לעומתם שאין לברך על נשיא אמריקה משום שהוא מוגבל על ידי הפרלמנט שיכול להדיח אותו.

על מלך ספרד בירך רבי עובדיה יוסף שתי ברכות, את "ברכת המלכים" וברכת "שחלק מחכמתו לבשר ודם" בשל חכמתו הרבה.

מלכי הממלכה המאוחדת

נהגו לברך על מלכי המלוכה הבריטית ואף שאין בידם להמית ולהחיות, היות ויש בסביבתם כבוד של מלכות. ובמלך אין צורך שיהיה בידו כוח להמית. וגם שזה עובר בירושה ולא ניתן להדיחם.

ראיית המלך

בנוסף למצוה לברך על ראיית מלך ישנה גם מצוה ללכת ולראות את המלך, ואפילו מלך גוי, האזכור לכך נמצא בתלמוד:

אמר ר' יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ט עמוד ב'

מצוה להשתדל לראות מלך. טעם המצוה הוא כדי לכבד את המלך, וכדי שילמד מכך האדם לכבד כראוי את הקב"ה. טעם נוסף למצוה הוא כדי שלעתיד לבוא יוכל האדם להבין את מעלת כבודו של מלך המשיח יתר על כל המלכים. המהרי"ל דיסקין כתב שראיית מלך היא מכלל מצות עשה של כבוד מלך ישראל.

בספר חסידים נכתב שהמצוה לרוץ לקראת המלך היא רק בפעם הראשונה אולם לאחר מכן לא יבטל מתלמודו אלא אם בא בפמליא גדולה יותר, הכתב סופר כתב שעל פי דעת הרמב"ם יש לרוץ לקראת המלך כל פעם שפוגשים אותו גם אם הוא לא מגיע עם חיל גדול יותר

משום מצות כבוד מלך הכלולה ב"כבוד הבריות" התירו לכהן להיטמא בטומאת בית הפרס דרבנן ולדלג על ארונות מתים שטומאתם מדרבנן בשביל לראות מלך, על רבי חייא מסופר שדילג על קברים בצור בשביל לראות את דוקלינוס המלך. רבי עובדיה יוסף פסק שאסור ללכת לכנסיה בשביל כך שאסור לעבור איסור תורה בשביל כבוד מלך, אך עם זאת מותר לעבור על איסורים צער בעלי חיים ובל תשחית בשביל לראות את המלך משום שהדבר הוא לצורך. המג"א כתב שההיתר לעבור עבירה בשביל לראות את המלך הוא רק אצל מלכי ישראל אבל לא מלכי אומות העולם.

בתלמוד מסופר על רב ששת שהיה עיוור אך יצא לקראת המלך. כאשר לגלג צדוקי אחד על הליכתו, הוכיח רב ששת שהוא יודע לזהות את השעה שהמלך עובר כאשר השתררה דממה מקולות התרועה. כאשר נשאל על כך על ידי הצדוקי השיב שמצינו שרוח הקב"ה עברה לאחר ששקטו הקולות ומכאן שזו דרך מלכות. כאשר בא רב ששת לברך את "ברכת המלכים" לגלג עליו הצדוקי בשנית על שהוא מברך על מי שאינו רואהו, ובשל לגלוגו נענש אף הוא בעיוורון ויש אומרים שנעשה גל עצמות.

קישורים חיצוניים

• יהודה זולדן, מלכות יהודה וישראל, עמ' 109 - 130.
• ברכת שחלק מכבודו באתר מרכז תורה ומדינה.
• עלון חוקי חיים, דיני כבוד מלכים, באתר דרשו

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.