ברכת זוכר הברית

ברכת הקשת
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ט, סעיף א'

ברכת זוכר הברית היא אחת מברכות הראייה שתיקנו חז"ל ויש לאומרה בשעה שנראית הקשת בענן. הברכה מזכירה את ברית הקשת שבה נשבע ה' לא להחריב שוב את העולם במבול.

בגמרא הובא שהאמורא רבי יהושע בן לוי אמר שהרואה את הקשת בענן צריך ליפול על פניו, כיוון שמראה כבוד ה' מתואר בחזון המרכבה של יחזקאל כקשת בענן, אך חכמים אחרים התנגדו לכך, שכן נראה כסוגד לקשת.

מקור הברכה

מקור ברכה זו במסכת ברכות. התנאים נחלקו בנוסח הברכה, ומחמת זה להלכה מברכים ברכה אחת הכוללת את שתי הנוסחאות.

מאי מברך? ברוך זוכר הברית; במתניתא תנא: רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר, נאמן בבריתו וקיים במאמרו; אמר רב פפא, נימרינהו לתרוייהו: ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו;

— ברכות נט א

עניין הברכה

כאמור, עניינה של הברכה על הקשת, הוא בעקבות המתואר בתורה בפרשת נח, על עונש המבול שהביא אלוהים לעולם בעקבות מעשיהם הרעים של אנשי אותו דור. לאחר המבול נשבע ה' לנח שלא יביא יותר מבול על העולם, והסימן לכך יהיה 'אות קשת' שתראה בעולם:

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹקִים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל-נֹחַ זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.

— ספר בראשית, פרק ט', פסוקים י"ב-י"ז

בעקבות זאת בכל עת שנראית הקשת, תקנו חז"ל לברך ברכה זו, בה אנו מודים לקב"ה שזוכר את בריתו, שנשבע שלא יבוא עוד מבול על העולם. חז"ל מספרים בשבחם של מספר צדיקים בשל כך שבכל ימיהם לא נראתה קשת בענן, מפני שהם בעצמם הגנו על בני דורם ממבול.

הקשת כדבר טבעי

בראשונים ובאחרונם התקשו, האיך ניתן לראות בקשת את קיום הברית של ה', מאחר שמראה הקשת הוא מטבע הבריאה, בעת שקרני השמש המאירה, נשברים בטיפות הגשם.

הרמב"ן בפירושו לפסוקים אלה מסביר כי אכן אין הכרח לפרש שהקשת היא בריאה שנתחדשה לאחר המבול: הוא מעמיד את הדיבור "את קשתי נתתי בענן" כנגד "זאת אות הברית אשר אני נותן", ומבאר כי הקשת התקיימה כתופעת טבע מימי בראשית, והחידוש באותו מעמד הוא קביעתה כ"אות הברית" שכרת ה' עם האנושות. הקשת ההפוכה ונטולת המיתר מבטאת באופן סמלי כוונות שלום. רבי מנחם מנדל שניאורסון הסביר, שהמבול זיכך את חומר העולם, וקודם המבול לא התאפשרה חדירת אור השמש בעננים והיווצרות הקשת.

לדעת רבי יהונתן אייבשיץ אכן אין לברך על כל קשת, ולדעתו רק קשת במראה צבע תכלת היא אות לברית ורק עליה יש לברך, בהסתמכו על דברי הזוהר, אך הקשת המצויה בשבעה מיני צבעים היא תופעה טבעית ואין לברך עליה. למרות דברים אלו, המנהג הוא לברך אף על מראה קשת המצויה.

פירוש הברכה

פירוש מרכיבי הברכה על פי הרב דוד אבודרהם:

זוכר הברית - שנאמר בתורה על הקשת בענן ”והיה לאות ברית” (בראשית, ט', י"ג), לברית שכרת ה' עם נוח ושבועתו שלא להשמיד שוב את האנושות במבול.

נאמן בבריתו - למרות שה' רואה את התרבות הרשעים בעולמו ורוצה להחריבו שוב, אינו עושה זאת.

קיים במאמרו - אף ללא היה כורת ברית עם נוח, עדיין לא היה מחריב את העולם, מכיוון שכך אמר: ”ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ” (בראשית, ט', י"א).

דיני הברכה

יש לומר את הברכה בכל פעם שרואים קשת מחדש, גם אם חלף פרק זמן קצר מהברכה בראיית הקשת הקודמת.

הסתכלות על הקשת - התלמוד הבבלי פוסק ש"המסתכל בקשת ראוי לו שלא בא לעולם", שכן הוא "אינו חס על כבוד קונו". בעקבות כך כתבו הפוסקים כי אין להאריך בהסתכלות על הקשת על מנת לברך, ודי בראיה קצרה.

מקצת קשת - בביאור הלכה הסתפק אם רשאי לברך גם אם רואה רק מקצת הקשת.

קישורים חיצוניים

• מידע על זוכר הברית בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39946702ברכת זוכר הברית